אריאל פקטורינג כלל
היקפים שלנו הם של כמיליארד שקל בשנה, הגדולים ביותר. יש את אינווסטק, והבנקים. לבנק לאומי יש פעילות מסוימת שקרובה לפקטורינג - מימון חשבוניות יצוא, כנגד ביטוח אשראי לקוחות. זה השוק הישראלי.
פנינסולה עומדים להתחיל לפעול.
אנחנו פונים לחברות 8-10 מיליון שקל בשנה ומעלה מחזור.
פנינסולה פונה לחברות ועסקים קטנים יותר.
קהל הלקוחות שלנו מורכב מחברות איתנות מאוד. הן עוברות אצלנו תהליך מיון די דומה למה שהבנקים עושים בעת מתן אשראי. כי אנחנו מעוניינים בלקוחות שיעבדו איתנו למשך שנים. אנחנו לא מחפשים חברות שהן נואשות למזומנים. זה אומנם מקשה על השיווק ללקוחות, אבל זה יוצר עסקאות של מאות אלפים עד מיליוני שקלים בחודש.
הלקוחות:
הם די מגוונים. אנחנו חזקים מאוד במגזר התעשייתי היצרני. המון מאוד פלסטיקה, זיווד אלקטרוני, בשנה האחרונה - התחום תפס תאוצה גדולה. זה בגלל שיש איזושהי התעוררות בהזמנות מהגופים הגדולים. זה בגלל שהקבלני משנה משתמשים בנו. הפלסטיקה - בין הלקוחות שלנו, חלק מגדול מחברות הפלסטיקה בארץ.
גם תחום המתכת, השירותים - חברות שמירה גדולות. ממחזורים של 10 מיליארד שקל מחזור ועד מיליארדים.
פקטורינג בהגדרה: רכישה של חוב לקוחות שוטף. זה כולל בעצם מימון אשראי לקוחות, לקיחת הסיכון על האשראי לקוחות הזה ובמקרים מסוימים גם גבייה - אם הלקוח רוצה. הוא צריך לבחור אם אנחנו נעשה את הגבייה העסקית או ליישב את זה אינהאוס.
מי שמבצע את הפקטורינג זה כל חברה שמוכרת את האשראי ללקוחות שלה. אחד היתרונות הגדולים לפקטורינג, זה שזה מהווה הדבר הקרוב ביותר למכירה במזומן. כי כשחברה מוציאה חשבונית, אצלנו היא נפטרה מהסיכון ומהנטל המימוני. חברות ציבוריות שעובדות איתנו, מדווחות כך בדוחות הציבוריים. זה מוריד להן את יתרת החייבים, משפר את היחסים הפיננסיים בדוח.
יש חברות ציבוריות עתירות מזומנים שמבצעות אצלנו עסקאות, רק כדי להציג בדוחות את סוג האשראי.
העלות מורכבת מהריבית, היא תהיה קרובה למה שהלקוח משלם לזמן קצר. הריבית המשתנה לזמן קצר. המרכיב השני, הוא מרכיב הסיכון התפעול והאדמיניסטרציה של התיק. זה אומר סדרי גודל שבין 0.5% ל-1.2%. הפרמטרים העיקריים שקובעים את העלויות זה הפיזור, סיכון הלקוחות, גודל הלקוחות, גודל התיק. ורמות התפעול הנדרשת מהתיק.
רוב העסקאות נסגרות על שבעה-תשעה פרומיל. רוב החברות משלמות.
היקפי העסקאות בישראל... ---
השוק המקומי והייצוא. התיק שלנו מתחלק בין 55% לשוק המקומי ו-45% מהייצוא. תקופות האשראי הנהוגות בעסקאות פקרטורינג זה עד 180 יום, למרות שביצענו עסקאות ארוכות יותר.
יש מגוון סיבות לעשיית פקטורינג. בתקופת מיתון חברות צריכות יותר מימון, וגם הבנקים הופכים להיות קשים יותר לחברות טובות, החברות מחפשות להוריד את סיכון האשראי במיתון. בתקופה שהיא לא תקופת מיתון, כמו בשנה האחרונה, יש המון עסקאות בחוץ, אז ההיקפים לא יורדים. החברות בצמיחה, הכלי מיועד לחברות שרוצות לצמוח, ולעשות זאת בלי להגדיל את הסיכונים בשוק ועם הגב הפיננסי הנכון.
כשהריבית יורדת, גם ריבית הגיוס שלנו יורדת.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".