סוגיות המס בעניין ייצור חשמל במתקנים פוטואלקטריים

עו"ד, רו"ח יניב סיימון

אדם פרטי רכש מערכת פוטואלקטרית לייצור חשמל בביתו האם הנישום יכול להירשם כעוסק מורשה ברשויות מע"מ?

שאלה:

------------

אדם פרטי (בעל חברה בע"מ) רכש מערכת פוטואלקטרית לייצור חשמל בביתו, שמספקת יותר מארבעה קוט"ש (כ-16 קוט"ש בעלות של 150K). הכנסתו הממוצעת מהמערכת הפוטואלקטרית היא כ-2,000 ש"ח בחודש.

השאלות:

1. האם הנישום יכול להירשם כעוסק מורשה ברשויות מע"מ?

2. בשנים הראשונות עלולים להיווצר הפסדים בגין המערכת הפוטואלקטרית כתוצאה מפחת מואץ. האם הפסדים אלו ניתנים לקיזוז?

3. האם הנישום אשר מקבל משכורת ונוסף על כך יש לו הכנסות שנובעות מהמערכת הפוטואלקטרית, חייב בתשלום 12% דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין הרווח החייב במס?

4. האם שיעור המס המוטל הוא 30%, והאם כאשר חברת החשמל מנכה מס במקור בשיעור 10% אפשר להימנע מתשלום מס בשיעור שולי ומתשלום דמי ביטוח לאומי (במסלול של אי קיזוז הוצאות)?

תשובה:

------------

לשאלה 1

ככלל, סיווג עוסק לעניין מע"מ בעת הגשת הבקשה לרישום ברשויות מע"מ ייקבע בהתחשב בהגדרת הישות הנרשמת ובמחזור עסקאותיה הצפויות באותה שנה.

לעניין יחיד, הסיווג ייקבע גם בהתחשב במשלח ידו. ככלל, יחיד שמחזור עסקאותיו לא צפוי לעלות על סך של 77,993 ש"ח (נכון לשנת 2013), יוכל לבקש להירשם כעוסק פטור לצורכי מע"מ. יצוין כי בעלי מקצועות מסוימים המפורטים בתקנות (לרוב בעלי מקצועות חופשיים) אינם יכולים לבקש להירשם כעוסק פטור.

במקרה שבו יוחלט לפעול באמצעות חברה, החברה תירשם באופן אוטומטי כעוסק מורשה.

ראוי לציין כי לפני קבלת ההחלטה על הגשת בקשה לרישום במשרדי מע"מ, יש להיוועץ עם מומחי מס כדי לבחון את הכדאיות להירשם כעוסק מורשה, בהתחשב בין היתר בסכומי ההשקעה ברכוש הקבוע במערכת הפוטואלקטרית, שעליו כידוע ניתן להזדכות במע"מ תשומות.

לשאלה 2

בהינתן כי פעילות הפקת החשמל מהמערכת הפוטואלקטרית תוכר כפעילות המניבה הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ניתן יהיה לקזז את אותו הפסד מפחת מואץ בשנה שבה נרשם ההפסד כנגד כל מקור הכנסה באותה שנה בישות המדווחת. את יתרת ההפסד שלא קוזז ניתן יהיה לקזז בשנים הבאות אך ורק מהכנסות מעסק באותה ישות, לפי הוראות סעיף 28 לפקודה.

לשאלה 3

הכנסותיו של יחיד שלא הופקו מעבודתו, כגון הכנסות מהפקת חשמל ממערכת פוטואלקטרית שהתקין בביתו, יחויבו בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עד שיעור מקסימלי של 12% ועד לתקרה של 42,435 ש"ח (נכון לשנת 2013). כידוע, חברה אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על הכנסותיה.

לשאלה 4

אצל יחיד שטרם הגיע לגיל 60 בשנת המס אשר יגיעתו האישית אינה בייצור חשמל, או שאותן הכנסות לא נצמחו אצלו מהשכרת נכס ששימש במשך עשר שנים לפחות לפני התחלת השכרתו להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד - מדרגת המס ההתחלתית תעמוד על 31% ועלולה להגיע עד לשיעור מס מקסימלי של 48% (בשנת המס 2013).

יצוין כי בהחלטת הממשלה מס' 2935 מיום 13.1.2008 ביקשה הממשלה לתת מענה לעידוד ייצור החשמל מאנרגיית השמש על ידי מערכת פוטואלקטרית, באמצעות מתן הטבות מס ליצרנים יחידים בעלי בתים או בעלי מבנים מסחריים שניתן להתקין עליהם מתקנים פוטואלקטריים לייצור חשמל, שעיסוקם אינו בייצור חשמל, בין היתר בשיעור מס קבוע של 10% על כל סכום ההכנסה ללא זכות ניכוי מס, זיכוי מס, קיזוז הוצאות או פטור ממס, בדומה למסלול המיסוי הקבוע בסעיף 122 לפקודה לעניין הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה המשמשת למגורים. ככל הידוע לי, הטבות המס ליצרנים אלו טרם עברו כל הליך של חקיקה, אף על פי שנכון להיום הן מפורטות באתר רשות המסים באינטרנט.

המשיב - מנהל במחלקת המסים של KPMG סומך חייקין. בעבר שימש כמפקח בפקיד שומה למפעלים גדולים והתמחה בפרקליטות מיסוי וכלכלה בעבירות מסים והלבנת הון

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.