הממשלה הנהנית העיקרית מזינוק הנדל"ן: עלייה של 22% בהכנסות ממסי מקרקעין
על פי אומדנים ראשונים שנערכו בחטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי, בחודש אפריל היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך של 1.3 מיליארד שקלים וגירעון של 0.9 מיליארד בפעילות למימון הכוללת מתן אשראי נטו.
מתחילת השנה מסתכמת הפעילות התקציבית בעודף של 0.7 מיליארד שקל לעומת גירעון של 5.1 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. מגמת הקיטון בגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים שחלה מתחילת השנה התייצבה באפריל והגירעון במאי 2010 אפריל 2011 הסתכם ב 24.4 מיליארד שקל, בדומה לגירעון המצטבר בחודש הקודם.
סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ- 17 מיליארד שקל, לעומת 15.2 באפריל אשתקד. הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ- 8.8 מיליארד שקל לעומת 7.7 באפריל אשתקד. הכנסות מסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ- 7.8 מיליארד שקלים לעומת 7.0 באפריל אשתקד. החזרי מסים עקיפים בהיקף של כ- 0.5 מיליארד שקלים נדחו מאפריל למאי עקב חג הפסח. בשליש הראשון של השנה הסתכמו הכנסות המסים בסך של כ 72.9 מיליארד שקלים שהם כ 34.1% מהתכנון התקציבי השנתי. בתקופה המקבילה אשתקד הסתכמו ההכנסות ממסים בסך של כ 63.8 מיליארד שקלים.
הזינוק במחירי הקרקעות ובמחירי הדירות בהחלט השפיע על ההכנסות ממיסוי מקרקעין, אשר הסתכמו בכ- 600 מיליון שקל, עליה ריאלית של 22% לעומת אפריל 2010. הגידול בגביית מס שבח התרכז באזור רחובות (גידול של 124%) על רקע מכירת קרקעות על ידי פרטיים. סך שווי הקרקעות שנמכרו ע"י הפרטיים באזור זה בארבעת החודשים הראשונים של השנה היה גבוה ב 47% מסך שווי העסקאות באזור זה בשנת 2010 כולה. בגביית מס רכישה נרשמו שיעורי עליה גבוהים בירושלים ובתל אביב, מנגד ירידה חדה נרשמה באזור המרכז.
יצוין כי הגבייה במסים הייתה נמוכה בכ-16% בהשוואה להכנסה בחודש מרץ שהסתכמה בכ-694 מיליארד שקל. הגידול בגביה התרכז כולו בגביית מס שבח, שעלתה בשיעור של 54%, על רקע מכירה מוגברת של קרקעות ע"י פרטיים, תוך ניצול ההנחה במס שבח. מנגד, גביית מס רכישה ירדה בשיעור חד של 17% אשר הקיפה את כל האזורים למעט ירושלים.
בהשוואה שנתית, בתקופה של ינואר-אפריל 2011 הסתכמו סך כל מסי המקרקעין לסך של כ-2.565 מיליארד שקל, זאת לעומת 1.938 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2010, זינוק של כ-27.2%.
- 6.המדינה מכניסה כסף מתושבי חוץ שמלבינים את כספם (ל"ת)מתווך ירושלמי 09/05/2011 08:42הגב לתגובה זו
- 5.אמיר 08/05/2011 21:35הגב לתגובה זואם לא היום אז מחר בינתיים אין לי אופציות אחרות חוץ מלגור בשכירות אבל גם בעלי הדירות לא מרוויחים מעליית המחירים כי כל הדירות עלו יחד עם הדירה שלהם, למעשה כולם מיליונרים ואף אחד לא מיליונר. לדעתי זו ההגדרה של בועה.
- 4.יורם מראשון 08/05/2011 14:08הגב לתגובה זוכנראה שרק ההומלסים שחולמים שאולי פעם ירדו מחירי הדירות בישראל ... בשנתיים האחרונות, אפילו בדימונה ובירוחם מחירי הדירות הכפילו את עצמם
- 3.ג 08/05/2011 13:44הגב לתגובה זוודי לכ להבכיינים
- 2.ביזיון 08/05/2011 13:39הגב לתגובה זובממשלה טוענים ש" רוצים להוריד את מחירי הדירות" . אך האמת היא שמנהל מקרקעי ישראל מוכר קרקעות בספסרות לכל המרבה במחיר ובכך הממשלה עושה מיליארדים על גבם של הצעירים שלוקחים משכנתאות מטורפות. הגיע הזמן שצעירים ואנשי מעמד הביניים יצאו להפגין.
- 1.א 08/05/2011 13:00הגב לתגובה זונתניהו ושטייניץ חולבים את העם הנאלח והפרייר ואין פוצה פה
- שלום 08/05/2011 13:23הגב לתגובה זוחבל
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
