סוגיות המס בעניין ייצור חשמל במתקנים פוטואלקטריים
אדם פרטי רכש מערכת פוטואלקטרית לייצור חשמל בביתו האם הנישום יכול להירשם כעוסק מורשה ברשויות מע"מ?
שאלה:
------------
אדם פרטי (בעל חברה בע"מ) רכש מערכת פוטואלקטרית לייצור חשמל בביתו, שמספקת יותר מארבעה קוט"ש (כ-16 קוט"ש בעלות של 150K). הכנסתו הממוצעת מהמערכת הפוטואלקטרית היא כ-2,000 ש"ח בחודש.
השאלות:
1. האם הנישום יכול להירשם כעוסק מורשה ברשויות מע"מ?
2. בשנים הראשונות עלולים להיווצר הפסדים בגין המערכת הפוטואלקטרית כתוצאה מפחת מואץ. האם הפסדים אלו ניתנים לקיזוז?
3. האם הנישום אשר מקבל משכורת ונוסף על כך יש לו הכנסות שנובעות מהמערכת הפוטואלקטרית, חייב בתשלום 12% דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין הרווח החייב במס?
4. האם שיעור המס המוטל הוא 30%, והאם כאשר חברת החשמל מנכה מס במקור בשיעור 10% אפשר להימנע מתשלום מס בשיעור שולי ומתשלום דמי ביטוח לאומי (במסלול של אי קיזוז הוצאות)?
תשובה:
------------
לשאלה 1
ככלל, סיווג עוסק לעניין מע"מ בעת הגשת הבקשה לרישום ברשויות מע"מ ייקבע בהתחשב בהגדרת הישות הנרשמת ובמחזור עסקאותיה הצפויות באותה שנה.
לעניין יחיד, הסיווג ייקבע גם בהתחשב במשלח ידו. ככלל, יחיד שמחזור עסקאותיו לא צפוי לעלות על סך של 77,993 ש"ח (נכון לשנת 2013), יוכל לבקש להירשם כעוסק פטור לצורכי מע"מ. יצוין כי בעלי מקצועות מסוימים המפורטים בתקנות (לרוב בעלי מקצועות חופשיים) אינם יכולים לבקש להירשם כעוסק פטור.
במקרה שבו יוחלט לפעול באמצעות חברה, החברה תירשם באופן אוטומטי כעוסק מורשה.
ראוי לציין כי לפני קבלת ההחלטה על הגשת בקשה לרישום במשרדי מע"מ, יש להיוועץ עם מומחי מס כדי לבחון את הכדאיות להירשם כעוסק מורשה, בהתחשב בין היתר בסכומי ההשקעה ברכוש הקבוע במערכת הפוטואלקטרית, שעליו כידוע ניתן להזדכות במע"מ תשומות.
לשאלה 2
בהינתן כי פעילות הפקת החשמל מהמערכת הפוטואלקטרית תוכר כפעילות המניבה הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ניתן יהיה לקזז את אותו הפסד מפחת מואץ בשנה שבה נרשם ההפסד כנגד כל מקור הכנסה באותה שנה בישות המדווחת. את יתרת ההפסד שלא קוזז ניתן יהיה לקזז בשנים הבאות אך ורק מהכנסות מעסק באותה ישות, לפי הוראות סעיף 28 לפקודה.
לשאלה 3
הכנסותיו של יחיד שלא הופקו מעבודתו, כגון הכנסות מהפקת חשמל ממערכת פוטואלקטרית שהתקין בביתו, יחויבו בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עד שיעור מקסימלי של 12% ועד לתקרה של 42,435 ש"ח (נכון לשנת 2013). כידוע, חברה אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על הכנסותיה.
לשאלה 4
אצל יחיד שטרם הגיע לגיל 60 בשנת המס אשר יגיעתו האישית אינה בייצור חשמל, או שאותן הכנסות לא נצמחו אצלו מהשכרת נכס ששימש במשך עשר שנים לפחות לפני התחלת השכרתו להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד - מדרגת המס ההתחלתית תעמוד על 31% ועלולה להגיע עד לשיעור מס מקסימלי של 48% (בשנת המס 2013).
יצוין כי בהחלטת הממשלה מס' 2935 מיום 13.1.2008 ביקשה הממשלה לתת מענה לעידוד ייצור החשמל מאנרגיית השמש על ידי מערכת פוטואלקטרית, באמצעות מתן הטבות מס ליצרנים יחידים בעלי בתים או בעלי מבנים מסחריים שניתן להתקין עליהם מתקנים פוטואלקטריים לייצור חשמל, שעיסוקם אינו בייצור חשמל, בין היתר בשיעור מס קבוע של 10% על כל סכום ההכנסה ללא זכות ניכוי מס, זיכוי מס, קיזוז הוצאות או פטור ממס, בדומה למסלול המיסוי הקבוע בסעיף 122 לפקודה לעניין הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה המשמשת למגורים. ככל הידוע לי, הטבות המס ליצרנים אלו טרם עברו כל הליך של חקיקה, אף על פי שנכון להיום הן מפורטות באתר רשות המסים באינטרנט.
המשיב - מנהל במחלקת המסים של KPMG סומך חייקין. בעבר שימש כמפקח בפקיד שומה למפעלים גדולים והתמחה בפרקליטות מיסוי וכלכלה בעבירות מסים והלבנת הון
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
