סוגיות המס בעניין ייצור חשמל במתקנים פוטואלקטריים

עו"ד, רו"ח יניב סיימון

אדם פרטי רכש מערכת פוטואלקטרית לייצור חשמל בביתו האם הנישום יכול להירשם כעוסק מורשה ברשויות מע"מ?

שאלה:

------------

אדם פרטי (בעל חברה בע"מ) רכש מערכת פוטואלקטרית לייצור חשמל בביתו, שמספקת יותר מארבעה קוט"ש (כ-16 קוט"ש בעלות של 150K). הכנסתו הממוצעת מהמערכת הפוטואלקטרית היא כ-2,000 ש"ח בחודש.

השאלות:

1. האם הנישום יכול להירשם כעוסק מורשה ברשויות מע"מ?

2. בשנים הראשונות עלולים להיווצר הפסדים בגין המערכת הפוטואלקטרית כתוצאה מפחת מואץ. האם הפסדים אלו ניתנים לקיזוז?

3. האם הנישום אשר מקבל משכורת ונוסף על כך יש לו הכנסות שנובעות מהמערכת הפוטואלקטרית, חייב בתשלום 12% דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין הרווח החייב במס?

4. האם שיעור המס המוטל הוא 30%, והאם כאשר חברת החשמל מנכה מס במקור בשיעור 10% אפשר להימנע מתשלום מס בשיעור שולי ומתשלום דמי ביטוח לאומי (במסלול של אי קיזוז הוצאות)?

תשובה:

------------

לשאלה 1

ככלל, סיווג עוסק לעניין מע"מ בעת הגשת הבקשה לרישום ברשויות מע"מ ייקבע בהתחשב בהגדרת הישות הנרשמת ובמחזור עסקאותיה הצפויות באותה שנה.

לעניין יחיד, הסיווג ייקבע גם בהתחשב במשלח ידו. ככלל, יחיד שמחזור עסקאותיו לא צפוי לעלות על סך של 77,993 ש"ח (נכון לשנת 2013), יוכל לבקש להירשם כעוסק פטור לצורכי מע"מ. יצוין כי בעלי מקצועות מסוימים המפורטים בתקנות (לרוב בעלי מקצועות חופשיים) אינם יכולים לבקש להירשם כעוסק פטור.

במקרה שבו יוחלט לפעול באמצעות חברה, החברה תירשם באופן אוטומטי כעוסק מורשה.

ראוי לציין כי לפני קבלת ההחלטה על הגשת בקשה לרישום במשרדי מע"מ, יש להיוועץ עם מומחי מס כדי לבחון את הכדאיות להירשם כעוסק מורשה, בהתחשב בין היתר בסכומי ההשקעה ברכוש הקבוע במערכת הפוטואלקטרית, שעליו כידוע ניתן להזדכות במע"מ תשומות.

לשאלה 2

בהינתן כי פעילות הפקת החשמל מהמערכת הפוטואלקטרית תוכר כפעילות המניבה הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ניתן יהיה לקזז את אותו הפסד מפחת מואץ בשנה שבה נרשם ההפסד כנגד כל מקור הכנסה באותה שנה בישות המדווחת. את יתרת ההפסד שלא קוזז ניתן יהיה לקזז בשנים הבאות אך ורק מהכנסות מעסק באותה ישות, לפי הוראות סעיף 28 לפקודה.

לשאלה 3

הכנסותיו של יחיד שלא הופקו מעבודתו, כגון הכנסות מהפקת חשמל ממערכת פוטואלקטרית שהתקין בביתו, יחויבו בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עד שיעור מקסימלי של 12% ועד לתקרה של 42,435 ש"ח (נכון לשנת 2013). כידוע, חברה אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על הכנסותיה.

לשאלה 4

אצל יחיד שטרם הגיע לגיל 60 בשנת המס אשר יגיעתו האישית אינה בייצור חשמל, או שאותן הכנסות לא נצמחו אצלו מהשכרת נכס ששימש במשך עשר שנים לפחות לפני התחלת השכרתו להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד - מדרגת המס ההתחלתית תעמוד על 31% ועלולה להגיע עד לשיעור מס מקסימלי של 48% (בשנת המס 2013).

יצוין כי בהחלטת הממשלה מס' 2935 מיום 13.1.2008 ביקשה הממשלה לתת מענה לעידוד ייצור החשמל מאנרגיית השמש על ידי מערכת פוטואלקטרית, באמצעות מתן הטבות מס ליצרנים יחידים בעלי בתים או בעלי מבנים מסחריים שניתן להתקין עליהם מתקנים פוטואלקטריים לייצור חשמל, שעיסוקם אינו בייצור חשמל, בין היתר בשיעור מס קבוע של 10% על כל סכום ההכנסה ללא זכות ניכוי מס, זיכוי מס, קיזוז הוצאות או פטור ממס, בדומה למסלול המיסוי הקבוע בסעיף 122 לפקודה לעניין הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה המשמשת למגורים. ככל הידוע לי, הטבות המס ליצרנים אלו טרם עברו כל הליך של חקיקה, אף על פי שנכון להיום הן מפורטות באתר רשות המסים באינטרנט.

המשיב - מנהל במחלקת המסים של KPMG סומך חייקין. בעבר שימש כמפקח בפקיד שומה למפעלים גדולים והתמחה בפרקליטות מיסוי וכלכלה בעבירות מסים והלבנת הון

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.