"החרדים הם שוק עתיד מתעצם" - מעדיפים את רמי לוי
השוק הישראלי הוא שוק מוגבל-גודל של מדינה קטנה; אולם כוחות ייצור ושיווק מודרניים, של מדינה מפותחת, מתחרים בו בעוצמה גדולה על כל פלח שוק שולי עכשווי ועתידי. "בנסיבות אלו מהווה היום השוק החרדי מוקד לעניין רב של כל יצרן ומשווק. זהו שוק עתיד מתעצם", כך אומר פרופ' דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה.
האוכלוסייה החרדית בישראל, מסביר פרופ' דגני, מכפילה עצמה ביולוגית בכל 22 שנה. זהו קצב גידול טבעי מהיותר גבוהים בעולם, שדוגמתו נמצא בדרך כלל רק במדינות לא מפותחות של העולם השלישי, והוא מתרחש בישראל, מדינה מערבית מודרנית, כתופעה ייחודית ובקרב אוכלוסייה מתקדמת.
האוכלוסייה החרדית בישראל מנתה ב-1999 כ-545 אלף נפש, שהיו כ-100 אלף משקי בית על פי חישובי גיאוקרטוגרפיה באותה השנה. האוכלוסייה החרדית מונה היום כ-716 אלף נפש, שהם כ- 131,350 משקי בית, המהווים כ- 9.3% מכלל אוכלוסיית המדינה (כולל ערבים). בשנת 2022 האוכלוסייה החרדית בישראל צפויה להכפיל עצמה (ביחס ל-1999), בה היא צפויה לעבור את קו מיליון הנפש עם קרוב ל-190 אלף משקי בית. זהו קצב גידול כמעט כפול מקצב הגידול של שאר אוכלוסיית ישראל היהודית.
אולם הפוטנציאל הצרכני של האוכלוסייה החרדית עוד מועצם על ידי 'אוכלוסיות נספחות' לו בתחומים שונים, כגון המזון, בגין הכשרות. מדובר בעיקר באוכלוסייה הדתית-לאומית, חלקה חרדית-לאומית (חרד"לית) וכן בחלקים מהאוכלוסייה המסורתית, שומרת הכשרות. על פי אומדנו של פרופ' דגני מדובר כל בגוש אוכלוסייה המונה כ-20% מאוכלוסיית המדינה שהם כרבע מהאוכלוסייה היהודית, ואולי יותר.
לדברי פרופ' דגני, "קיימת התעוררות חרדית בקניית מוצרי פרמיום בשוק המזון, תוך שהם מגלים העדפה, בין הרשתות, לרשת הדיסקאונט 'שיווק השקמה' של רמי לוי (28% מהם), לצד ה'שופרסל' (18%), מול 9% ל'רבוע כחול' ו-4% ל'חצי חינם'. 56% מצרכני המגזר החרדי מקפידים בנושא מוצרי בריאות וטבע.
"לא שמנו לב, אבל 40% מהחרדים יוצאים עתה לאכול מחוץ לבית בימות השבוע ובמוצ"ש, אמנם בתדירות ממוצעת נמוכה עדיין של 1.5 פעמים בחודש לעומת 4.8 פעמים כממוצע ישראלי, אולם התדירות מתגברת וגובה ההוצאה הממוצעת בכל יציאה כזו (149 שקל על כלל הסועדים) שהוא נמוך רק ב-22% מן הממוצע בכלל הציבור (190 שקל)" אומר דגני, ומוסיף כי "בצריכת יין מצטיינת האוכלוסייה החרדית. גם היא צורכת, לצד יינות קידוש, יינות אחרים לא יקרים בינתיים".
19% מהחרדים מזמינים היום אוכל הביתה והם נמצאים בחזית שיעורי האירוח בבית בהשוואה לקבוצות אוכלוסיה אחרות: בעוד ש- 24% מכלל משקי הבית בישראל נוטים להפחית את האירוח בבית ומגדילים את שעורי ה'יציאה' לבילוי במסעדות ובתי קפה, לעומת 13% בלבד אשר מגדילים את שעורי האירוח בבתיהם, הרי שבמגזר החרדי המגמה הפוכה - 15% מקטינים את שיעור האירוח בבית אל מול 29% אשר מגדילים אותו.
עם כל זאת אומר דגני כי המשווק הישראלי חייב ללמוד היטב את עולם הרגישויות של הצרכן החרדי בבואו להעניק לו 'חווית קנייה' מתאימה. עולם הרגישויות המצטבר של החרדי הבא לקנות ביגוד ואופנה הוא הגבוה ביותר ביחס לקבוצות האוכלוסייה האחרות. דגני מדגים זאת ואומר, "מדידות שנערכו על פי מודל חווית הקנייה של גיאוקרטוגרפיה, מעידות שהצרכן החרדי רגיש יותר מכל לקבלת יחס אישי ומיוחד (48% מהאוכלוסייה החרדית מדציינים זאת). באופן דומה המגזר הזה זקוק מאוד לתחושה שהוא מקבל תמורה נאותה לכספו (Value for Money). והוא מחשיב מאוד את התחושה שמי שמוכר לו הוא 'סוחר הגון', מדגיש פרופ' דגני.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
