אין המעביד רשאי להתנער מחובתו לנהל את רישום שעות העבודה של העובדים ולהעביר חובה זו לידי גורם אחר
העובדות
-----------
חברת א.דינמיקה שירותים 1990 בע"מ (להלן:"המעסיקה") הינה חברה המעניקה שירותי ניקיון, אשר מנוהלת על ידי מר אבי מזרחי (להלן: "מנהלה").
במסגרת ההתקשרות בין המעסיקה לבין מרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה (להלן: "המשתמשת") סיפקה המעסיקה שירותי ניקיון ועבודת תחזוקת החצר.
מר איוונקו סרגיי (להלן:"העובד") הועסק על ידי המעסיק אך הוצב אצל המשתמשת בתפקיד חצרן החל ממועד העסקתו ועד למועד פיטוריו. העובד עבד תחת פיקוחו של מנהל מטעמה של המשתמשת והוא זה שערך את רישום שעות עבודתו של העובד.
לאחר ביצוע ביקורת של מדינת ישראל - משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן: "התמ"ת") הוגש כתב אישום כנגד המעסיקה בגין עבירה של אי ניהול פנקס עבודה וכן בגין עבירה של אי מסירת הודעה לעובד.
כנגד מנהל המעסיקה הוגש כתב אישום בגין אחריות נושא משרה בתאגיד.
פסק הדין
------------
בית הדין קבע, כי במשפט הפלילי נטל ההוכחה מוטל על התביעה ואין היא יוצאת מחובה זו אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו, בין זה הבא מטעמה ובין זה הובא מטעם ההגנה, כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נשוא כתב אישום, במידה של למעלה מספק סביר, היינו, מידה גבוהה של הסתברות הגובלת בוודאות, אם אינה מגיעה לכלל ודאות מוחלטת.
בית הדין קיבל את עמדת התמ"ת וכפי שעולה מתיקון 24 לחוק הגנת השכר, מטרת התיקון הינה להרחיב את הוראות החקיקה, להעלותן לדרגת חקיקה ראשית ולהוסיף עבירות פליליות וסעדים שיוכל העובד לקבל במסגרת החוק שכן תיקון 24 לא קבע חובות חדשות אלא לכל היותר הרחיב את החובות הקיימות.
בית הדין דחה את טענתם העיקרית של המעסיקה ומנהלה, שדי ברישום שערכה המשתמשת על מנת לקבוע, כי המעסיקה עמדה בחובה המוטלת עליה בדבר ניהול פנקס בדבר שעות עבודה כמשמעותו בחוק שעות עבודה ומנוחה וקבע, כי החובה בחוק הינה חובה המוטלת על המעסיקה עצמה וחובה זו חלה גם כאשר מדובר במתכונת העסקה משולשת שבהם המשתמשת היא זו שערכה את רישומי הנוכחות ודיווח שעות העבודה למעסיקה.
לא היה חולק, כי המעסיקה הינה מעבידתו של העובד ולפיכך, החובה לנהל או לכל הפחות לפקח ולהחזיק את הרישומים בדבר שעות עבודתו ויתר המסמכים הרלוונטים מוטלת עליה כמעסיקתו, גם אם דיווחי השעות לא נערכו על ידה בפועל אלא על ידי אחרים וזאת לאור העסקתו הבלתי שגרתית של העובד.
בית הדין ציין, כי לאור הגמישות בתבניות העסקה השונות הקיימות אין כל בעייתיות, כי המשתמשת תערוך את רישום שעות העבודה בפועל אלא שעל המעסיקה לבצע מעקב על הרישום ולוודא בעזרת מנגנון אשר יאפשר ניהול ופיקוח, כי רישומי המשתמשת תואמים וממלאים את כל דרישות החוק בדבר פיקוח וניהול על שעות העבודה של עובדיה.
במקרה דנן הוכח, כי מלבד רישום המשתמשת לא היה בידי המעסיקה כל מסמך אחר בדבר רישום שעות העבודה בהתאם לתקנות שעות עבודה ומנוחה והיא נסמכה למעשה רק על רישומי המשתמשת ועל בסיסם שילמה את השכר לעובדיה מבלי לבדוק את אימות הנתונים.
על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן:"חוק שעות עבודה ומנוחה") מוטלת על המעסיק חובה לנהל רישום פרטני של שעות העבודה של העובד אשר יכללו פירוט של שעות עבודתו הרגילות, שעות עבודה נוספות במנוחה השבועית לרבות פירוט ההפסקות אשר ניתנו לו.
במקרה דנן, נבחן הדו"ח אשר המעסיקה הסתמכה עליו לצורך הפיקוח ונקבע, כי הדו"ח אשר הועבר למעסיקה על ידי המשתמשת אינו עומד בדרישות החוק לצורך ניהול פנקס בדבר שעות עבודה ומנוחה והוא אינו כולל את מלוא הפרטים הדרושים וכאשר אמיתות הנתונים ורמת תוכנן לא הוכחה אין מנוס מלקבוע, כי יסודות העבירה בגין אי ניהול שעות עבודה הוכחו.
בית הדין הוסיף וקבע, כי מנהל המעסיקה לא נקט בכל האמצעים הדרושים למניעת העבירה, שכן הייתה קיימת אפשרות טכנולוגית לבצע רישום דיגיטלי אצל המשתמשת של שעות העבודה אך זו לא מומשה על ידי המעסיקה ובמחדלו זה ישנה אף עצימת עיניים והתעלמות מקיום החובה המוטלת על המעסיקה ועליו כמנהלה ונושא משרה בה.
חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 (להלן:"חוק הודעה לעובד") מטיל חובה על המעסיק למסור לעובדו תוך 30 ימים לכל המאוחר ממועד תחילת עבודתו, הודעה בכתב, בה יפורטו כל תנאי עבודתו של העובד. החוק אינו מסתפק בהטלת חובה כללית ומפרט את העניינים שיש לכלול בהודעה כאמור, את צורת ההודעה וכן את החובה להודיע על שינויים ככל שיחולו, בתנאי עבודה.
בית הדין דחה את טענת התמ"ת וקבע, כי אין חובה שהעובד יחתום על טופס ההודעה לעובד בכדי להוכיח שזו לא הובאה לידיעתו, וכי אין כל דרישה לכך בחוק הודעה לעובד.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
