מצטמצם והולך - הגענו לתחתית הריבית?

ההחלטה שקיבל היום המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופסור סוקולר, מציבה את הרף התחתון לריבית בנק ישראל לעת הזאת. טוב יעשה אדם נבון אם ישקלל לעצמו את כל ההשלכות של ההחלטה הזאת, בהנחה שהוא מקבל את הטיעון שאנחנו לא עתידים לראות הורדות ריבית נוספות בחודשים הקרובים, אלא אף להיפך.

אז למה סוקולר לא הוריד את הריבית? לכאורה הכל עמד לנגד עיניו ואותת על אפשרות להורדה נוספת. האינפלציה נפלה בחודש ינואר במפתיע, מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.6%, הרבה מעבר למה שחזו, המסחר בדולר לא פורץ גבולות ועל רקע הורדות הריבית האחרונות לא נרשמה תזזית רצינית ובהלה ברכישות דולרים, התשואות על השחרים (האג"ח בריבית הקבועה של מדינת ישראל) ירדו לשפל של כל הזמנים בשבוע שעבר וניצבו על 6.5% לטווח הארוך. אך מנגד הם החלו לטפס מאז, והם עלו כבר ל-6.64%, על רקע עליית התשואות בארה"ב ל-4.26% באג"ח ל-10 שנים.

בכל מקרה, הנתונים יכלו לאפשר עוד הפחתת ריבית, אך בבנק ישראל התייחסו לצמצום הנוסף שיביא מהלך שכזה בין הריבית על השקל לריבית על הדולר, שהולך ומצטמצם. אמנם החלטת ה-FOMC הבאה, שבשווקים סבורים כי תניב עוד העלאת ריבית מדודה של רבע אחוז (ל-2.75%) על הדולר, תתקבל רקע לקראת סוף חודש מארס, דבר שיכול היה להותיר לפרופסור סוקולר את מרווח הזמן בו יכול היה לראות את השקל בריבית של 3.3% מול הדולר בריבית של 2.5% עם מרווח מאוד צמוד. אבל למה להסתכן? ובצדק.

בכל מקרה, אם מעריכים כי הריבית על הדולר תמשיך לעלות בקצב מתון והיא יכולה להגיע בקצב של רבע נקודות בסיס לכל ישיבת FOMC עד ל-4% בסוף השנה, ניתן מן הראוי לגזור את התחלת העלאות הריבית על השקל עוד השנה, אם בנק ישראל מעוניין לשמור על פער הריביות. במידה ופער זה יהיה של כ-1%, הרי שהשקל יצטרך לחזור לריבית של 5% בסוף השנה. נראה כי בנק ישראל מייחס חשיבות לפער הזה, שכן הוא שומר על האטרקטיביות של רכישת האג"ח של מדינת ישראל, שהן מסוכנות מאילו של חברותיהן האמריקניות, מן הסתם.

מי שמעריך שהריבית על השקל תצטרך להתחיל לטפס מעלה בחודשים הקרובים יכול לגזור מכך שנוצרה בעבורו נקודת הזדמנות לעת הזאת שבה הריבית על ההלוואות היא הנמוכה ביותר שניתנה מעולם בישראל ובעיקר: שהיא עתידה להשאר כך לתקופה מצומצמת. המצב הזה משרת היטב את נוטלי המשכנתאות, ממחזרי המשכנתאות, המאג"חים למיניהם, וצד הביקוש לכסף בכלל. ייתכן כי ענף הנדל"ן, שהרבה לגרום לצער ויגון בלבבות המשקיעים הישראלים, יזכה לעדנה מחודשת ולזריקת מזומנים, גם אם קצרה, בתקופה הזאת.

למשקיע הדרוך מומלץ להתחיל לעקוב אחרי הנעשה בשוק האג"ח ולקרוא את ההערכות וההמלצות של מומחי האפיקים הסולדיים. היום מסמנים יותר את ה"גילונים" כחלופה יותר אטרקטיבית מה"שחרים" הארוכים. שובם של הגילונים, האג"חים של המדינה בריבית המשתנה, בא על רקע מגמה של קיצור המח"מים של המשקיעים הסולידיים בשווקי האג"ח המקומיים. השחרים הארוכים נראים יותר פרובלמטיים בעידן של העלאות ריבית, אבל זה לא אומר כמובן, שאין הזדמנויות - תוך סיכון יותר גבוה.

אם הגענו לתחתית, ניתן לגזור את מצב ההשקעות וההתחייבויות של כל אחד ואחת מאיתנו. אם אכן הגענו למצב שבו אפשר לבנות עוגן של "ידיעה" כלכלית, הרי שממנה אפשר לנתח, לגזור ולהסיק את המהלכים הבאים. רמת ה-3.5% מסתמנת כרמה הנמוכה ביותר אליה יכל לרדת השקל. עשו את שיעורי הבית שלכם.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולה כלשהי לרבות קניה או מכירה של נייר ערך. כל המבצע פעולה שכזאת, פועל על סמך שיקול דעתו המוחלט והמלא.

מאת: חזי שטרנליכט.