מהפכה? אושר מסלול מקוצר להקמת אנטנות סלולריות קטנות, אך גם חובת שילוט

ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ולבניה לנושאים תכנוניים עקרוניים אישרה מסלול מקוצר לעידוד הקמת אנטנות קטנות בעלות "השלכות סביבתיות מצומצמות" והרחיבה את חובת יידוע הציבור בדבר הקמת אנטנות
עינת פז-פרנקל |

ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ולבניה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), דנה בישיבתה אמש בהשגות הציבור לתכנית המתאר הארצית למתקני שידור קטנים.

התמ"א החדשה קובעת שינויים בדרך הקמת מתקני שידור סלולריים, ביחס לנהוג היום מכוח התמ"א המאושרת, בעיקר באמצעות הרחבת חובת יידוע הציבור בדבר הקמת אנטנות וקביעת מסלול מקוצר לעידוד הקמת אנטנות קטנות בעלות השלכות סביבתיות מצומצמות.

מטרת התכנית לעודד "הקמת אנטנות קטנות בעלות השלכות סביבתיות מצומצמות בפריסה רחבה. מדובר באנטנות קטנות בשטחים מבונים, במגמה להביא להורדת רמת הקרינה בשטח העירוני, למזעור הפגיעה בנוף ולשיפור יישום עיקרון הצדק החלוקתי", נמסר מהולנת"ע.

בהתאם לעקרון זה, נקבעו בתכנית שלושה מסלולי רישוי ותכנון שונים, בינהם מסלול מהיר, המיועד להסדיר אך ורק מתקנים שנוכחותם הפיזית מינימאלית והם בעלי טווח בטיחות מצומצם (טווח בטיחות בריאותי מצטבר עד 4 מטר וללא חריגה מגבול המגרש בשטח בנוי) ומתקני שידור בשטח פתוח לאורך דרכים או על מבנים קיימים. במסלול זה, היידוע לבעלי המגרש והגובלים בו, בהודעה ישירה, יהיה לאחר מתן מתן היתר בנייה להקמת מתקן שידור.

בעניין יידוע הציבור, במצב הקיים היום, אין חובה ליידע את הציבור בעת הוצאת היתר להקמת מתן שידור, למעט מקרים בודדים שמפורטים בתמ"א. מצב זה, "גם אם היה סביר בעבר לצורך הקמה מהירה של רשת סלולרית כתשתית חיונית, אינו נחוץ ואינו ראוי היום", נמסר מהולנת"ע. "לפיכך, ובמטרה לשתף את הציבור ולקבל את התייחסותו וכן למנוע את החשש מפני הקמה בסתר של מתקני שידור, מוצע לחייב יידוע הציבור במסגרת הליך מתן היתר הבניה למתקן". נציין כי היקף יידוע הציבור נקבע בהתאם למסלולי הרישוי השונים.

עוד קובעת התכנית חובת שילוט ברור, המעיד על קיומו של מתקן שידור ופרטים חיוניים אודותיו (לרבות טווח הבטיחות הבריאותי ממנו). "זאת, במטרה להגביר את השקיפות, למנוע הסתרת מתקני שידור, ולהפחית את חשש הציבור מפני מתקני השידור", נמסר מהועדה.

בנוסף, דנה הולנת"ע בישיבתה בהמלצות החוקרת ביחס לתכנית מתאר ארצית חדשה למתקני שידור גדולים שטווח הבטיחות הבריאותי מהם עולה על 12 מטר. התכנית קובעת כי הקמת מרבית המתקנים הגדולים תחייב הכנת תכנית מפורטת, בסמכות הועדות המחוזיות, לאור השפעתם התכנונית-סביבתית הנרחבת.

זאת, אלא אם מדובר במתקן המוקם על גג בניין גבוה, שאינו מיועד למגורים, או בהצטרפות למתקן שידור קיים כדין ובתנאי שטווח הבטיחות הבריאותי המצטבר של המתקן הקיים והמתקן המבוקש לא יעלה על טווח הבטיחות המאושר למתקן הקיים בתוספת 10%.

עתה יעברו שתי התכניות להכרעת המועצה הארצית ולאישור הממשלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.61%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות