כלכלני הראל פיננסים: "בבנק ישראל עשויים לקבל החלטה להפסיק את רכישות המט"ח"

ד"ר מיכאל שראל: "החלטה כזו תתקבל במידה ויהיה פיחות מהיר בשקל ואו תהיה עלייה נוספת בציפיות לאינפלציה"
קובי ישעיהו |

כלכלני הראל פיננסים, בראשות ד"ר מיכאל שראל, פרסמו היום סקירת מאקרו שבועית. בהראל אומרים כי "אנחנו הערכנו כבר זמן רב שהתחזית של בנק ישראל ושל כלכלנים נוספים לאינפלציה אפס או שלילית במהלך 2009 לא תתממש, מכיוון שהיא מתייחסת למיתון במשק ולירידה בביקושים אך מתעלמת מהמדיניות המוניטרית האגרסיבית שנקט בנק ישראל בחודשים האחרונים".

מדיניות זו, מציין שראל, "גורמת לגידול ניכר בכמות הכסף ותומכת בפיחות של השקל, ומאזנת את הירידה בלחצי האינפלציה הנובעת מהמיתון. כעת נראה שגם בנק ישראל וגם שוקי ההון שינו את הערכתם בעניין האינפלציה הצפויה. המגמה של השבועות האחרונים בשוק האג"ח הממשלתיות נמשכה וגדלו פערי התשואה בין העקום השקלי לעקום הצמוד לכל האורך".

ההודעה של בנק ישראל, גם אם אינה אומרת זאת בצורה מפורשת, רומזת כי לא צפויים צעדים נוספים של הרחבה מוניטרית בתקופה הקרובה. "להערכתנו, הצעד המשמעותי הבא שבו עשוי לנקוט בנק ישראל יהיה החלטה להפסיק את רכישות המט"ח. החלטה כזו תתקבל במידה ויהיה פיחות מהיר בשקל ואו תהיה עלייה נוספת בציפיות לאינפלציה".

לגבי התקציב אומר שראל כי "הגירעונות בשתי השנים ( 2009 ו-2010 ) יסתכמו בסכום אדיר של כ-88 מיליארד שקל, והממשלה תצטרך לממן את רוב הסכום הזה בשוק האג"ח המקומי. כזכור, בנק ישראל הודיע שירכוש במהלך החודשים הקרובים אג"ח ממשלתיות בסך 15 עד 20 מיליארד, וחלק מהגירעון ימומן בחו"ל תוך שימוש בערבויות של ממשלת ארה"ב. גם בניקוי שני רכיבים אלה, עדיין יצטרך משרד האוצר ללוות מהציבור בארץ ובחו"ל סכום גדול של כ-60 מיליארד שקלים נטו במהלך 24 חודשים".

אולם, מציין שראל, הבעיה המרכזית היא שהממשלה תצטרך, על פי הערכות משרד האוצר, לבצע קיצוץ עמוק של 14 מיליארד שקל בתקציב המדינה ל - 2010 כדי שהגירעון לא יחרוג מ-5.5% אחוזי תוצר. בצד ההכנסות יידרשו גם כן צעדים לא פופולאריים (ביטולי פטורים ממס והעלאת מסים עקיפים), אולם בשלב זה לא כימת משרד האוצר את הסכומים הדרושים.

"לראש הממשלה ולשר האוצר צפויים בשבועות הקרובים מאבקים קשים בממשלה ובכנסת להעברת הקיצוצים העמוקים בתקציב ל-2010 . אם לא יצליחו בכך, הגירעון התקציבי והגיוסים המאסיביים של אג"ח ממשלתיות שיידרשו למימון הגירעון יהיו גבוהים עוד יותר ועשויים להוביל לעלייה בפרמיית הסיכון הפיסקלית ובריבית הארוכה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה