סוגיות המס בעניין ייצור חשמל במתקנים פוטואלקטריים
אדם פרטי רכש מערכת פוטואלקטרית לייצור חשמל בביתו האם הנישום יכול להירשם כעוסק מורשה ברשויות מע"מ?
שאלה:
------------
אדם פרטי (בעל חברה בע"מ) רכש מערכת פוטואלקטרית לייצור חשמל בביתו, שמספקת יותר מארבעה קוט"ש (כ-16 קוט"ש בעלות של 150K). הכנסתו הממוצעת מהמערכת הפוטואלקטרית היא כ-2,000 ש"ח בחודש.
השאלות:
1. האם הנישום יכול להירשם כעוסק מורשה ברשויות מע"מ?
2. בשנים הראשונות עלולים להיווצר הפסדים בגין המערכת הפוטואלקטרית כתוצאה מפחת מואץ. האם הפסדים אלו ניתנים לקיזוז?
3. האם הנישום אשר מקבל משכורת ונוסף על כך יש לו הכנסות שנובעות מהמערכת הפוטואלקטרית, חייב בתשלום 12% דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין הרווח החייב במס?
4. האם שיעור המס המוטל הוא 30%, והאם כאשר חברת החשמל מנכה מס במקור בשיעור 10% אפשר להימנע מתשלום מס בשיעור שולי ומתשלום דמי ביטוח לאומי (במסלול של אי קיזוז הוצאות)?
תשובה:
------------
לשאלה 1
ככלל, סיווג עוסק לעניין מע"מ בעת הגשת הבקשה לרישום ברשויות מע"מ ייקבע בהתחשב בהגדרת הישות הנרשמת ובמחזור עסקאותיה הצפויות באותה שנה.
לעניין יחיד, הסיווג ייקבע גם בהתחשב במשלח ידו. ככלל, יחיד שמחזור עסקאותיו לא צפוי לעלות על סך של 77,993 ש"ח (נכון לשנת 2013), יוכל לבקש להירשם כעוסק פטור לצורכי מע"מ. יצוין כי בעלי מקצועות מסוימים המפורטים בתקנות (לרוב בעלי מקצועות חופשיים) אינם יכולים לבקש להירשם כעוסק פטור.
במקרה שבו יוחלט לפעול באמצעות חברה, החברה תירשם באופן אוטומטי כעוסק מורשה.
ראוי לציין כי לפני קבלת ההחלטה על הגשת בקשה לרישום במשרדי מע"מ, יש להיוועץ עם מומחי מס כדי לבחון את הכדאיות להירשם כעוסק מורשה, בהתחשב בין היתר בסכומי ההשקעה ברכוש הקבוע במערכת הפוטואלקטרית, שעליו כידוע ניתן להזדכות במע"מ תשומות.
לשאלה 2
בהינתן כי פעילות הפקת החשמל מהמערכת הפוטואלקטרית תוכר כפעילות המניבה הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ניתן יהיה לקזז את אותו הפסד מפחת מואץ בשנה שבה נרשם ההפסד כנגד כל מקור הכנסה באותה שנה בישות המדווחת. את יתרת ההפסד שלא קוזז ניתן יהיה לקזז בשנים הבאות אך ורק מהכנסות מעסק באותה ישות, לפי הוראות סעיף 28 לפקודה.
לשאלה 3
הכנסותיו של יחיד שלא הופקו מעבודתו, כגון הכנסות מהפקת חשמל ממערכת פוטואלקטרית שהתקין בביתו, יחויבו בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עד שיעור מקסימלי של 12% ועד לתקרה של 42,435 ש"ח (נכון לשנת 2013). כידוע, חברה אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על הכנסותיה.
לשאלה 4
אצל יחיד שטרם הגיע לגיל 60 בשנת המס אשר יגיעתו האישית אינה בייצור חשמל, או שאותן הכנסות לא נצמחו אצלו מהשכרת נכס ששימש במשך עשר שנים לפחות לפני התחלת השכרתו להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד - מדרגת המס ההתחלתית תעמוד על 31% ועלולה להגיע עד לשיעור מס מקסימלי של 48% (בשנת המס 2013).
יצוין כי בהחלטת הממשלה מס' 2935 מיום 13.1.2008 ביקשה הממשלה לתת מענה לעידוד ייצור החשמל מאנרגיית השמש על ידי מערכת פוטואלקטרית, באמצעות מתן הטבות מס ליצרנים יחידים בעלי בתים או בעלי מבנים מסחריים שניתן להתקין עליהם מתקנים פוטואלקטריים לייצור חשמל, שעיסוקם אינו בייצור חשמל, בין היתר בשיעור מס קבוע של 10% על כל סכום ההכנסה ללא זכות ניכוי מס, זיכוי מס, קיזוז הוצאות או פטור ממס, בדומה למסלול המיסוי הקבוע בסעיף 122 לפקודה לעניין הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה המשמשת למגורים. ככל הידוע לי, הטבות המס ליצרנים אלו טרם עברו כל הליך של חקיקה, אף על פי שנכון להיום הן מפורטות באתר רשות המסים באינטרנט.
המשיב - מנהל במחלקת המסים של KPMG סומך חייקין. בעבר שימש כמפקח בפקיד שומה למפעלים גדולים והתמחה בפרקליטות מיסוי וכלכלה בעבירות מסים והלבנת הון
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
