אין המעביד רשאי להתנער מחובתו לנהל את רישום שעות העבודה של העובדים ולהעביר חובה זו לידי גורם אחר
העובדות
-----------
חברת א.דינמיקה שירותים 1990 בע"מ (להלן:"המעסיקה") הינה חברה המעניקה שירותי ניקיון, אשר מנוהלת על ידי מר אבי מזרחי (להלן: "מנהלה").
במסגרת ההתקשרות בין המעסיקה לבין מרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה (להלן: "המשתמשת") סיפקה המעסיקה שירותי ניקיון ועבודת תחזוקת החצר.
מר איוונקו סרגיי (להלן:"העובד") הועסק על ידי המעסיק אך הוצב אצל המשתמשת בתפקיד חצרן החל ממועד העסקתו ועד למועד פיטוריו. העובד עבד תחת פיקוחו של מנהל מטעמה של המשתמשת והוא זה שערך את רישום שעות עבודתו של העובד.
לאחר ביצוע ביקורת של מדינת ישראל - משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן: "התמ"ת") הוגש כתב אישום כנגד המעסיקה בגין עבירה של אי ניהול פנקס עבודה וכן בגין עבירה של אי מסירת הודעה לעובד.
כנגד מנהל המעסיקה הוגש כתב אישום בגין אחריות נושא משרה בתאגיד.
פסק הדין
------------
בית הדין קבע, כי במשפט הפלילי נטל ההוכחה מוטל על התביעה ואין היא יוצאת מחובה זו אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו, בין זה הבא מטעמה ובין זה הובא מטעם ההגנה, כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נשוא כתב אישום, במידה של למעלה מספק סביר, היינו, מידה גבוהה של הסתברות הגובלת בוודאות, אם אינה מגיעה לכלל ודאות מוחלטת.
בית הדין קיבל את עמדת התמ"ת וכפי שעולה מתיקון 24 לחוק הגנת השכר, מטרת התיקון הינה להרחיב את הוראות החקיקה, להעלותן לדרגת חקיקה ראשית ולהוסיף עבירות פליליות וסעדים שיוכל העובד לקבל במסגרת החוק שכן תיקון 24 לא קבע חובות חדשות אלא לכל היותר הרחיב את החובות הקיימות.
בית הדין דחה את טענתם העיקרית של המעסיקה ומנהלה, שדי ברישום שערכה המשתמשת על מנת לקבוע, כי המעסיקה עמדה בחובה המוטלת עליה בדבר ניהול פנקס בדבר שעות עבודה כמשמעותו בחוק שעות עבודה ומנוחה וקבע, כי החובה בחוק הינה חובה המוטלת על המעסיקה עצמה וחובה זו חלה גם כאשר מדובר במתכונת העסקה משולשת שבהם המשתמשת היא זו שערכה את רישומי הנוכחות ודיווח שעות העבודה למעסיקה.
לא היה חולק, כי המעסיקה הינה מעבידתו של העובד ולפיכך, החובה לנהל או לכל הפחות לפקח ולהחזיק את הרישומים בדבר שעות עבודתו ויתר המסמכים הרלוונטים מוטלת עליה כמעסיקתו, גם אם דיווחי השעות לא נערכו על ידה בפועל אלא על ידי אחרים וזאת לאור העסקתו הבלתי שגרתית של העובד.
בית הדין ציין, כי לאור הגמישות בתבניות העסקה השונות הקיימות אין כל בעייתיות, כי המשתמשת תערוך את רישום שעות העבודה בפועל אלא שעל המעסיקה לבצע מעקב על הרישום ולוודא בעזרת מנגנון אשר יאפשר ניהול ופיקוח, כי רישומי המשתמשת תואמים וממלאים את כל דרישות החוק בדבר פיקוח וניהול על שעות העבודה של עובדיה.
במקרה דנן הוכח, כי מלבד רישום המשתמשת לא היה בידי המעסיקה כל מסמך אחר בדבר רישום שעות העבודה בהתאם לתקנות שעות עבודה ומנוחה והיא נסמכה למעשה רק על רישומי המשתמשת ועל בסיסם שילמה את השכר לעובדיה מבלי לבדוק את אימות הנתונים.
על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן:"חוק שעות עבודה ומנוחה") מוטלת על המעסיק חובה לנהל רישום פרטני של שעות העבודה של העובד אשר יכללו פירוט של שעות עבודתו הרגילות, שעות עבודה נוספות במנוחה השבועית לרבות פירוט ההפסקות אשר ניתנו לו.
במקרה דנן, נבחן הדו"ח אשר המעסיקה הסתמכה עליו לצורך הפיקוח ונקבע, כי הדו"ח אשר הועבר למעסיקה על ידי המשתמשת אינו עומד בדרישות החוק לצורך ניהול פנקס בדבר שעות עבודה ומנוחה והוא אינו כולל את מלוא הפרטים הדרושים וכאשר אמיתות הנתונים ורמת תוכנן לא הוכחה אין מנוס מלקבוע, כי יסודות העבירה בגין אי ניהול שעות עבודה הוכחו.
בית הדין הוסיף וקבע, כי מנהל המעסיקה לא נקט בכל האמצעים הדרושים למניעת העבירה, שכן הייתה קיימת אפשרות טכנולוגית לבצע רישום דיגיטלי אצל המשתמשת של שעות העבודה אך זו לא מומשה על ידי המעסיקה ובמחדלו זה ישנה אף עצימת עיניים והתעלמות מקיום החובה המוטלת על המעסיקה ועליו כמנהלה ונושא משרה בה.
חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 (להלן:"חוק הודעה לעובד") מטיל חובה על המעסיק למסור לעובדו תוך 30 ימים לכל המאוחר ממועד תחילת עבודתו, הודעה בכתב, בה יפורטו כל תנאי עבודתו של העובד. החוק אינו מסתפק בהטלת חובה כללית ומפרט את העניינים שיש לכלול בהודעה כאמור, את צורת ההודעה וכן את החובה להודיע על שינויים ככל שיחולו, בתנאי עבודה.
בית הדין דחה את טענת התמ"ת וקבע, כי אין חובה שהעובד יחתום על טופס ההודעה לעובד בכדי להוכיח שזו לא הובאה לידיעתו, וכי אין כל דרישה לכך בחוק הודעה לעובד.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")