"החרדים הם שוק עתיד מתעצם" - מעדיפים את רמי לוי

השוק הישראלי הוא שוק מוגבל-גודל של מדינה קטנה; אולם כוחות ייצור ושיווק מודרניים, של מדינה מפותחת, מתחרים בו בעוצמה גדולה על כל פלח שוק שולי עכשווי ועתידי. "בנסיבות אלו מהווה היום השוק החרדי מוקד לעניין רב של כל יצרן ומשווק. זהו שוק עתיד מתעצם", כך אומר פרופ' דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה.

האוכלוסייה החרדית בישראל, מסביר פרופ' דגני, מכפילה עצמה ביולוגית בכל 22 שנה. זהו קצב גידול טבעי מהיותר גבוהים בעולם, שדוגמתו נמצא בדרך כלל רק במדינות לא מפותחות של העולם השלישי, והוא מתרחש בישראל, מדינה מערבית מודרנית, כתופעה ייחודית ובקרב אוכלוסייה מתקדמת. האוכלוסייה החרדית בישראל מנתה ב-1999 כ-545 אלף נפש, שהיו כ-100 אלף משקי בית על פי חישובי גיאוקרטוגרפיה באותה השנה. האוכלוסייה החרדית מונה היום כ-716 אלף נפש, שהם כ- 131,350 משקי בית, המהווים כ- 9.3% מכלל אוכלוסיית המדינה (כולל ערבים). בשנת 2022 האוכלוסייה החרדית בישראל צפויה להכפיל עצמה (ביחס ל-1999), בה היא צפויה לעבור את קו מיליון הנפש עם קרוב ל-190 אלף משקי בית. זהו קצב גידול כמעט כפול מקצב הגידול של שאר אוכלוסיית ישראל היהודית.

אולם הפוטנציאל הצרכני של האוכלוסייה החרדית עוד מועצם על ידי 'אוכלוסיות נספחות' לו בתחומים שונים, כגון המזון, בגין הכשרות. מדובר בעיקר באוכלוסייה הדתית-לאומית, חלקה חרדית-לאומית (חרד"לית) וכן בחלקים מהאוכלוסייה המסורתית, שומרת הכשרות. על פי אומדנו של פרופ' דגני מדובר כל בגוש אוכלוסייה המונה כ-20% מאוכלוסיית המדינה שהם כרבע מהאוכלוסייה היהודית, ואולי יותר.

לדברי פרופ' דגני, "קיימת התעוררות חרדית בקניית מוצרי פרמיום בשוק המזון, תוך שהם מגלים העדפה, בין הרשתות, לרשת הדיסקאונט 'שיווק השקמה' של רמי לוי (28% מהם), לצד ה'שופרסל' (18%), מול 9% ל'רבוע כחול' ו-4% ל'חצי חינם'. 56% מצרכני המגזר החרדי מקפידים בנושא מוצרי בריאות וטבע.

"לא שמנו לב, אבל 40% מהחרדים יוצאים עתה לאכול מחוץ לבית בימות השבוע ובמוצ"ש, אמנם בתדירות ממוצעת נמוכה עדיין של 1.5 פעמים בחודש לעומת 4.8 פעמים כממוצע ישראלי, אולם התדירות מתגברת וגובה ההוצאה הממוצעת בכל יציאה כזו (149 שקל על כלל הסועדים) שהוא נמוך רק ב-22% מן הממוצע בכלל הציבור (190 שקל)" אומר דגני, ומוסיף כי "בצריכת יין מצטיינת האוכלוסייה החרדית. גם היא צורכת, לצד יינות קידוש, יינות אחרים לא יקרים בינתיים".

19% מהחרדים מזמינים היום אוכל הביתה והם נמצאים בחזית שיעורי האירוח בבית בהשוואה לקבוצות אוכלוסיה אחרות: בעוד ש- 24% מכלל משקי הבית בישראל נוטים להפחית את האירוח בבית ומגדילים את שעורי ה'יציאה' לבילוי במסעדות ובתי קפה, לעומת 13% בלבד אשר מגדילים את שעורי האירוח בבתיהם, הרי שבמגזר החרדי המגמה הפוכה - 15% מקטינים את שיעור האירוח בבית אל מול 29% אשר מגדילים אותו.

עם כל זאת אומר דגני כי המשווק הישראלי חייב ללמוד היטב את עולם הרגישויות של הצרכן החרדי בבואו להעניק לו 'חווית קנייה' מתאימה. עולם הרגישויות המצטבר של החרדי הבא לקנות ביגוד ואופנה הוא הגבוה ביותר ביחס לקבוצות האוכלוסייה האחרות. דגני מדגים זאת ואומר, "מדידות שנערכו על פי מודל חווית הקנייה של גיאוקרטוגרפיה, מעידות שהצרכן החרדי רגיש יותר מכל לקבלת יחס אישי ומיוחד (48% מהאוכלוסייה החרדית מדציינים זאת). באופן דומה המגזר הזה זקוק מאוד לתחושה שהוא מקבל תמורה נאותה לכספו (Value for Money). והוא מחשיב מאוד את התחושה שמי שמוכר לו הוא 'סוחר הגון', מדגיש פרופ' דגני.

השינויים בקרב הקהילה החרדית יידונו בכנס 'שטריימל. com', שייערך ב-3 בנובמבר על ידי המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) ופורטל החדשות האינטרנטי החרדי הייחודי, 'חדרי חרדים', שיעסוק כולו בפוטנציאל השיווקי הרב גוני במגזר החרדי.