באקסלנס תומכים בנתניהו: "ההסכמים הקואליציוניים סבירים ואף יועילו למשק"
"עלות ההסכמים הקואלציוניים של הממשלה שתוצג השבוע לכנסת ויעוד הכספים שהובטחו מעוותת במקצת אך אינה קריטית לפעילות הכלכלית של המשק". כך אומר שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס בסקירה שפרסם.
הקצאה של 1 מיליארד שקל למפעלים במצוקה, אומר מעוז, חיונית בימים אלה על רקע המשבר הכלכלי בעולם שמביא ממשלות רבות בעולם להגדיל הסיוע לסקטורים שנפגעו, כל מדינה עפ"י אופי המשבר אצלה. בישראל חלק מהפגיעה במפעלים שבמצוקה נובעת מהמדיניות השגויה של בנק ישראל בשנים שעד מארס 2008 איפשר לשקל להתחזק בשעור ניכר ובכך גרם לירידה מהותית בכושר התחרות של המפעלים שחלקם אינם יכולים לשקם עצמם גם היום, לאחר שבנק ישראל הביא לעליה בשער הדולר ב-1 שקל בשנה האחרונה.
הפעלת תוכנית חופשה ללא תשלום כפי שעושים בגרמניה והולנד, ב-100 מיליון שקל חיונית אך אינה מספקת, הגדלת סבסוד מעונות היום הייתה חיונית כל השנים ובטח כיום בזמן ההאטה הכלכלית בכדי לאפשר לאנשים לחפש עבודה.
"תוספת של הכשרה מקצועית בסכום של 600 מיליון שקל טובה למשק אך צריך לעודד בוגרי ההכשרה להקים עסקים עצמאיים ולאו דווקא להיות שכירים כבעבר. הגדלת קצבאות הילדים חיונית דווקא בימים אלה בכדי לעזור למשפחות שאינן יכולות להעזר בהפחתת מס הכנסה או מס הכנסה שלילי".
השגיאה בתחום זה, מציין מעוז, היא כי ההעלאה שיכולה להגדיל כל הקניה של הציבור בזמן ההאטה הייתה צריכה להיות מוגבלת לילד הראשון, השני או אף השלישי ולא כפי שש"ס דרשה וקיבלה כי ההעלאה תחול על הילד השני ואילך מה שיגביר מחדש אכלוסיה נסמכת שאינה נוטה לעבוד על חשבון הזוגות הצעירים עם ילד אחד או שניים שלומדים, יוצאים לעבודה ומשרתים במילואים.
מעוז תומך גם ההגדלת הקצבאות לזקנים. "היא מוצדקת דווקא בימים אלה שעדיף לשמר כח הקניה של הציבור החלש". בסך הכל ההסכמים הקואליציוניים סבירים ואף יועילו למשק, אולי פרט להקצבות המוגדלות לישיבות שתרומתם הכלכלית שלילית. מה שמדאיג הוא ששום מפלגה לא העלתה הדרישה להגדיל ההשקעה בתשתיות מפתח לפעילות כלכלית כדאית ותעסוקה".
"אפילו אם נניח כי עלות ההסכמים הקואליציוניים היא כ-4-7 מיליארד שקל, סכומים אלה בטלים לעומת התחייבות הממשלה לעזור לשכבות החזקות באמצעות קרנות המנוף בהם כספי משלם המסים משמשים כערבות במקרה של חדלון פרעון, להנפקות של הבנקים בערבות המדינה או התוכנית של זוהר גושן, יו"ר הרשות לני"ע כי הממשלה תבטח 80% משווי האג"ח שיונפק שמעבר ל-20% הראשונים שיהיו על כתפי רוכש האג"ח".
העליה בגרעון הממשלה, העלולה להגיע ל-45 מיליארד שקל ומעלה יחד עם הסכמים קואליציוניים והצעות להציל את הטייקונים, מחייבים מקורות. הממונה על התקציבים אמר בשבוע שחלף כי הגרעון יהיה בשנת 2009 כ-40 מיליארד שקל וסכום דומה גם בשנת 2010. "אנו בדעה כי הממשלה צריכה להתנות עזרה למפעלים או חברות בקבלת מניות של החברות המבקשות עזרה ממשלתית או אג"ח בריבית אפסית להמרה באופן שכאשר ירווח הממשלה תוכל למכור נכסים אלה ובכך להפחית החוב הציבורי שיתפח בשנים הקרובות. אין ארוחות חינם".
אי אפשר להמשיך בשיטה, אומר מעוז, לפיה כאשר יש רווחים הם של הפועלים בשוק החופשי אך כאשר יש הפסדים הם על חשבון ועל אחריות משלם המסים עם הכתפיים הצרות. מי שיסרב מקרב דורשי הסיוע למסור למשלם המסים מניות או אופציה למניות, צריך לאפשר לו לקרוס בתהליך הדרוויניסטי הרגיל. במקרה של עזרה לבנקים יהיה צורך לתת לממשלה אג"ח להמרה כאמור, אם בעלי המניות יסרבו לכך, חרב ההלאמה תונף.
