העליון דחה את תביעת מגדלי תפוחי האדמה מהמדינה

המגדלים תבעו מהמדינה למלא אחר הסכם שנחתם עם הצדדים. הם מגיבים כי החלטת בית המשפט העליון התקבלה מצידם בהפתעה גמורה ובאכזבה קשה
חזי שטרנליכט |

לאחרונה פורסמה החלטת ביהמ"ש העליון בע"א 2553/01, הדוחה את תביעת מגדלי תפוחי האדמה מהמדינה, למלא אחר ההסכם שחתמה עליו ולפצותם על ביטול מכסות הגידול שלהם. בימים אלה הגיש משרד עורכי-הדין הרצוג פוקס נאמן, בשם ארגון מגדלי ירקות, משקי הנגב וקיבוץ אורים, מייצגי המגדלים, עתירה לדיון נוסף בהחלטת בית המשפט העליון (2045/05).

החלטת בית המשפט העליון התקבלה בהפתעה גמורה ובאכזבה קשה על-ידי ציבור המגדלים ונציגיהם בארגון מגדלי ירקות. לא לפסיקה זו ציפו החקלאים, לאחר 7 שנים של התמודדות עם סירוב המדינה לעמוד בהתחייבותה.

יוסי ארזי, מזכיר ארגון מגדלי ירקות, מסר כי להערכתם, בית המשפט העליון בחר שוב שלא לצאת נגד המדינה, בנותנו פרשנות מאולצת ומלאכותית (שלא לומר מופרכת כמעט) להוראות הברורות של ההסכם, במקום לדבוק בלשונו המפורשת של ההסכם ולפרשו בהתאם לרוחו ולכוונות הצדדים, שנלוו לחתימתו ולנסיבות עשייתו.

מי שקרא את דעת המיעוט של השופט מצא, מוסיף ארזי, יכול היה להבין מה היתה צריכה להיות ההחלטה הצודקת והנכונה. לשופטי הרוב כנראה לא היה משום מה "אומץ ציבורי" לחייב את המדינה לכבד את ההסכם שעליו חתמה ולפצות את מגדלי תפוחי-האדמה, כפי שפיצו את מגדלי העגבניות, הבצל והגזר, מכוח אותו הסכם ממש. הדבר יוצר אפליה בין מגדלים, בבחינת מגדלים סוג א', שקיבלו פיצוי מלא מהמדינה, לבין שכניהם מסוג ב', מגדלי תפוחי-האדמה, שנשארו בידיים ריקות.

העתירה לדיון נוסף נובעת משאלת גבולותיה הלגיטימיים של פרשנות חוזים על-ידי בתי המשפט. לפי כתב העתירה, כל הצדדים החתומים על ההסכם, כולל המדינה, אינם מכחישים כי ההסכם מחייב אותם, אך המדינה מבקשת להשתחרר מההסכם, שעה שפסק הדין, בניגוד לקריאתו התמה של ההסכם, סובר כי אין ההסכם מטיל כל חיוב על המדינה, משמע החלטה תוך התעלמות מרצונותיהם האמיתיים של הצדדים. עוד צוין בעתירה, כי "פרשנות זו, אשר במוצהר נוקטת קו פרשנות לטובת המדינה, הינה קיצונית, מרחיקת לכת ובעייתית. היא הופכת חוזים הנכרתים עם המדינה לבלתי ודאיים לחלוטין?".

בעתירה מבקשים העותרים להזכיר, כי מאחורי ההלכות המשפטיות החדשות והמוקשות של פסק הדין עומדים גם אנשים, והמדובר במגדלי תפוחי-אדמה קשי-יום, מגזר של כ-1,600 איש, שלהחלטתו של בית המשפט יש משמעות כלכלית חמורה וקשה לגביהם. חלקם נפלט מהענף עקב ביטול המכסות, ואחרים נטלו התחייבויות על בסיס ההסכם עם המדינה, ונמצאים מול שוקת שבורה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה