העסקת עובדת כמתלמדת בעסק של אבי בעלה אינו שולל את זכאותה לדמי לידה
העובדות
-------------
אמיליה מנשה (להלן: "העובדת") הועסקה בעסקו של אבי בעלה בתור מתלמדת במשך 10 חודשים עת בו ילדה. תביעתה של העובדת לתשלום דמי לידה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") בטענה, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בעסק. העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה להכרת זכאותה לדמי לידה.
בית הדין האזורי לעבודה אימץ את דעתו של המוסד בקובעו, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד. העובדת ערערה על פסק דינו מן הטענות הבאות:
1. העובדת אינה נכנסת להגדרת "בן משפחה" על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב], תשנ"ה 1995 ולכן אין להכיל עליה את המבחנים הנוקשים של יחסי עובד ומעביד עם קרוב משפחה.
2. התלמדות או התמחות אינה פוסלת יחסי עובד ומעביד. התקיים בין הצדדים הסכם עבודה אמיתי, העבודה נעשתה בשעות קבועות, שולם שכר עבודה וניהלה רישומים בעבודתה.
3. בכוונתה של העובדת היה ללמוד את התחום ולעבוד כמתווכת בעסק המשפחתי. היא עברה תהליך הכשרה כמתמחה, כשנה לפני שהחלה לעבוד בעסק, והתכנון היה שהיא תועסק כמתווכת במשרה מלאה.
4. לאחר חופשת הלידה ניסתה העובדת לחזור לעבודה ועבדה במשך חודש וחצי, אך נאלצה לעזוב עקב מצבו הכלכלי של העסק.
5. חוקר המוסד חקר את העובדת בעברית למרות שאינה שולטת בשפה ולא הזהיר אותה מפני ההשלכות של דבריה.
המוסד לעומת זאת טען, כי:
1. היחסים בין העובדת לאבי בעלה אינם מגיעים לכדי יחסי עבודה ויש לבחון בקפידה את היחסים שנוצרו בין הצדדים הטוענים לקיום יחסי עבודה אם מדובר בקרובי משפחה.
2. לא נוצרו בין העובדת לבין אבי בעלה יחסי עבודה בדרך של חוזה או דה-פקטו ולא הוצג כל חוזה עבודה. כמו כן, מאפיינים של התלמדות שאינם מגיעים לכדי יחסי עבודה.
3. אין הוכחה בדבר השעות בהן היא שהתה בעבודה, ונתגלו סתירות באשר למועד סיום עבודתה. הפקדות השכר לחשבונה לא היו סדירות והן לא בגדר שכר עבודה. כמו כן, לא הובא עובד במקומה והיא לא הכירה את המערך העסקי והארגוני של העסק.
פסק הדין
---------------
לאחר בחינת מכלול טענות הצדדים, בית הדין הארצי לעבודה הגיע לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל, וכי עלה בידי העובדת להוכיח את קיומם של יחסי עובד ומעביד בינה לבין אבי בעלה.
על פי התמונה העובדתית שעלתה מקביעותיו של בית הדין האזורי ומעדויות שהועלו בפניו, נחה דעתו של בית הדין הארצי, כי תפקודה של העובדת כ"מתלמדת" בעסקו של אבי בעלה, במסגרתו עסקה בתיווך ומכירה של יהלומים של העסק בבורסה ליהלומים, ובנוסף סייעה בעבודות משרדיות, עולה בנסיבות העניין לכדי יחסי עובד ומעביד בין העובדת לבין אבי בעלה לצורך זכאותה לדמי לידה.
לענייו זה יצוין, כי לא אחת נקבע שגם מערכת יחסים של התמחות, התלמדות או הכשרה מקצועית תבוא בגדר יחסי עובד ומעביד (עע 712/07 שמשון מנשרוף נ' חיים גלנצר ואח', 13.5.2009).
כמו כן, העובדת כחצי שנה לפני תחילת עבודתה בעסק, עברה קורס בגמולוגיה (תורת אבני חן), זאת במטרה להשתלב בתחום היהלומים ובעסק של אבי בעלה. נוסף לכך, לאחר חופשת הלידה, נעשה ניסיון מצד העובדת לחזור ולעבוד, בעסקו של אבי בעלה, למשך חודש וחצי אולם היא נאלצה לעזוב את העבודה בשל המצב הכלכלי אליו נקלע העסק בפרט ותחום היהלומים בכלל.
לאור כל זאת, בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי מכלול העובדות מצביעות על רצון כן ואמיתי מצד העובדת להשתלב בעסק ומחזקות את גרסתה בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד.
יתר על כן, קבע בית הדין, כי גם אם העובדת הועסקה תקופה קצרה אין בכך כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד לאור בחינה מהותית של תפקודה בעסק, כך גם לאי הבהירות לכאורה במועד סיום העסקתה ואי הדיוקים בין העדויות באשר לשעות העבודה אין בהם להטות את הכף בעניינה של העובדת.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של העובדת וקבע, כי יש להכיר בתקופה זו כמקימה את זכאותה לדמי לידה עקב קיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין אבי בעלה, וכי אין בהקשר זה משום הקשחת הכללים של יחסי עובד ומעביד עם קרוב משפחה.
(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
