תשלום דיווידנד שלא במועד הכרזתו
האם ניתן להכריז על הדיווידנד בשנה אחת ולמשוך אותו בפועל במועד מאוחר יותר בשנה אחרת?
שאלה:
------------
להלן תיאור המקרה:
לחברה בע"מ רווחים גבוהים בשנת 2011, אולם מבחינה תזרימית, אין כסף בחברה. חובות לקוחות ישולמו בשנת המס הבאה.
מאחר ששיעור המס על הדיווידנד עתיד לעלות בשנת 2012, החברה מעוניינת להכריז על דיווידנד בשנת 2011 (לצורך ניצול שיעור המס הנמוך), אולם למשוך את הדיווידנד בפועל רק בשנת 2012 (כשיהיו מזומנים בחברה).
השאלות:
1. האם ניתן להכריז על הדיווידנד בשנה אחת ולמשוך אותו בפועל במועד מאוחר יותר בשנה אחרת?
2. מתי יש לשלם את המס במקור - במועד ההכרזה או במועד התשלום?
תשובה:
------------
לשאלה 1
סעיף 307 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") קובע כי החלטת חברה על חלוקת דיווידנד תתקבל בדירקטוריון החברה או בהמלצתו. סעיף 302 לחוק החברות מתנה את חלוקת הדיווידנד בשני תנאים עיקריים:
הראשון, כי החלוקה תעמוד במבחן הרווח, דהיינו תחולק מתוך רווחי החברה. רווחי החברה מוגדרים בחוק החברות כיתרת עודפים או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות, לפי הגבוה מבין השניים, והכול לפי כללי החשבונאות המקובלים. השני, כי מתקיים מבחן יכולת הפירעון. כלומר, "לא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן".
למעט התנאים הללו, דומה שככלל חוק החברות אינו מגביל את חלוקת הדיווידנד וממילא אינו קובע כל הגבלה בנוגע למועד שצריך לחלוף בין מועד ההחלטה על חלוקת הדיווידנד לבין מועד החלוקה בפועל (יום האקס. פירוט לגבי המועדים הקיימים בחלוקת דיווידנד והשפעה על מחירי המנייה ראו למשל ע"א 2965/08). מכל מקום, יש לבחון את קיומה של הגבלה כאמור בתקנון של החברה הספציפית.
בדומה לכך, גם פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") והתקנות שמכוחה אינן מתייחסות ולבטח אינן מחייבות את חלוקת הדיווידנד באותה שנת המס שבה הוכרז כדי שחלוקת הדיווידנד תסווג כדיווידנד גם לצורכי מס.
לסיכום, נראה כי אין כל מניעה חוקית להכריז על הדיווידנד בשנת מס אחת ולמשוך אותו בפועל במועד מאוחר יותר בשנת מס אחרת.
לשאלה 2
סעיף 164 לפקודה קובע לענייננו, כי "כל המשלם... דיבידנד... ינכה בשעת התשלום מס באופן ובשיעורים שנקבעו". בהתאמה תקנה 2(א) לתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיווידנד, ומרווחים מסוימים), התשס"ו-2005 (להלן: "תקנות הניכוי") קובעת כי "חבר-בני-אדם תושב ישראל המשלם ליחיד תושב ישראל דיבידנד על מניות, ינכה ממנו מס בשיעורים אלה לפי הענין...".
מלשון ההוראות עולה כי ניכוי המס במקור צריך להיעשות בשעת תשלום הדיווידנד בפועל.
סוגיה זו אף זכתה לאחרונה להתייחסותה של רשות המסים, במסגרת הבהרה שהוציאה מתחת ידה ביום 25 בדצמבר 2011 ולפיה "יראו דיבידנד כמחולק וכמתקבל בפועל בשנת 2011 (אשר שיעורי המס שיחולו על דיבידנד זה יהיו 20% או 25%, לפי העניין) בהתקיים כל התנאים הבאים:
1. ההכרזה על חלוקת הדיבידנד וקביעת יום הזכאות לו ("יום ה-X") בשנת 2011.
2. קבלת שובר ותשלום המס המתחייב לפקיד השומה הרלוונטי ע"י החברה המחלקת יבוצעו עד ליום 15.01.2012".
קדמה להבהרה זו הודעה שהוציאה רשות המסים מיום 15 בדצמבר 2011 לפיה "שעורי המס החדשים (25% או 30%, לפי העניין) שנקבעו בחוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2011 אשר פורסם ביום 6 לדצמבר 2011, יחולו על דיבידנד שיתקבל ביום 1.1.2012 ואילך, לרבות על דיבידנד כאמור, שמקורו ברווחים שנצברו עד ליום 31.12.2011. דיבידנד שיחולק ויתקבל בפועל בידי המקבל עד תום שנה זו, היינו עד ליום 31.12.2011, יחויב לפי שעורי המס החלים על דיבידנד בשנת 2011 (20% או 25%, לפי העניין)."
משמע כי על פי הבהרות רשות המסים, רק דיווידנד שיוכרז ויחולק עד לתום שנת המס 2011 יהיה זכאי לשיעורי המס החלים בשנה זו. ניכוי המס במקור בגין חלוקת הדיווידנד צריך להיות מבוצע עד ליום 15 לינואר 2012.
יודגש כי הבהרות אלו מהוות את עמדתה של רשות המסים בלבד ולדעתי ניתן לחלוק עליהן. די בכך שנציין כי ניתן לטעון שמועד אירוע המס נצמח כבר במועד ההכרזה על חלוקת הדיווידנד ו/או שעודפים שמקורם לפני שנת המס 2012 זכאים בעת חלוקתם לשיעורי המס שחלו בשנת המס 2011. פרק הזמן הקצר שחלף בין חקיקת החוק והעלאה בשיעורי המס על הדיווידנד (6 בדצמבר 2011) לבין תום שנת המס 2011 תומך בפרשנות זו.
בשולי הדברים יצוין כי החברה יכולה ליטול הלוואה כדי לממן את חלוקת הדיווידנד עד לתום שנת המס. בהתקיים שקילות כלכלית כמפורט בע"א 8301/04, הוצאות הריבית בגין ההלוואה כאמור תותרנה בניכוי לצורכי מס.
המשיב - ממשרד עמפלי עריכת דין (מסים)
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן


שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
