הקשיים שמערימה רשות המסים שלא לצורך על נישומים
בשנת 2004 פרסמה רשות המסים את מגילת זכויות הנישום. הכותב מפרט שלושה תרחישי אמת, המעידים שדיבורים בלבד אינם מביאים גאולה לעולם.
בשנת 2004 עדכנה רשות המסים בישראל את "מגילת זכויות הנישום" (שפורסמה ונחתמה ב-12 בספטמבר 1991 על ידי שר האוצר, ועדת המשנה של ועדת הכספים וגופים כלכליים במשק).
באותה מגילה נקבע, בין היתר, כי דיווחי הנישומים זכאים ליחס של אמון מצד רשות המסים, כל עוד אין בידיה מידע, נימוק סביר או ראיה המצדיקים הטלת ספק בנכונותם.
ברשימה זו נפרט שלושה תרחישי אמת (שלכולם היינו עדים לאחרונה), המעידים שדיבורים בלבד אינם מביאים גאולה לעולם.
1. איתמר ורצף המעבידים
איתמר הוא שכיר שהוצאה לו בעבר פוליסת ביטוח מנהלים בחברת ביטוח ידועה. במסגרת הפוליסה מופקדים הסכומים הנדרשים בכל חודש (חלק המעביד וחלק העובד). עתה מבקש איתמר (בהסכמת המעביד הנוכחי והמעביד החדש) להחליף את מקום עבודתו, כאשר איתמר והמעביד החדש ימשיכו להפקיד את הסכומים הנדרשים באותה פוליסה עצמה, בלי שאיתמר ימשוך סכומים כלשהם מהפוליסה.
מהלך שכזה (הידוע בשם "רצף מעבידים") הוא לגיטימי ומוכר, ואף מוסדר באופן ברור בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ובטפסים הרלוונטיים של רשות המסים בישראל (טופס 161 וטופס 161א').
לתדהמתו של איתמר, אין חברת הביטוח מסתפקת בכך, ושולחת אותו לפקיד השומה (שלא לצורך) כדי "להביא פטור מניכוי מס במקור".
2. נויה היורשת
נויה היא היורשת של יעקב, שהיה שכיר וחבר בקופת גמל ידועה (קרן פנסיה לשכירים ולעצמאים). בקופת הגמל נצברו סכומים, הכוללים את רכיב הפיצויים ואת רכיב התגמולים של המנוח. נויה המציאה לקופת הגמל את כל האישורים הנחוצים (תעודת פטירה של המנוח, צו ירושה, צילום ברור של תעודת הזהות ושל אישור חשבון הבנק שלה, אישור מהמעביד של המנוח וטופס 161), ואף טרחה לקבל אישור מפקיד השומה, שלפיו לא ינוכה מס מרכיב הפיצויים שנצבר לטובת המנוח בקופת הגמל.
להפתעתה של נויה היא נתבקשה לחתום על "טופס משיכת כספים לשאירים", ובו עליה לאשר כי ידוע לה שעל הקופה לנכות מס מהחזר כספי התגמולים "שהופקדו החל ממשכורת ינואר 2000" על פי חוק ההסדרים במשק.
לטובת הקוראים נבהיר, באופן חד-משמעי, כי לא חלה כל חובת ניכוי מס (או תשלום מס) מכספי התגמולים שמשלמת קופת גמל לזכאים (או ליורשים) לאחר פטירתו של אדם!
3. יהושע והפסד ההון
בשנת 2009 דיווח יהושע לפקיד השומה, כדין, על הכנסתו ועל הפסד הון להעברה. הפסד ההון נקלט ותוקצר כהלכה בהודעת השומה לשנת המס 2009 שהוציא פקיד השומה ליהושע.
במהלך שנת 2010 מימש יהושע זכות במקרקעין שנרכשה לפי שנים רבות, וביקש לקזז (כדין) את הפסד ההון המועבר מהשבח הריאלי שהפיק.
מנהל מס שבח הסביר ליהושע שאין לו סמכות להתיר את הקיזוז (אף על פי שהסכום נכלל בהודעת השומה לשנת המס 2009 שהוצאה כאמור ליהושע על ידי פקיד השומה), ולכן על יהושע להמציא לו אישור מפקיד השומה בדבר קיזוז הפסדים.
כשפנה יהושע לפקיד השומה, נענה כי הוא אכן זכאי לקבל את האישור, אך לשם כך עליו למלא טופס 1271/א. עתה התברר ליהושע שטופס 1271/א אינו קיים במאגר הטפסים של רשות המסים (מס הכנסה), ואף לא במאגר הטפסים של מס שבח. בשלב זה הובא לידיעתו של יהושע, בחסדי שמים, כי קיימים צילומים של טופסי 1271/א בידיהם של כמה "יודעי ח"ן", והכול בא על מקומו בשלום.
תכליתה של רשימה זו אינה לשעשע או להלך אימים, אלא להתריע על הקשיים שהולכים ונערמים בדרכו של הנישום, שכופים עליו הר כגיגית.
הכותב - ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות', רואי חשבון
- 1.גם אישור על פטור ממס 19/01/2011 15:49הגב לתגובה זוללא כל הצדק מתבקש המעביר להביא אישור על פטור ממס למרות שמדובר להעברה בנקאית לספק זר שאיה מהווה הכנסה על פי פקודת מס הכנסה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
