מס יציאה על אופציות במסלול 102

ד"ר שלמה קטלן, עו"ד; יצחק פוגל, עו"ד (רו"ח)

דילמות בהגירה ל"מדינת אמנה" - לאור החלטת מיסוי 33/08, "זיכוי מס זר על אופציות במסלול רווח הון"
עו"ד לילך דניאל |

פתח דבר: ------------------- בין ההחלטות האחרונות שפרסמה נציבות מס הכנסה, ניתן למצוא את החלטת מיסוי 33/08 (1), שעניינה מיסוי לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), והטלת "מס יציאה" על אופציות הוניות במסלול סעיף 102 לפקודה. עד ליום זה לא פרסמה נציבות מס הכנסה את עמדתה בשאלות רבות השנויות במחלוקת לעניין יישום סעיף 100א לפקודה (פרט לאמירה קצרה בחוזר שפורסם בשנת 2002 (2)). החלטת מיסוי 33/08, שעניינה מיסוי עובד שהחזיק אופציה בעת ההגירה ל"מדינת אמנה", שופכת מעט אור בסוגיה. ברשימה זו נתרכז בהחלטה זו, וננסה לדלות מבין השורות מהי מדיניות רשויות המס באשר ליישום הוראות סעיף 100א בכלל, ולאופציות לפי סעיף 102 בפרט. הדילמות במיסוי הגירה ואופציות במסלול 102: הקדמה ---------------- בעשור האחרון אנו עדים להגירה מסיבית של עובדי הייטק למדינות המערב, בעיקר לארצות הברית. אין זה סוד כי רכיב מקובל בחבילת השכר של עובדי הייטק הוא חבילת אופציות. מכיוון שהשיטה הנהוגה להענקת אופציות היא "שיטת ההבשלה", ייתכן מצב שבו עובד יקבל חבילת אופציות במועד שבו הוא "תושב ישראל", ויממשן לאחר הגירה. סיטואציה נפוצה זו מעוררת בעיות מיסוי לא מעטות; מיסוי מהגר ישראלי בעל אופציות לפי סעיף 102 בעת הגירה ל"מדינת אמנה" הוא נושא מורכב, בעיקר עקב ריבוי המצבים הגלומים בו והיעדר הסכמה בין-לאומית באשר לכללי המיסוי.(3) להערכתנו, קיימות שלוש דילמות עיקריות בהחלת סעיף 100א לפקודה על מהגר שהחזיק אופציות לפי סעיף 102: הראשונה נוגעת בשאלת זכות המיסוי של ישראל אם העובד היגר ל"מדינת אמנה"; השנייה, ובהנחה שלישראל זכות מיסוי, עניינה הרווח שישראל רשאית למסות; והשלישית נוגעת בשאלת הזיכוי ממס בגין "מיסי חוץ" ששילם המהגר במדינת מושבו ה"חדשה". להלן דיון מפורט בדילמות אלה. האם לישראל זכות למסות רווח לאחר הגירה ----------------------------------------------------------------------- עוד טרום הרפורמה במס שהונהגה בשנת 2003 (רפורמת רבינוביץ'), והרוויזיה במיסוי אופציות לעובדים, טענו נישומים בעלי אופציות במסלול 102 כי הכנסה לפי הסעיף היא "רווח הון", ולכן אם אירוע המס שמפעיל את סעיף 102 בוצע לאחר הגירה, אזי לא קמה להם חבות מס בישראל בעת "מימוש" (4). בדומה, ערב פרסום תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה (2002), והוספת סעיף 100א לפקודה, נטען כי הפעלת הוראת "מס היציאה", כאשר ההגירה היא ל"מדינת אמנה" על "נכס הון", סותרת את התחייבויותיה של ישראל באמנות למניעת כפל מס (5). כך גם לגבי מיסוי אופציות בהגירה הועלתה הסברה כי אמנת מס עשויה לאסור על ישראל להטיל מס על מימוש אופציות הוניות לאחר ההגירה.(6) נסביר על רגל אחת כי לפי הוראות מיסוי סטנדרטיות באמנות מס לגבי רווח הון, כאשר תושב מדינה אחת מפיק רווח הון במדינה השנייה, אזי, על פי רוב, רווח זה יהיה כפוף למיסוי רק במדינת מושבו של המוכר (נכון ליום המימוש), ואילו המדינה השנייה לא תהיה זכאית להטיל מס על אותו רווח, אף לגבי נכס בתחומה(8). עיון באמנות המס של ישראל מגלה כי ברוב אמנות המס שישראל צד להן ישראל "התחייבה" לא למסות מכירת נכס הון של תושב חוץ לגבי נכס המצוי בתחומה(9). דילמה זו עומדת בבסיס שיטת מס היציאה, והיא רלוונטית גם לעניין אופציות הוניות לפי סעיף 102 לפקודה, אם תאמר כי נכס זה הוא נכס הון.(10) למרות חשיבות העניין לא פורסמה עמדה רשמית של רשויות המס בנושא; ערב פרסום החוק (סעיף 100א), רווחה הדעה כי שלטונות המס יטענו לזכות מיסוי של נכס הון לאחר הגירה, ויסתמכו לעניין זה על לשון הסעיף, הקובעת כי רואים את הנכס כנמכר ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל, כאשר האיש עדיין בחזקת תושב ישראל, ולכן יוצא כי רק גביית המס נדחתה למועד המימוש.(11) חלוקת רווח בין המדינות ----------------------------------------- דילמה אחרת, שמקורה שוב בהתנגשות שבין סעיף 100א לפקודה לבין הוראות אמנות מס, נוגעת לחלק הרווח שישראל רשאית למסות. הגדרת "רווח חייב" שבסעיף 100א לפקודה מתבססת על חלוקת רווח לינארית בין ישראל למדינה ההגירה, לפי השווי ביום המימוש וזמני תושבות (12); נוסחה זו אינה לוקחת בחשבון זכויות מיסוי באמנות מס המבוססות על חלוקת רווח בין המדינות לפי תקופות "הבשלה" (כאשר הרווח מסווג כ"הכנסת עבודה"(13)), ולכן היא עשויה להביא למיסוי רווח שניתן לייחסו לשירותי עבודה מחוץ לישראל, בתקופה שלאחר ה"עלייה למטוס".(14) מעבר לכך, נטען כי לגבי נכס הון (גם אופציות הוניות) בעת הגירה למדינת אמנה ישראל זכאית למסות את הרווח שנצבר עד ליום שינוי התושבות, לפי שווי שוק, והמדינה האחרת זכאית למסות את הרווח מיום זה והלאה(15); (תוצאה זו תושג על ידי מיסוי כלל ההכנסה במדינה זו ומתן זיכוי בגין מס ישראלי, או הקניית שווי רכישה חדש לנכס ביום המעבר). זיכוי מס זר ----------------------------- משהובררו זכויות המיסוי והיקפן, עולה השאלה: למי מהמדינות יש זכות "נגיסה ראשונה", ומי מהן מחויבת, על פי אמנת מס, אם בכלל, להעניק לנישום זיכוי בשל מס ששולם במדינה האחרת. סעיף 100א לפקודה אינו קובע כיצד יימנע כפל מס אם יוטל מס ישראלי בעת מימוש הנכס, וזאת בנוסף למיסיה של מדינת המושב החדשה של הנישום. לאופן סיווג ההכנסה כרווח הון או כהכנסת עבודה יש השפעה ישירה ומכרעת על התוצאה; כך למשל, אם המדינה שאליה היגר התושב תסרב להעניק זיכוי בגין מס ששולם בישראל, בטענה שישראל כלל אינה רשאית להטיל את מיסיה, אזי התוצאה עלולה להיות כפל מס. לכן, הוצע כי במקרה כזה "הזיכוי יינתן על ידי ישראל דווקא, משום שזכות המיסוי שלה, בנסיבות העניין, דחוקה יותר מזו של מדינת המושב, ורק בגלל חקיקה מיוחדת בדמות סעיף 100א ישראל מתיימרת להטיל את מיסיה".(16) כפל מס צפוי גם אם ההכנסה מהאופציות תסווג כהכנסת עבודה, וזאת לגבי מקטע הזמן מיום "העלייה למטוס" ועד מועד שינוי ה"תושבות"; ישראל תמסה את הרווח במקטע זה כי כך מורה הנוסחה שבסעיף 100א (מיסוי עד שינוי "תושבות", אירוע שמתרחש בדרך כלל כמה שנים לאחר "עלייה למטוס"), והמדינה האחרת תטען לזכות מיסוי במקטע זמן זה משום שהעבודה בוצעה בתחומה. מיסוי אופציות בהגירה למדינת אמנה לפי ה-IFA/OECD: ----------------------------------------------------------------------------------------- שני דוחות שפורסמו בעשור האחרון - הראשון על ידי הארגון הפיסקאלי הבין-לאומי (IFA) (17), והשני על ידי ארגון ה-OECD (18) - שופכים אור על הדילמות הנידונות ברשימה זו. דוח IFA משנת 2002 זורע ספק לעניין חוקיות הטלת "מס יציאה" כאשר ההגירה היא ממדינת אמנה אחת למדינת אמנה אחרת (19). עולה מהדוח כי מדינות רבות מחייבות את תושביהן במס הגירה בשיטה הדומה למס היציאה הישראלי (למשל: קנדה, אוסטרליה, גרמניה, דנמרק, הולנד, צרפת, ובארצות הברית משטר PFIC המוכר בישראל בשל ה"צרות" שעורר אצל חברות הייטק שבעליהן היגרו לארצות הברית). מדינות אלו פותרות את בעיית המיסוי במישור הבילטראלי על ידי הוספת "שימור זכויות" (ידוע כ- "Saving Clause"), המאפשר להן למסות את התושב לשעבר לאחר שעזב. להבדיל, מרבית אמנות המס שישראל צד להן לא כללו בעת חקיקת מס ההגירה (2002) סעיף "שימור זכויות" (20). למעשה, מהדוח עולה כי רק גרמניה אימצה מדיניות הדומה לזו של רשויות המס בישראל.(21) המלצות דוח ה-OECD משנת 2005 יובאו לאמנת המודל של הארגון שפורסמה בשנת 2008 (22). המודל, בגרסתו זו, מכיר בכך שמדינות שונות מסווגות הכנסה מאופציות באופן שונה (לרוב "רווח הון" או "הכנסת עבודה"), וקובע כי על מדינת המקור ומדינת המושב החדשה לפעול במקרה של הגירה לפי העיקרון המנחה ברוב המדינות - חלוקת מיסוי לפי מקום ביצוע העבודה. לפי דברי ההסבר למודל, עד למועד סיום ה"הבשלה" יש להתייחס לרווח שצמח כ"הכנסת עבודה", ולאחר מועד זה, אם מומשו האופציות למניות לא חסומות, ללא תנאי ל"המשכיות עבודה", יש לסווג את עליית הערך כרווח הון. עוד נקבע כי יש לחלק את הרווח בין המדינות לגבי קטע הרווח הנחשב להכנסת עבודה לפי תקופת העבודה בכל מדינה בתקופת ה"הבשלה", וכן כי למדינה שבה בוצעה העבודה יש זכות "נגיסה ראשונה" על ההכנסה שניתן לייחסה לתקופה זו, ועל המדינה השנייה להימנע ממיסוי רווח זה, או לאפשר זיכוי בשל מס זר. החלטת מיסוי 33/08: ------------------------------------ ההחלטה מתארת מצב שבו תושב ישראל, שהוקצו לו אופציות במסגרת סעיף 102 לפקודה בחברה ישראלית, במסלול הוני, היגר למדינת אמנה, ועבד שם בחברת בת של החברה הישראלית. בהיותו תושב מדינת האמנה, מומשו האופציות. בהחלטה נקבע כי ישראל תמסה את חלק הרווח החייב, ותאפשר זיכוי בישראל בגין מיסי החוץ שניתן לייחסם לרווח חייב שהופק בחו"ל. כמו כן נקבע כי לא ניתן יהיה לעשות שימוש בישראל בעודף הזיכוי. כפי שהזכרנו, ערב פרסום החוק הועלתה הסברה כי הטלת המס על נכס הון בעת מעבר למדינת אמנה, אינה מתיישבת עם התחייבויותיה של ישראל במישור זה לעניין רווח הון. לאור החלטת מיסוי 33/08, מסקנתנו הראשונה היא כי ישראל שומרת לעצמה את הזכות למסות נכסי הון לאחר הגירה למדינת אמנה, או לחלופין אינה מכירה באופציות הוניות במסלול 102 כנכס הון לעניין סעיף 100א. דילמה נוספת שהוזכרה נוגעת לגובה המס שישראל יכולה למסות. הזכרנו כי כאשר ההגירה היא למדינת אמנה אין תחולה לנוסחה הארביטררית של סעיף 100א; נוסחת חלוקת הרווח של סעיף 100א, שאומצה בהחלטה 33/08, מתבססת על מועד שינוי התושבות, והיא עומדת בסתירה להוראות אמנות המס הנוגעות למיסוי הכנסת עבודה. אמנם לפי ההחלטה ישראל הכירה בזכות המדינה שבה בוצעה העבודה כזכות ל"נגיסה ראשונה", והעניקה זיכוי חלקי בגין מס זר (מס על רווח חייב שהופק בחו"ל), אולם לדעתנו אין לישראל כלל זכות מיסוי לאחר "עלייה למטוס", ולכן מדובר גם כאן במקרה זה על הפרת כללי אמנה. ראוי ונכון היה להחיל על חלוקת הרווח ממימוש האופציות את העקרונות שהוצגו על ידי ארגון ה-OECD. נציין שוב כי יש גישה שלפיה אופציה במסלול 102 היא נכס הון לכל דבר ועניין, ולכן ישראל רשאית למסות רק את הרווח עד למועד שינוי התושבות לפי שווי שוק ביום זה, והמדינה האחרת רשאית למסות רק את הרווח מיום זה והלאה. הדילמה השלישית שהזכרנו נוגעת לזיכוי בשל מס זר ששילם הנישום במדינת מושבו החדשה, על רווח שהופק לפני "עלייה למטוס". מההחלטה עולה כי ישראל החליטה שיש לה זכות "נגיסה ראשונה" על רווח זה; עם זאת נציין כי לא ברור מההחלטה אם מדינת המושב החדשה מיסתה את הרווח עד ליום זה, אם לאו, וייתכן, אם כי לא סביר, שלא ניתן זיכוי בישראל משום שרווח זה לא מוסה מחוץ לישראל. ההחלטה אינה מפורטת או מנומקת, ומשום כך לא ניתן ללמוד ממנה מה יהיה הדין כאשר הנכס הנתון למיסוי הוא נכס הון במובן הקלאסי, להבדיל מאופציות; האם גם אז תמסה ישראל את המהגר שעבר למדינת אמנה? האם יינתן זיכוי חלקי בגין עליית ערך נכס הון לאחר שינוי התושבות (ושמוסה בישראל לפי נוסחת החלוקה)? ומה תהא מדיניות הזיכוי ממס זר לעניין "נכס חוץ" (קרי, האם גם אז ישראל תטען לזכות "נגיסה ראשונה"?). סוף דבר: מיסוי הגירה של ישראלים בעלי נכסי הון או אופציות, שהיגרו אל מחוץ לישראל למדינת אמנה, הוא נושא מורכב ולא נהיר, וזאת בשל חוק מיסוי מקומי לקוני, חקיקה בין-לאומית לא אחידה, ומגוון רב של מצבים. החלטת המיסוי הקצרה והלקונית, שתוכנה פורט ברשימה זו, מסייעת רק במעט להבנת הנושא. יש שיאמרו שהחלטה 33/08 סותרת את הדין, ראשית משום שהחלת סעיף "מס היציאה" לגבי נכס הון (דוגמת אופציות במסלול 102), כאשר המהגר הפך להיות תושב מדינת אמנה, מנוגדת לאמנות המס של ישראל, וכן משום שהחילה מיסוי ישראלי על רווח שניתן לשייכו לעבודה שבוצעה בחו"ל. אין ספק כי לאור היקף התופעה יש צורך אמיתי לקיים דיון מעמיק במשמעות הסעיף החדש, תפיסת היסוד העומדת מאחוריו, ויישומו לעניין נכסי הון ואופציות. לדעתנו, הגיעה השעה לפרסום חוזר מקצועי שיבהיר את עמדת הנציבות בנושאים השנויים במחלוקת שהוצגו ברשימה זו וברשימות אחרות שדנו בנושא, ובמיוחד בשאלת מיסוי רווחים מנכס הון כאשר ההגירה היא למדינת אמנה, אופן חלוקת הרווח בין ישראל למדינת אמנה, ומדיניות רשות המסים הנוגעת לזיכוי ממס זר. נסיים בהתפתחות פוזיטיבית בתחום החלת מס ההגירה על ידי ישראל: בשנים האחרונות, כחלק מיישום תוכנית מינהל הכנסות המדינה לתיקון מקיף של אמנות המס ה"ותיקות" של ישראל עם מדינות ה-OECD, הוכלל באמנות מס חדשות סעיף המאפשר לישראל זכות להטיל מס יציאה על מהגר ישראלי לאחר הגירה(23). ודוק, מדובר עדיין במספר מצומצם של אמנות מס, ואין התפתחות זו פוטרת את רשות המסים מפרסום עמדתה בנושאים השנויים במחלוקת. הערות הכותבים: (1) ראה רשות המסים בישראל, קובץ החלטות מיסוי ינואר-דצמבר 2008, אפריל 2009, עמ' 69. (2) ראה היחידה למיסוי בינלאומי, חוזר מס הכנסה 21/2002 - הרפורמה במס הכנסה - מיסוי בינלאומי, דצמבר 2002, סעיף 11.2. (3) לדיון מקיף בבעיות שאותן מעלה נושא מיסוי אופציות של ישראלי בעת הגירה אל מחוץ לישראל, ראה ד"ר אבי נוב, אסף פרומין, מורן פרג'י, מיסוי אופציות לאחר שינוי תושבות, דו-ירחון למסים, כג-7 א-11, 2009. (4) ראה משרד האוצר לשכת הנציב, ועדת פסיקה מספר 5 - מיסוי בינלאומי, ספטמבר 2001, עמ' 1. (5) ראה הרי קירש, נא להכיר: מס היציאה החדש - סעיף 100א' לפקודה, דו-ירחון למסים טז-6 א-53, 2002, פרק ד-4, שם קובע קירש כי: "נקודת המוצא של סעיף 100א הינה, כי האדם חדל להיות תושב ישראל לפי הגדרת מונח זה בפקודה. נניח, כי אותו אדם נהיה תושב מדינה ב' הן לפי דיני המס באותה מדינה והן לעניין אמנת המס בין ישראל לבין מדינה ב'. נציין כי למדינת ישראל יש היום כמעט ארבעים אמנות מס, ויש לשער שהרוב המכריע של אנשים שמהגרים מהמדינה אכן יוצאים לאותן מדינות אמנה (הכוללות את מרבית ארצות אירופה, ארה"ב וקנדה). אם האמנה בין ישראל לבין מדינה ב' הינה אמנה 'טיפוסית', סעיף רווחי ההון שבה יקבע, כי 'רווחים מהעברת כל נכס אחר [מלבד נכסי מקרקעין וסוגים מיוחדים אחרים של נכסים] יוטל עליהם מס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום מושב המעביר'. אם מדובר בנכס כגון מניות, הרי זכות המיסוי הבלעדית מצויה בידי מדינת המושב - היא מדינה ב' בדוגמתנו. כיצד בכל זאת תטיל מדינת ישראל את מס היציאה שלה בהתאם לסעיף 100א, נוכח הוראת האמנה האמורה, כאשר בעת מכירת הנכס המוכר הינו תושב מדינה ב'? דילמה זו עומדת בבסיס שיטת מס היציאה, ולמרות זאת אין לה זכר בדברי ההסבר לחקיקת סעיף 100א." (הרי קירש 2002) (6) ראה קירש, הערת שוליים 5, פרק ד-14. עמדתו של קירש נשענת גם על ביטוי מפורש בסיפא לפסקה א' להחלטת ועדת הפסיקה 5, החלטה שקבעה את עקרונות המיסוי של אופציות בעת הגירה. (העמדה היא לגבי אופציות הוניות לפני שינוי סעיף 102 ברפורמת ועדת רבינוביץ' ותיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה). נזכיר גם כי בפס"ד בעניין חגי כץ קבע בית המשפט העליון כי רווח מ"מימוש" אופציות במסלול 102 הוא "רווח הון" (פס"ד יחזקאל לפיד, חגי כץ ואח' נ' פ"ש ת"א 3, ע"א 6159/05). ראה גם חוזר לשכת רו"ח (10)1427, עדכון בעניין מיסוי אופציות לעובדים - פס"ד חגי כץ, מינואר 2009, שבו הועלתה הסברה כי דין הכנסה מאופציות במסלול רווח הון שלאחר התיקון כדין "רווח הון". (7) ראה לעניין זה סעיף (5)13 ל- OECD Model Tax Convention on Income and Capital, 2008 (8) חריגים לכלל זה נקבעים מפעם בפעם באמנות מס שישראל צד להן, למשל: סעיף 15 לאמנה בין ישראל לארצות הברית (נכון ליום פרסום רשימה זו) קובע כי ישראל תהא רשאית למסות "תושב ארצות הברית" אם נבע לו רווח הון ממניות חברה ישראלית ושיעור ההחזקה שלו בחברה עולה על 10%; ראה האמנה למניעת מסי כפל בין ממשלת ארצות הברית לממשלת ישראל ביחס למסים על הכנסה, ינואר 1995. (9) ראה קירש, הערת שוליים 5. (10) ראה אבי נוב ואחרים, הערת שוליים 3, פסקה 2.2.5. ראה גם קירש, הערת שוליים 5, פרק ד-14. (11) ראה קירש, הערת שוליים 5, פרק ד-4. (12) נזכיר את הגדרת "חלק הרווח החייב" - "רווח ההון הריאלי במועד המימוש כשהוא מוכפל בתקופת ההחזקה שמיום הרכישה של הנכס ועד ליום שבו חדל להיות תושב ישראל, ומחולק בסך כל התקופה שמיום הרכישה של הנכס ועד ליום מימושו." (13) ראה דיון בעניין זה בהמשך רשימה זו לגבי עקרונות שנקבעו לפרשנות סעיפי אמנות מס לגבי אופציות על ידי ארגון ה-OECD. (14) ראה קירש, הערת שוליים 5, פרק ד-1. ["אמנם רק חלק מן הרווח יחוייב במס לפי שיטת החישוב ליניארית/יחסית, אך בהחלט ייתכן, כפי שיודגם בהמשך, כי על רווח שנצמח לאחר שינוי התושבות יוטל מס ישראלי. סעיף 100א אינו מסתפק בהטלת מס בעת ההגירה ודחיית גבייתו למועד המכירה (דבר שהיה מחייב הערכת שווי הנכסים למועד ההגירה")]. (15) ראה נוב ואחרים, הערת שוליים 3, פיסקה 3.2.1. (16) לטיעון זה ראה קירש, הערת שוליים 5, פרק ד-6. (17) הארגון הפיסקאלי הבינלאומי (IFA) פרסם בשנת 2002 דוח המוקדש כולו, על כל 624 עמודיו, לנושא מיסי הגירה - "The Tax Treatment of Transfer of Residence By Individuals", 2002 (18) ראה Cross-Border Income Tax Issues Arising From Employee Stock-Option Plans Report, 2005. (19) ראה דוח IFA, חלק I, פרק 4.3.1. בדוח נאמר כי: ?It is not unreasonable to question whether the Unilateral introduction of exit taxes by such Countries does not violate their treaty obligations.? (20) ראה קירש, הערת שוליים 5, פרק ד-4. מהרשימה עולה כי נכון לשנת 2002, רק שתיים מאמנות המס של ישראל (עם קנדה ועם הולנד) הכילו הוראה מפורשת המותירה זכות מיסוי בידי מדינת המקור (מקום הימצאו של הנכס), אם המוכר היה תושב אותה מדינה במהלך תקופה מסוימת לפני המכירה. (21) ראה דוח שהגישה גרמניה ל-IFA, חלק II, גרמניה, פרק סיכום. בדוח נאמר: "Germany officials believe that the above rules do not in a formal sense violate double taxation conventions, because the protective effect only begins when the taxpayer takes up residence in the other treaty country" (22) לפרשנות בעניין זה ראהExtracted from OECD Model Tax Convention 2008, הערות על סעיף 15. (23) למשל, סעיף (8)13 לאמנה בין ישראל לדנמרק, שנחתמה בקופנהגן בספטמבר 2009, מעניק לישראל זכות מיסוי בלעדית על רווח שנצמח לפני המעבר, וזכות מיסוי בלעדית למדינת המושב ה"חדשה" לאחר המעבר. להלן נוסח הסעיף: "8. Where a person who is a resident of a Contracting State becomes a resident of the other Contracting State, and the first-mentioned Contracting State taxes deemed capital gains on property of that person at the time of change of residence, then -- in the case of subsequent alienation of such property -- capital gains on such property as derived up to the time of change of residence shall not be taxed in the other Contracting State"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה