כלכלני לאומי: הממשלה צפויה לעמוד ביעד הגרעון של 6% מהתקציב בשנת 2009
בחודש יוני הסתכם הגירעון בתקציב המדינה, ללא מתן אשראי נטו, בכ-6.9 מיליארד שקל ובמצטבר בחודשים ינואר-יוני הסתכם הגירעון בכ-17.7 מיליארד שקל. זאת לעומת גירעון מתוכנן לשנת 2009 של כ-44.4 מיליארד שקל.
מקורו של הגירעון הגדול בתקציב (בתקופה המקבילה אשתקד היה עודף של יותר מ-2 מיליארד שקל) הוא בירידה החדה בהכנסות המדינה ממיסים עקב המיתון במשק. כלכלני לאומי אומרים בסקירה שפרסמו היום כי ברבעון השני של השנה עדיין נרשמה ירידה בהכנסות ממיסים, בהשוואה לרביע הראשון, אם כי נתוני משרד האוצר מלמדים על התמתנות בקצב ירידת ההכנסות ממיסים ישירים ועליה מתונה בהכנסות ממיסים עקיפים, החל בחודש אפריל.
"בהינתן שתהיה תחלופה מלאה בהכנסות המדינה ממסים שהממשלה תכננה לקבלם בעת אישור הצעת התקציב (כמו מע"מ על פירות וירקות), לבין חלופות המיסוי שיאושרו בסופו של דבר במהלך אישור התקציב בכנסת (כמו דחיית מהלך הפחתת מס ההכנסה), אז קיים סיכוי גבוה לעמידה ביעד הגירעון התקציבי של 6% תוצר", מעריכים בלאומי.
הערכה דומה, אשר התבססה על נתוני התקציב עד מאי, ניתנה לאחרונה גם על ידי בנק ישראל. כמובן, אומרים בלאומי, שהערכה זו גם מחייבת התייצבות הפעילות הכלכלית במשק במחצית השנייה של השנה ובלימה של הירידה בהכנסות ממיסים. משמעות נוספת לעמידה הצפויה ביעד נוגעת לצורכי גיוס ההון למימון הגירעון הממשלתי, אשר אינם צפויים לחרוג מהאומדנים הנוכחיים, המצביעים על צרכי מימון גדולים בסדר גודל של כ-40 מיליארד שקל נטו בשוק המקומי השנה.
לגבי השכר הממוצע במשק אומרים בלאומי כי "הערכתנו היא שבחודשים הקרובים אין לצפות להתאמות חדות בשכר כלפי מטה, מצב הצפוי להביא לירידה שנתית של 2%, בקירוב, בשכר הריאלי בשנת 2009. בהקשר זה יש לזכור כי במיתון הקודם ירד השכר הריאלי בכ-10% (בין השנים 2001-2003) ורמתו בשנת 2009 צפויה להיות עדיין נמוכה בכ-5%-6% מרמתו בשנת 2001. זאת, למרות הצמיחה של המשק מאז (גם במונחים של צמיחה לנפש)".
