סוגיות המס בעניין ייצור חשמל במתקנים פוטואלקטריים
אדם פרטי רכש מערכת פוטואלקטרית לייצור חשמל בביתו האם הנישום יכול להירשם כעוסק מורשה ברשויות מע"מ?
שאלה:
------------
אדם פרטי (בעל חברה בע"מ) רכש מערכת פוטואלקטרית לייצור חשמל בביתו, שמספקת יותר מארבעה קוט"ש (כ-16 קוט"ש בעלות של 150K). הכנסתו הממוצעת מהמערכת הפוטואלקטרית היא כ-2,000 ש"ח בחודש.
השאלות:
1. האם הנישום יכול להירשם כעוסק מורשה ברשויות מע"מ?
2. בשנים הראשונות עלולים להיווצר הפסדים בגין המערכת הפוטואלקטרית כתוצאה מפחת מואץ. האם הפסדים אלו ניתנים לקיזוז?
3. האם הנישום אשר מקבל משכורת ונוסף על כך יש לו הכנסות שנובעות מהמערכת הפוטואלקטרית, חייב בתשלום 12% דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין הרווח החייב במס?
4. האם שיעור המס המוטל הוא 30%, והאם כאשר חברת החשמל מנכה מס במקור בשיעור 10% אפשר להימנע מתשלום מס בשיעור שולי ומתשלום דמי ביטוח לאומי (במסלול של אי קיזוז הוצאות)?
תשובה:
------------
לשאלה 1
ככלל, סיווג עוסק לעניין מע"מ בעת הגשת הבקשה לרישום ברשויות מע"מ ייקבע בהתחשב בהגדרת הישות הנרשמת ובמחזור עסקאותיה הצפויות באותה שנה.
לעניין יחיד, הסיווג ייקבע גם בהתחשב במשלח ידו. ככלל, יחיד שמחזור עסקאותיו לא צפוי לעלות על סך של 77,993 ש"ח (נכון לשנת 2013), יוכל לבקש להירשם כעוסק פטור לצורכי מע"מ. יצוין כי בעלי מקצועות מסוימים המפורטים בתקנות (לרוב בעלי מקצועות חופשיים) אינם יכולים לבקש להירשם כעוסק פטור.
במקרה שבו יוחלט לפעול באמצעות חברה, החברה תירשם באופן אוטומטי כעוסק מורשה.
ראוי לציין כי לפני קבלת ההחלטה על הגשת בקשה לרישום במשרדי מע"מ, יש להיוועץ עם מומחי מס כדי לבחון את הכדאיות להירשם כעוסק מורשה, בהתחשב בין היתר בסכומי ההשקעה ברכוש הקבוע במערכת הפוטואלקטרית, שעליו כידוע ניתן להזדכות במע"מ תשומות.
לשאלה 2
בהינתן כי פעילות הפקת החשמל מהמערכת הפוטואלקטרית תוכר כפעילות המניבה הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ניתן יהיה לקזז את אותו הפסד מפחת מואץ בשנה שבה נרשם ההפסד כנגד כל מקור הכנסה באותה שנה בישות המדווחת. את יתרת ההפסד שלא קוזז ניתן יהיה לקזז בשנים הבאות אך ורק מהכנסות מעסק באותה ישות, לפי הוראות סעיף 28 לפקודה.
לשאלה 3
הכנסותיו של יחיד שלא הופקו מעבודתו, כגון הכנסות מהפקת חשמל ממערכת פוטואלקטרית שהתקין בביתו, יחויבו בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עד שיעור מקסימלי של 12% ועד לתקרה של 42,435 ש"ח (נכון לשנת 2013). כידוע, חברה אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על הכנסותיה.
לשאלה 4
אצל יחיד שטרם הגיע לגיל 60 בשנת המס אשר יגיעתו האישית אינה בייצור חשמל, או שאותן הכנסות לא נצמחו אצלו מהשכרת נכס ששימש במשך עשר שנים לפחות לפני התחלת השכרתו להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד - מדרגת המס ההתחלתית תעמוד על 31% ועלולה להגיע עד לשיעור מס מקסימלי של 48% (בשנת המס 2013).
יצוין כי בהחלטת הממשלה מס' 2935 מיום 13.1.2008 ביקשה הממשלה לתת מענה לעידוד ייצור החשמל מאנרגיית השמש על ידי מערכת פוטואלקטרית, באמצעות מתן הטבות מס ליצרנים יחידים בעלי בתים או בעלי מבנים מסחריים שניתן להתקין עליהם מתקנים פוטואלקטריים לייצור חשמל, שעיסוקם אינו בייצור חשמל, בין היתר בשיעור מס קבוע של 10% על כל סכום ההכנסה ללא זכות ניכוי מס, זיכוי מס, קיזוז הוצאות או פטור ממס, בדומה למסלול המיסוי הקבוע בסעיף 122 לפקודה לעניין הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה המשמשת למגורים. ככל הידוע לי, הטבות המס ליצרנים אלו טרם עברו כל הליך של חקיקה, אף על פי שנכון להיום הן מפורטות באתר רשות המסים באינטרנט.
המשיב - מנהל במחלקת המסים של KPMG סומך חייקין. בעבר שימש כמפקח בפקיד שומה למפעלים גדולים והתמחה בפרקליטות מיסוי וכלכלה בעבירות מסים והלבנת הון
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
