עליות שערים: הנאסד"ק עלה ב-1.3%; למונייד קפצה ב-14%, רדהיל זינקה ב26%
אחרי הנעילה החיובית אמש, יום המסחר בוול סטריט ננעל בעליות שערים, מדד הנאסד"ק עלה ב-1.3%, הדאו ג'ונס טיפס ב-1.2% וה-S&P 500 עלה ב-1.2%. אתמול ננעל המסחר בעליות שערים חדות. עליות אלו הושפעו בעיקר בעקבות החלטת הבנק הפדרלי של ארצות הברית להעלות את הריבית ב-0.25% לטווח של בין 0.25% ל-0.5%, זאת לאחר שיו"ר הפד' מסר מוקדם יותר בתחילת חודש מרץ כי ידחוף להעלאת ריבית בשיעור זה. למרות הטון הניצי בדבריו של הפד במהלך מסיבת העיתונאים ובמענה לשאלות, הדגיש את חוזקה של הכלכלה האמריקאית שיכולה לספוג ריבית גבוהה יותר, העליות הלכו והתגברו עד לנעילה. המדדים המובילים: דאו ג'ונס 0.16% נאסד"ק -0.21% S&P 500 0.13% BITCOIN -0.03%
- טרם החל המסחר הרציף
ישראליות בוול סטריט: סולאראדג'יורדת במסחר לאחר שהודיעה על גיוס של 600 מיליון דולר (לכתבה המלאה). שווי חברת הספנות הישראלית צים חצה השבוע את רף ה-10 מיליארד דולר. בכך, עקפה החברה את שווין של שורה של חברות ישראליות אחרות בוול סטריט בעלות היסטוריה ארוכה בניהן טבע -1.91% אלביט מערכות (US) אמדוקס ו סנטינל וואן . רדהיל (סימול: RDHL) מדווחת ברבעון הרביעי על הכנסות של 22.1 מיליון דולר זאת לעומת הכנסות של 21.6 מיליון דולר. צפי האנליסטים עמד הכנסות גבוהות מכך, של 24.08 מיליון דולר. חברות ישראליות נוספות שמזנקות היום הן איי.סי.אל (US) סנטינל וואן מאנדייו למונייד . מדיוונד (סימול: MDWD) מדווחת ברבעון הרביעי על הכנסות של 5.5 מיליון דולר, זאת לעומת הכנסות של 6.7 מיליון דולר אשתקד. החברה דיווחה על הפסד של 0.15 דולר למניה, זאת לעומת הפסד של 0.06 דולר למניה אשתקד. האנליסטים ציפו להכנסות של 5.53 מיליון דולר ולהפסד של 0.15 דולר למניה, בכך עמדה החברה בציפיות ממנה. החברה מסרה כי תגיש בקשה לאישור תרופת הכוויות 'נקסובריד' מצד ה-FDA במהלך אמצע השנה, וצופה לקבל תוצאות סופיות עבור תרופת ה-EscharEx בסמוך לכך. גילת (US) (סימול: GILT) חברת רשתות לוויין הודיעה היום על התקדמות נוספת בטכנולוגיית האנטנה האלקטרונית המתכווננת (ESA), לקישוריות אינטרנט במטוסים (IFC), עם סיום מבחני הטיסה שבוצעו על ידי קבוצת איירבוס האירופאית, המציינים את השלמתו המוצלחת של השלב הסופי בפרויקט Clean Sky 2 IFC ESA שארך חמש שנים. הקישוריות הודגמה על גבי לוויין עמוס 17 המתקדם של Spacecom הפועל בתדר Ka.
- 6.הגז הישראלי 18/03/2022 08:28הגב לתגובה זובמקום להודות לתשובה על מאמציו מקללים את תשובה והיה גם פרופסור מיותר ירון זליכה שאמר להשאיר קבור באדמה ועוד בנימוקים מטומטמים כמו המחלה ההולנדית עוד פרוסור דמיקולו מהשמאל המדושן והעשיר שרוצה קומוניזים על העם ושהם יהיו המתוגמלים העשירים בארץ. ואצלנו מניית רציו הגיעה לאפס כמעט ובמקום לעלות היא יורדת כל הזמן . לא יאומן איך הטמטום חוגג בישראל הפרימיטיבית
- 5.משקיע חכם 17/03/2022 22:13הגב לתגובה זוגם מניות הבנקים דיסקונט, מזרחי ופועלים תעלנה הרבה.
- אופקו. בזן. כיל. בנקים . מניף גילת רציו שיכון ובינוי (ל"ת)מניות השנה 17/03/2022 22:44הגב לתגובה זו
- 4.נקווה שתעלה בראשון (ל"ת)תל אביב 17/03/2022 22:04הגב לתגובה זו
- 3.גביר 17/03/2022 19:11הגב לתגובה זויופי של עליות ויופי של דיווחים ויופי של אי היגיון ידוע למבינים שהמדיה לא בדיוק אומרת את האמת וגם לא בערך אבל בשורה התחתונה השולטים במדיה מצליחים לא רע ועכשיו השאלה עם מי ללכת עם ההיגיון או עם המפמפמים וזה לא פשוט ומאתגר אז בהצלחה לזוכים בסוף במסלול הזיזגי הזה
- 2... 17/03/2022 16:36הגב לתגובה זובירידות ובנטייה לירידות חחחחח
- 1.גילת 17/03/2022 16:31הגב לתגובה זוהמניה רק יורדת כאילו היא בפשיטת רגל הזוי הזוי
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
