אין המעביד רשאי להתנער מחובתו לנהל את רישום שעות העבודה של העובדים ולהעביר חובה זו לידי גורם אחר

תקציר שע"מ 10-05-19220 מדינת ישראל – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה נ' 1. א. דינמיקה שירותים 1990 בע"מ 2. אבי מזרחי, בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ניתן ב- 29.01.2013, תקציר פסק הדין מאת עו"ד דנה פרייס

העובדות

-----------

חברת א.דינמיקה שירותים 1990 בע"מ (להלן:"המעסיקה") הינה חברה המעניקה שירותי ניקיון, אשר מנוהלת על ידי מר אבי מזרחי (להלן: "מנהלה").

במסגרת ההתקשרות בין המעסיקה לבין מרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה (להלן: "המשתמשת") סיפקה המעסיקה שירותי ניקיון ועבודת תחזוקת החצר.

מר איוונקו סרגיי (להלן:"העובד") הועסק על ידי המעסיק אך הוצב אצל המשתמשת בתפקיד חצרן החל ממועד העסקתו ועד למועד פיטוריו. העובד עבד תחת פיקוחו של מנהל מטעמה של המשתמשת והוא זה שערך את רישום שעות עבודתו של העובד.

לאחר ביצוע ביקורת של מדינת ישראל - משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן: "התמ"ת") הוגש כתב אישום כנגד המעסיקה בגין עבירה של אי ניהול פנקס עבודה וכן בגין עבירה של אי מסירת הודעה לעובד.

כנגד מנהל המעסיקה הוגש כתב אישום בגין אחריות נושא משרה בתאגיד.

פסק הדין

------------

בית הדין קבע, כי במשפט הפלילי נטל ההוכחה מוטל על התביעה ואין היא יוצאת מחובה זו אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו, בין זה הבא מטעמה ובין זה הובא מטעם ההגנה, כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נשוא כתב אישום, במידה של למעלה מספק סביר, היינו, מידה גבוהה של הסתברות הגובלת בוודאות, אם אינה מגיעה לכלל ודאות מוחלטת.

בית הדין קיבל את עמדת התמ"ת וכפי שעולה מתיקון 24 לחוק הגנת השכר, מטרת התיקון הינה להרחיב את הוראות החקיקה, להעלותן לדרגת חקיקה ראשית ולהוסיף עבירות פליליות וסעדים שיוכל העובד לקבל במסגרת החוק שכן תיקון 24 לא קבע חובות חדשות אלא לכל היותר הרחיב את החובות הקיימות.

בית הדין דחה את טענתם העיקרית של המעסיקה ומנהלה, שדי ברישום שערכה המשתמשת על מנת לקבוע, כי המעסיקה עמדה בחובה המוטלת עליה בדבר ניהול פנקס בדבר שעות עבודה כמשמעותו בחוק שעות עבודה ומנוחה וקבע, כי החובה בחוק הינה חובה המוטלת על המעסיקה עצמה וחובה זו חלה גם כאשר מדובר במתכונת העסקה משולשת שבהם המשתמשת היא זו שערכה את רישומי הנוכחות ודיווח שעות העבודה למעסיקה.

לא היה חולק, כי המעסיקה הינה מעבידתו של העובד ולפיכך, החובה לנהל או לכל הפחות לפקח ולהחזיק את הרישומים בדבר שעות עבודתו ויתר המסמכים הרלוונטים מוטלת עליה כמעסיקתו, גם אם דיווחי השעות לא נערכו על ידה בפועל אלא על ידי אחרים וזאת לאור העסקתו הבלתי שגרתית של העובד.

בית הדין ציין, כי לאור הגמישות בתבניות העסקה השונות הקיימות אין כל בעייתיות, כי המשתמשת תערוך את רישום שעות העבודה בפועל אלא שעל המעסיקה לבצע מעקב על הרישום ולוודא בעזרת מנגנון אשר יאפשר ניהול ופיקוח, כי רישומי המשתמשת תואמים וממלאים את כל דרישות החוק בדבר פיקוח וניהול על שעות העבודה של עובדיה.

במקרה דנן הוכח, כי מלבד רישום המשתמשת לא היה בידי המעסיקה כל מסמך אחר בדבר רישום שעות העבודה בהתאם לתקנות שעות עבודה ומנוחה והיא נסמכה למעשה רק על רישומי המשתמשת ועל בסיסם שילמה את השכר לעובדיה מבלי לבדוק את אימות הנתונים.

על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן:"חוק שעות עבודה ומנוחה") מוטלת על המעסיק חובה לנהל רישום פרטני של שעות העבודה של העובד אשר יכללו פירוט של שעות עבודתו הרגילות, שעות עבודה נוספות במנוחה השבועית לרבות פירוט ההפסקות אשר ניתנו לו.

במקרה דנן, נבחן הדו"ח אשר המעסיקה הסתמכה עליו לצורך הפיקוח ונקבע, כי הדו"ח אשר הועבר למעסיקה על ידי המשתמשת אינו עומד בדרישות החוק לצורך ניהול פנקס בדבר שעות עבודה ומנוחה והוא אינו כולל את מלוא הפרטים הדרושים וכאשר אמיתות הנתונים ורמת תוכנן לא הוכחה אין מנוס מלקבוע, כי יסודות העבירה בגין אי ניהול שעות עבודה הוכחו.

בית הדין הוסיף וקבע, כי מנהל המעסיקה לא נקט בכל האמצעים הדרושים למניעת העבירה, שכן הייתה קיימת אפשרות טכנולוגית לבצע רישום דיגיטלי אצל המשתמשת של שעות העבודה אך זו לא מומשה על ידי המעסיקה ובמחדלו זה ישנה אף עצימת עיניים והתעלמות מקיום החובה המוטלת על המעסיקה ועליו כמנהלה ונושא משרה בה.

חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 (להלן:"חוק הודעה לעובד") מטיל חובה על המעסיק למסור לעובדו תוך 30 ימים לכל המאוחר ממועד תחילת עבודתו, הודעה בכתב, בה יפורטו כל תנאי עבודתו של העובד. החוק אינו מסתפק בהטלת חובה כללית ומפרט את העניינים שיש לכלול בהודעה כאמור, את צורת ההודעה וכן את החובה להודיע על שינויים ככל שיחולו, בתנאי עבודה.

בית הדין דחה את טענת התמ"ת וקבע, כי אין חובה שהעובד יחתום על טופס ההודעה לעובד בכדי להוכיח שזו לא הובאה לידיעתו, וכי אין כל דרישה לכך בחוק הודעה לעובד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.