ברננקי דוחף את האג"חים: השחרים עולים כ-1.5%, התל בונד 40 מזנק 1.6%
שוק האג"ח הישראלי, בדומה לשאר השווקים ברחבי העולם, מגיב להחלטת הפדרל ריזרב האמריקני להזרים עוד מיליארדי דולרים לכלכלה האמריקני ולהתחיל לקנות אגרות חוב של ממשלת ארצות הברית.
כל מדדי אגרות החוב מטפסים היום בבורסה בתל אביב ובייחוד השקליים הארוכים. בקונצרנים - מדד התל בונד 20 עולה 0.86%, מדד התל בונד 40 עולה 1.7% ומדד התל בונד 60 מוסיף 1.18%.
ה'פד' האמריקני אמר אתמול, כי במהלך חצי השנה הקרובה ישקיע 300 מיליארד דולר ברכישות של אג"ח ממשלתי בטווח לפדיון של 2-10 שנים. זה בנוסף לרכישת ני"ע מגובי משכנתאות מחברות המשכנתאות הממשלתיות פאני מיי ופרדי מק בסכום של 750 מיליארד דולר. התגובה בבורסה לא איחרה לבוא ובמקביל לעליות שנרשמו בשוקי המניות מחירי האג"ח הממשלתיות טסו והתשואה עליהן נפלה. באג"ח ל-10 שנים התשואה נפלה ב-0.51 נקודות האחוז לרמה של 2.5%.
בכלל פיננסים מעריכים, כי פעולות אלה ממשיכות את רצף הפעולות של חילוץ המשק האמריקני ע"י העברת הסיכון לממשל ומזהירים מפני האשליה שנוצרה באגרות החב כתוצאה מעלייה המחיר. "הסיכון באג"ח הממשלתי האמריקני עולה עוד ואין לראות בעליית המחירים כהפחתת הסיכון", אומר אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל. "פאני מיי ופרדי מק מתגלות כבור שכסף רק ממשיך להעלם בו והעובדה ששתיהן הולאמו לא מחקה את הסיכון בהן אלא העבירה גם אותו לידי הממשל".
בהקשר הישראלי, אומר כהנוביץ, כי פעולות אלה טובות לישראל ולכלכלת העולם אך רעות לצמיחה ארוכת הטווח ויציבותה של ארה"ב. כמו כן, אומר הכלכלן, כי אם גיוס החוב שביצע האוצר בחו"ל היה נערך היום הוא היה מצליח יותר אך זה יעזור לו בגיוסים הבאים.
אורלי ניר, כלכלנית המאקרו של בנק הפועלים אומרת בשיחה עם Bizportal, כי פערי תשואות אג"ח ישראל-ארה"ב גדלו משמעותית בעקבות ההכרזה על רכישות האג"ח בארה"ב ולכן אנחנו רואים היום את סגירת הפער כאשר מחירי אגרות החוב בישראל עולים. אך השאלה הגדולה זה האם זה ימשך, אומרת ניר ומזכירה, כי כאשר בנק ישראל רק הכריז על כוונתו לרכוש אגרות חוב נרשמו מספר ימים של עליות חדות באגרות החוב.
ניר אומרת שהסיפור המעניין הוא של אגרות החוב השקליות הלא-צמודות. "עד עכשיו ראינו עליות בצמודים וללא סיבה אמיתית, הרי אנחנו לא נמצאים בסביבה אינפלציונית. עם זאת, העליות נבעו אולי מכך שבנק ישראל ביצע את רכישות האג"ח שלו דווקא בצמודים". נזכיר, כי בנק ישראל לא אמר איזה סוגי אג"ח הוא מתכוון לרכוש (צמודות, לא צמודות) ולאיזה טווחים אלא רק אמר כי יפעל באג"ח מסוגים שונים ולטווחים שונים לפדיון כדי לשפר את האפקטיוויות של המדיניות המוניטרית.
לכן, אומרת ניר כי יכול להיות שהממשלתיות האטרקטיביות עכשיו הן דווקא השקליות הלא-צמודות. לכך יש 2 סיבות עיקריות: אפשרות שבנק ישראל יזרים ביקושים לשקליות הלא-צמודות ויעלה ובכך יגרום לעליית מחירים. הדבר השני שתומך באפיק הוא חוסר החשש מהתפרצות אינפלציונית. ניר מסכמת ואומרת שבמידה והתרחיש יתקיים השקליות המומלצות ביותר הן כמובן הארוכות.
