ניכוי מס וועד עובדים ממשכורת העובד - חוקי

העובדות --------- משך שנים נוכה מס ועד ממשכורתה של רחל אוסטר (להלן: "העובדת"). כאשר סכסוך אישי בין העובדת לבין אתי סיריוס, יו"ר הוועד המקומי, התרחב לסכסוך בעניין הבחירות לוועד המקומי, פנתה העובדת לבית הדין האזורי כדי לקבל פסק דין הצהרתי שניכוי מס הוועד משכרה נעשה שלא כדין. העובדת טענה, שהניכוי הוא בניגוד לסעיף 25(א)(3) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר"). בית הדין האזורי קיבל את התביעה, וקבע כי ניכוי המס אינו כדין. פסיקת בית הדין האזורי ----------------------------- לאורך שנים, התקיים קשר הדוק בין הוועד הארצי של מורי הוועד המקומי למורי עמל-רמלה (להלן: "הוועד המקומי") לבין הסתדרות המורים. אין חולק, כי מס הוועד שנוכה משכרה של העובדת נחלק בין הוועד הארצי לבין הוועד המקומי. שיעורים אלה נוכו משכרם של המורים בוועד המקומי עד לשנת 2006, בה התגלע סכסוך בין הוועד הארצי לבין הסתדרות המורים, אשר הביא לנתק. בשלב מסוים של הסכסוך, פנתה העובדת לוועד הארצי ולנציגי הסתדרות המורים, כדי לקבל מידע על הליך הבחירות לוועד המקומי והארצי, דו"חות כספיים של הוועדים והתקנונים שמכוחם הם פועלים. פניותיה הרבות של העובדת נענו באופן חלקי מאוד. אז פנתה העובדת לבית הדין האזורי בעתירות שעניינן השגה על תקינות פעילות הוועדים. בית הדין האזורי חייב את הוועדים למסור לעובדת את הפרוטוקולים של הבחירות ואת הדו"חות הכספיים, והצהיר, כי מס הוועד נוכה משכרה שלא כדין. מכאן הערעור שלפנינו. הערעור -------- הסוגיה הנוגעת לניכוי המס תיבחן תוך הבחנה בין שתי תקופות: התקופה הראשונה ? עד למועד בו העובדת ביקשה לקבל הסברים על מקור הזכאות לניכוי; והתקופה השנייה ? מהמועד בו העובדת ביקשה לקבל הסברים כאמור. הוועד הארצי, הוועד המקומי ויו"ר הוועד המקומי (להלן: "הוועדים") טענו, כי פעלו מאז ומעולם בשיתוף פעולה מלא עם הסתדרות המורים, ולפיכך יש לראות בהם 'ועד עובדים' בתקופה הרלוונטית לתובענה, וכי העובדת הסכימה לניכוי דמי החבר בחתימתה על חוזה ההעסקה הכולל סעיף, כי תנאי עבודתה יוסדרו על פי חוקת העבודה של ההסתדרות. מאחר שידעה על הניכויים, נהנתה מפירותיהם ויכלה בכל עת להפסיקם. העובדת תמכה בהחלטת בית הדין האזורי והוסיפה, כי הוועדים פעלו באופן לא תקין, ולא הוכיחו מה מקור מעמדם וסמכותם כוועדי עובדים. משכך, ולאור חוק הגנת השכר, הקובע רשימה סגורה לניכויים מותרים משכר עבודה, לא נמצא מקור חוקי לניכויים שנעשו משכרה. פסק הדין --------- משפט העבודה הקיבוצי מושתת על הנחת היסוד, כי ראוי שהסדרת תנאי עבודתם של עובדים תהא באמצעות ארגון עובדים, תוך מגמה להגן על העובדים ולייעל הליכים של ניהול משא ומתן, תוך ייצוב יחסי העבודה. ארגון העובדים ואורגניו יונקים את מקור סמכותם מהתכליות לעיל, ופועלים כנציגיה של קבוצה מאורגנת, שלהם חובת נאמנות כלפי העובדים. יסוד מוסד של הדמוקרטיה ואחד מאדניה העיקריים הוא עקרון השקיפות. גם מבחינה זו, חייבים הארגון ואורגניו לנהוג בשקיפות ולהעביר לעובד המבקש זאת מידע על פעילות ארגונית, ובכללה פרוטוקולים של בחירות לוועדי עובדים. בפסיקה נקבע, כי על גופים דו-מהותיים חלות חובות המשפט המנהלי, וביניהם עקרון השקיפות. עקרונות אלה חלים, בשינויים ובהתאמות המתחייבות, גם על ארגון עובדים ועל אורגנים שלו. שהרי המידע השמור בידי ארגון העובדים או אורגניו הוא קניינו של ציבור העובדים הרלוונטי, וככזה צריכה להיות לעובדים גישה חופשית למידע. ראוי היה כי הגורמים הרלוונטיים ייענו לדרישתה של העובדת בהתייחס לפניותיה הראשונות, ולא היה מקום להביאה למצב בו נאלצה לפנות לערכאות. כמו כן, לא היה מקום לערער על פסיקתו של בית הדין האזורי, שבדין יסודה. מטרתו של חוק הגנת השכר היא להעניק הגנה מקיפה לשכר עבודה, על מנת להבטיח כי השכר ישולם לעובד במועדו ובמלואו, פרט לניכויים מותרים. סעיפים 25(א)(3) ו- 25(א)(3ב) לחוק הגנת השכר יוצרים איזון בין הזכות האישית הקוגנטית להגנת השכר, לבין האינטרס בקיומה של העבודה המאורגנת, הניזונה תקציבית מניכוי דמי חבר או דמי טיפול לארגון היציג, ומניכוי המס לוועד העובדים. ועד עובדים מקומי הינו נציגות של עובדים מכוח עבודתם במקום עבודה מסוים, המייצגת את כלל העובדים המועסקים באותו מקום עבודה. תקינות מעמדם של ועדי עובדים במפעל מאורגן נקבעת על פי הוראות חוקה או תקנון של ארגון העובדים הרלוונטי. הלגיטימיות של ניכוי מס הוועד תלויה במקור נורמטיבי לניכוי וקיומו של ועד עובדים מוכר ופעיל במפעל. על מנת שניכוי למס ועד יהיה תקין, נדרש קיומו של בסיס לגביית התשלום, וראוי שאותו בסיס יהיה בכתב באמצעות הסכם, הסדר, הסכמה או תקנון של הוועד, המאושר על ידי הארגון היציג. תקנון הסתדרות המורים קובע, כי הארגון רשאי לגבות מסים, מכוחו מוקמים ועדי העובדים וכן נקבע בו מתחם סמכויותיהם. במשפט העבודה הקיבוצי ובמפעל בו קיימת הגנה קיבוצית, אין ועד עובדים ארצי או מקומי גופים משפטיים העומדים בפני עצמם, אלא אורגנים של הארגון היציג, שהוא במקרה זה, הסתדרות המורים. על כן, הוכחת מעמד הוועדים והוכחת תקינות הניכוי צריכה להיעשות באמצעות מסמכים כגון תקנון, החלטות, פרוטוקולים ועוד. במקרה שלפנינו, היה ברור שהסתדרות המורים היא הארגון היציג הפועל כדין ברשת עמל. בה במידה, כאשר נתבקשה רשת עמל להעביר מס ועד לשני ועדי העובדים, הייתה הרשת רשאית להסתמך על החזקה, כי מעמד הוועדים הוא כאורגנים של ההסתדרות הכללית ושל הסתדרות המורים, וכי במסגרת זו הם פועלים. בתקופה שבה הייתה הרשת חלק מההסתדרות הכללית והסתדרות המורים הייתה חלק מההסתדרות הכללית, ובמהלכה חלה על המורים חוקת העבודה של ההסתדרות, היה בסיס משפטי לנכות משכרה של העובדת כחברת הארגון מסי ועד לוועדי העובדים. בתקופה שלאחר מכן, פעולת הניכוי הייתה על בסיס החזקה עליה הייתה הרשת רשאית להסתמך, כי הסתדרות המורים היא הארגון היציג, וכי הוועדים ממשיכים להיות אורגנים שלה בהתאם להוראות התקנון. כל הגורמים המעורבים ביחסי העבודה התייחסו לוועדים כאל אורגנים כדין, והעובדת כחברת הארגון לא חלקה על כך משך כל אותן שנים בהן נרשם ניכוי מס הוועד בתלושי השכר. הנוהג התקיים במקום העבודה משך שנים ארוכות וכובד על ידי הצדדים ליחסים הקיבוציים שפעלו על פיו. ההכרה בהם מצד הסתדרות המורים ופעילותם למען העובדים, היוו בסיס להצדקת ניכוי מס הוועד מהעובדת כחברת הארגון והעברתו לוועדים. לכך נוספו העדר התנגדות ואף הסכמה מצד המורים, ובכללם העובדת. העובדת הייתה מצויה ומעודכנת בתנאי העסקתם של מורי רשת עמל, לרבות התעדכנותה בשינויים בתנאי העסקה. משך שנים ארוכות, שילמה העובדת דמי חבר להסתדרות המורים ותשלום נוסף, שנוכה משכרה והופיע במפורש בתלוש השכר שלה. מאופן ציון הניכוי בתלוש, ברור שיעורו של הסכום, גובהו ומטרתו. מן האמור עולה, כי העובדת הסכימה לניכוי, קיבלה ייצוג והטבות מהוועדים, ורק בעקבות מריבה אישית בינה לבין יו"ר הוועד המקומי העלתה טענה בדבר ניכוי שלא כדין. הסכמתו או אי-הסכמתו של חבר ארגון לניכוי מס ועד אינה רלוונטית ללגיטימיות הניכוי לפי סעיף 25(א)(3) לחוק הגנת השכר. חשיבות השגותיו של חבר אינה משליכה על עצם לגיטימיות הניכוי, אלא על כך שעל הארגון ואורגניו לבחון טענות בעניין מעמד הוועדים או דרך התנהלותם. דברים אלה נכונים במיוחד במקרה זה, שבו המדובר בוועד פעיל מאוד שהיה נוכח בשימועים, בהליכים בערכאות לקראת פיטורים וכו'. הוכחה שוועד לא פעל כדין אינה מובילה לסעד הכרוך בהחזרת ניכוי המס. פעולה לא תקינה של ועד עובדים צריכה לקבל מענה באמצעות גופים פנימיים של הארגון המטפלים בנושאים אלה, ולעתים אף בהדחתם של בעלי תפקיד בוועדים או באמצעים משפטיים אחרים. ראוי כי טעם המצדיק הצהרה כי הניכוי לא היה כדין, ייגזר מהוכחה פוזיטיבית וישירה, כי הגורם המכנה את עצמו "ועד" איננו ועד עובדים כמשמעו במשפט העבודה הקיבוצי קרי, על פי בדיקת מעמדו כזרוע של ארגון העובדים היציג. סוגיה כאמור יש לברר בהליך בו שותף ארגון העובדים הרלוונטי. תוצאת ההליך שלפנינו מתייחסת לנסיבות המקרה בו המדובר בחברת הארגון היציג וכאשר יש הוראה בתקנון המאפשרת ניכוי מס ועד. לא היה מקום להצהיר כי ניכוי מס הוועד לא היה כדין. לא היה בעצם הביקורת של העובדת על פעילות הוועדים, ואף לא בהשגותיה על דרך בחירתם, כדי להצדיק הפסקת ניכוי המס או הצהרה כי המס נוכה שלא כדין. ביקורת כזו צריכה הייתה למצוא את מקומה במסגרת הליך פנימי במנגנונים הפנימיים של הסתדרות המורים. לפיכך קיבל בית הדין את הערעור בעניין ניכוי מסי הוועד. (*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".