פגיעה במהלך טיול מחלקתי לא הוכרה כתאונת עבודה

העובדות --------------- אורה בס (להלן: "העובדת") עבדה ב"בזק" (להלן: "המעביד") כנציגת שירות לקוחות במוקד שירות 166. העובדת נפצעה ברגלה במהלך טיול מחלקתי ופנתה בתביעה לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד").

המוסד דחה תביעתה מהטעם שלא נמצא, כי הפעילות החברתית נלווית לעבודה.

העובדת עתרה לבית הדין האזורי לעבודה בו נדחתה תביעתה להכיר בפגיעה ברגלה שאירעה במהלך טיול מחלקתי, כפגיעה בעבודה. מכאן הערעור שלפנינו.

פסק הדין ---------------- בית הדין הארצי לעבודה דחה את התביעה וקבע כי:

אין מקום להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי, כי על עובדי המחלקה לא הופעל לחץ לצאת לטיול, וכי הטיול מומן ואורגן ע"י העובדים. עוד קבע בית הדין האזורי, כי הטיול נערך לאחר שעות העבודה וכי העובדים לא קיבלו שכר עבור שעות הטיול. לאור האמור, קבע בית הדין הארצי, כי המעביד לא היה מעורב בארגון הטיול ולא היה לו אינטרס כלשהו בקיומו.

בית הדין האזורי הסתמך בפסיקתו על פסיקה קודמת בה נקבע, כי אין לשלול את היותו של ארוע פעולה נלווית לעבודה אך ורק בשל כך שהיה זה אירוע נופש לשמו. אירועים ממין אלה, שמטרתם גיבוש חברתי של העובדים, מהווים חלק בלתי נפרד ממערכת היחסים המייחדת את חיי העבודה של המעביד ועובדיו במפעל.

עם זאת, לא כל אירוע נופש ייחשב כפעולה נלווית לעבודה ויש לקיים בכל מקרה ומקרה את הבחינה הנדרשת כדי לעמוד על מהותו של האירוע. סממן חשוב, שיש בו כדי להעיד על מידת הקשר שבין האירוע לבין העבודה הוא האינטרס שיש למעביד בקיומו. על האינטרס הישיר של המעביד, ניתן ללמוד, בין היתר גם ממידת מעורבותו בייזום האירוע, בארגונו, במימונו, בקביעת התכנית וכו'.

בפעולה נלווית לעבודה, על המעביד להיות אקטיבי ומעורב בייזום ובארגון הפעילות, ומודע לה מראש ולא בדיעבד.

הטיול במקרה דנן, אורגן ע"י העובדים עצמם, לאחר שעות העבודה ובמימון העובדים.

במקרה זה, גם אם למעביד היה אינטרס בגיבוש עובדי המחלקה, אין בכך כדי להעיד על כך, שמדובר בפעילות נלווית לעבודה המצדיקה הכרה בנפילת העובדת במהלכה ובנזקים שנגרמו לה בעטיה, כפגיעה בעבודה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".