התיקון המוצע בחוק לעידוד השקעות הון

ב-16 ביוני 2009 פורסמה הצעת חוק הממשלה מספר 436 ליישום התוכנית הכלכלית לשנות המס 2009 ו-2010. במסגרת הצעת החוק מוצע לתקן את החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק" או "חוק העידוד"). ברשימה להלן אסקור את עיקרי התיקון המוצע, ובראשית דבריי אציין כי בניגוד לסעיפים אחרים בהצעת חוק התוכנית הכלכלית, דומה כי לא תהיה התנגדות בכנסת להעביר את התיקון הזה. הטבות מס לאנרגיות מתחדשות כידוע, קריטריון מרכזי לקבלת ההטבות מכוח החוק הוא היות המפעל "מפעל בר תחרות", קרי מפעל התורם לעצמאות הכלכלית של המשק ולתוצר המקומי הגולמי. כדי שמפעל ייחשב "מפעל בר תחרות" עליו להשתייך לענפי הביוטכנולוגיה או הננוטכנולוגיה, או לעמוד בתנאי היצוא. במסגרת התיקון לחוק העידוד מוצע לקבוע, בדומה למפעלים בענפי הביוטכנולוגיה או הננוטכנולוגיה, כי מפעל שעיקר פעילותו במחקר ובפיתוח בתחום האנרגיה המתחדשת או בייצור מתקנים כאמור, ייחשב "מפעל בר תחרות", ומשכך יהיה זכאי להטבות מס או למענקים לפי המסלול שבו בחר, בהתקיים יתר התנאים המנויים בחוק, וזאת בלא דרישה ליצוא. ואולם, יש להדגיש כי ההטבות בחוק מופנות למפעלים העוסקים במחקר, בפיתוח או בייצור של מתקנים כאמור, ולא למפעלים שעיסוקם הוא מכירת חשמל שמקורו באנרגיה מתחדשת. באשר למפעלים המייצרים חשמל, הרי הם אינם עומדים באופן אינהרנטי בתנאי היצוא, ולכן אינם זכאים לכל הטבה במסגרת החוק. הפעילות בתחום האנרגיה המתחדשת, הזכאית להטבות, היא רק פעילות המבוססת על ידע חדש בתחום, ושאושרה על ידי המדען הראשי במשרד התשתיות הלאומיות. לפי ההצעה, מובהר כי האישור הנ"ל אינו חייב להינתן בשלב המחקר והפיתוח, אלא אפשר לקבל אישור גם בשלב ייצור המוצר, ולפיו הייצור מבוסס על ידע שהיה כשיר להיות נושא למחקר ולפיתוח, לו היה מתבקש אישור בשלב המחקר והפיתוח. עוד מוצע לקבוע כי קבלן משנה, המוכר רכיב המשמש מפעל העוסק בתחום האנרגיה המתחדשת, יוגדר אף הוא מפעל מוטב, אם 25% לפחות מכלל הכנסתו בשנת המס נובעים ממכירות למפעל שעיקר פעילותו היא בתחום האנרגיה המתחדשת, או שנועדו להקמת מתקן המבוסס על ידע בתחום האנרגיה המתחדשת. לחלופין, אם 15% לפחות מכלל הכנסתו בשנת המס נובעים ממכירות למפעל שעיקר פעילותו היא בתחום האנרגיה המתחדשת, או שנועדו להקמת מתקן המבוסס על ידע בתחום האנרגיה המתחדשת, ולפחות 10% נובעים מיצוא ישיר. הקמת מינהלת השקעות בתיירות ושינוי הגדרת "בית מלון" בדומה למפעלים תעשייתיים, למלונות עומדים שני מסלולי הטבות אופציונליים: מסלול הטבות המס, שככלל אינו דורש אישור מוקדם, ומסלול המענקים, הדורש אישור מוקדם. כיום בקשות לאישור תוכנית מענקים למפעל תיירותי מוגשות למרכז ההשקעות, הפועל במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. ועדת ההשקעות, אשר יושבת במשרד התיירות, מעבירה את המלצותיה למינהלת מרכז ההשקעות, וזו מחליטה בנושא. במסגרת התיקון מוצע להקים מינהלה נוספת במשרד התיירות, אשר תדון אך ורק באישור מענקים למפעלים תעשייתיים. עוד במסגרת התיקון לחוק מוצע להחליף את הגדרת "בית מלון" שבסעיף 18א לחוק, בהגדרה "מתקן תיירותי ללינה", וזאת כדברי ההסבר "בשל הצורך לכלול בהגדרה טווח רחב יותר של מתקנים המספקים שירותי לינה לתקופות קצובות". ההגדרה הנוכחית של "בית מלון" בסעיף 18א לחוק קובעת כי "בית מלון" הוא "בית מלון או חניון, בישראל, כהגדרתם בחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976". לפי חוק שירותי תיירות, "בית מלון" הוא בית אירוח שבו מציעים לספק, בתמורה, שירותי לינה, בעת ובעונה אחת, לתשעה אנשים לפחות. "חניון" מוגדר בחוק שירותי תיירות כשטח שהוכשר ללינה בתנאי שדה, ואשר מציעים לספק בו, בתמורה, שירותי לינה לתשעה אנשים לפחות, בעת ובעונה אחת. לעומת זאת, "מתקן תיירותי ללינה", על פי ההגדרה החדשה, הוא: "מבנה הכולל אחד עשר חדרים או יותר, המספק, בתמורה, שירותי לינה לאורחים עוברים ושבים ולפרקי זמן קצובים, וכן שירותים נלווים ובכלל זה שירותי הסעדה, בילוי ופנאי." יוצא כי בניגוד לאמור בדברי ההסבר לחוק, חניון לא יהיה זכאי עוד להטבות מס, שכן הוא אינו נכנס לגדרי ההגדרה החדשה "מתקן תיירותי ללינה". בהקשר זה אציין כי הרחבת השירותים שמעניק בית המלון מעבר לשירותי לינה, והכללת שירותים נלווים - ובכלל זה שירותי הסעדה, בילוי ופנאי - בין שירותי המלון, הן אינן בגדר חידוש, אלא לכל היותר הבהרה לפסיקת בתי המשפט, שקבעו כי המבחן לצירוף פעילות להכנסות בית מלון הוא שאותה הפעילות מיועדת בעיקר לאורחי המלון, והיא קשורה באופייה מהותית למלון ומשרתת את מטרותיו, ואין נפקא מינה אם מספר המבקרים מן החוץ או המשתמשים בה הוא רב. כך למשל, בעניין עין גדי (*1) נקבע כי מרחצאות בית המלון מהוות חלק ממנו; ובפסק הדין מלון פלאזה (*2) נקבע כי הכנסות שהיו למלון מהשכרת חנויות בו מהוות חלק אינטגרלי מהכנסותיו. עוד במסגרת התיקון מוצע לקבוע כי מפעל תיירותי הוא מתקן תיירותי ללינה או אטרקציה. לעניין זה, "אטרקציה" היא "מיזם תיירותי ייחודי שאינו מיתקן תיירותי ללינה, המספק בתמורה פעילויות נופש, תרבות או פנאי והמהווה מוקד משיכה תיירותי באזור בו הוא ממוקם". לעניין "חניון", ייתכן שאפשר לפרש את המונח "אטרקציה" ככולל בתוכו גם חניון. ואולם, בטרם אישור החוק מוטב שהמחוקק ייתן את דעתו על מיעוט "חניון" מגדרי "מפעלים תיירותיים" ויבהיר את כוונתו. (*) הפניות הכותב: (1) ע"א 719/83 מדינת ישראל נ' בית הארחה עין גדי, פ"ד לח(2) 83 (2) ע"א 638/85 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' מלון פלאזה תל-אביב בע"מ, מסים ח/3 ה-5

הכותב - ממחלקת תמריצים ממשלתיים, אשכול המסים במשרד BDO זיו האפט, רואי חשבון