השווקים סוערים: "לאיחוד האירופי אין פתרון, כל החלטה תהיה בעייתית"
אם לכמה חודשים נדמה היה שהסערה בשווקים הסתיימה והכלכלה הגלובלית חוזרת לפסי צמיחה, השבוע האחרון הוכיח לנו כי המשבר העולמי רחוק מסיום. אם לפני שבוע חשבנו כי הבעיות הן רק בכלכלה היוונית הקטנה, הרי שגוש האירו נאלץ להתמודד עכשיו עם כאבי ראש נוספים, מצד שתי כלכלות שעד כה נחשבו חזקות ויציבות יותר: ספרד ופורטוגל.
ביומיים האחרונים רשמו הבורסות של ספרד ופורטוגל ירידות שערים חדות על רקע מכירת חיסול מצד משקיעים רבים שמשכו כספם מהמדינות על רקע חשש מהרעה בכלכלות אלו. אתמול צנחה הבורסה הספרדית ב-2.4% לרמה הנמוכה ביותר מזה 6 חודשים. בפורטוגל הצניחה אף הייתה חדה יותר ומדד ה-PSI 45 קרס אתמול ב-4.5%. ובוקר ליום שישי הירידות נמשכות.
הירידות החדות בבורסה העלו את החשש שמא המדינות יתקשו להחזיר את חובן וכתוצאה מכך התשואות של איגרות החוב בספרד ובפורטוגל עלו לרמה הגבוהה ביותר מאז יוני 2009.
גם היום, נמשכת המגמה השלילית עם פתיחת יום המסחר באירופה והבורסות שם ממשיכות במומנטום השלילי וסוחפות איתן את כל יבשת אירופה, אשר ככל הנראה תסייע למנוע מספרד ופורטוגל להגיע לקריסה כלכלית. אחת ההשפעות הישירות של המשבר החדש הוא בשוק המט"ח. מאז נובמבר צנח האירו ב-8% מול הדולר, בשל הערכות שגוש האירו יחלץ את יוון מפשיטת רגל. כעת, לרשימת ה"זקוקים לסיוע" נכנסות כאמור שתי מדינות נוספות אשר מאיימות על יציבות גוש האירו כולו.
שוחחנו עם מיכאל שראל, כלכלן ראשי בהראל ביטוח ופיננסים, על מצבן הכלכלי של ספרד ופורטוגל שהסביר כיצד הוא רואה את המשבר החדש באירופה, והדילמות העומדות בפני האיחוד האירופאי כעת, והמפתח לפתרון המשבר טמון בשאלה האם וכיצד יסייע האיחוד האירופאי ליוון.
"כבר הרבה זמן ישנן חששות לגבי יציבותן של ספרד ופורטוגל, אולם אלו הוחרפו בעקבות המצב ביוון. כיום, המצב הכלכלי של ספרד ופורטוגל הוא בעל מאפיינים דומים ליוון, אבל המשבר פחות חמור מיוון", מסביר שראל.
"הבעיה עם הסיטואציה שנוצרה היא שאין לאיחוד האירופאי פתרון טוב והם נמצאים בדילמה האם לסייע או לא לסייע ליוון, כשכל החלטה שיקבלו שם תהיה בעייתית"
"האפשרות הראשונה היא לתת ליוון להתמודד עם המשבר לבד באמצעות אימוץ של צעדים מרסנים להקטנת הגירעון, הקטנה תקציבים ממשלתיים וקיצוץ במשכורות. האפשרות השנייה היא לסייע להם באמצעות הלוואות כדי שיוון תוכל לגייס את החוב שלה", אומר שראל. "הבעיה עם הפתרון השני, הוא שבספרד ובפורטוגל לא יהיה אינטרס לנקוט את הצעדים הכלכליים הדרושים כדי להימנע מסיוע אם הם יידעו שבכל מקרה האיחוד האירופאי יחלץ אותם. זאת הסיבה מדוע האיחוד האירופאי נמצא קצת בבעיה ואין לו פתרון טוב לא בסיוע ולא בהימנעות מסיוע".
הבעיה הקיימת בספרד ובפורטוגל הן הגרעונות הגדולים וחוב ציבורי גבוה. המיתון שם יותר כבד וגם התחזיות לשנים הבאות מבחינת הגירעון היא יותר פאסימית. שראל מעריך כי המצב הפיננסי של ספרד ופורטוגל בשלב הראשון יחריף, אולם עד שלא יהיה משבר אמיתי שם, יהיה קשה לממשלות לאמץ מדיניות פיסקלית.
"על מנת לפתור את הבעיה של ספרד ופורטוגל, הם יהיו חייבים להקטין שכר בסקטור הציבורי, להעלות מסים במדינה, אבל כנראה שאין להן את הכוח הפוליטי לעשות זאת. רק כאשר המשבר יהיה אמיתי, הן יוכלו לעשות זאת. לכן, אני מעריך שאנחנו נראה מצב של החרפת המשבר במדינות האלו ורק אז הממשלות ינקטו בצעדים לפתרון הבעיה".
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
אלטיס אינטרנשיונל מחזיקה בנכסים בפורטוגל, ישראל, הקריביים ואזורים נוספים, עם חוב נטו של כ-8 מיליארד אירו. ענף התקשורת באירופה סובל מתחרות עזה, רגולציה מחמירה וקיפאון בצמיחה. התזרים החופשי של הקבוצה נשחק ובמקביל ריבית החוב עולה, מה שהוביל את S&P להוריד את דירוג החברה ל-CCC+ בציפייה להסדר חוב עד 2027.
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות המצב, דרהי מלהטט בהעברות נכסים וגיוסים שמעדיפים חוב חדש על פני קיים. המטרה להרוויח זמן, לקבל "שם טוב" בישראל, אבל בדרך החוב רק הולך וגדל. בדרך הוא מקבל "שם רע" בצרפת. רק לאחרונה הוא השלים הסדר של 24 מיליארד אירו לאלטיס צרפת שבו נושים קיבלו 45% מההון תמורת מחיקת חוב, בעוד דרהי שמר על 55% שליטה. באלטיס ארה"ב יש בעיות של מיחזור חוב. כמעט כל נקודה בקונצרן הענק נמצאת בבעיה תזרימית-פיננסית או בהרעה עסקית. לדרהי גם חזית מול קרנות השקעה אמריקאיות גדולות כמו פימקו ואפולו שטוענות שהדירקטוריון פועל בניגוד עניינים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
