רון אייכל: "האקורדיון העולמי נמתח עד 2007 וכיום הוא עדיין מתכווץ מהר"

רון אייכל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, הרצה היום (ד') בכנס שעורך בית ההשקעות למיגזר העסקי. אייכל סקר את מצבה של הכלכלה העולמית, כיצד ומתי נצא מהמשבר ואיך הגענו לכאן. "כשאנחנו רוצים להבין כיצד לצאת מהמשבר הנוכחי צריכים ללכת צעד אחורה ולראות מהן הסיבות שהכניסו אותנו למשבר. אפשר לתת הלוואות כדי לרכוש נכס, מניה או דירה, ולאחר מכן להמיר את אותה הלוואה לתצרוכת. הדירות או המשכנתאות היו רק האמצעי שבאמצעותו קיבלה הכלכלה העולמית תמריץ גדול מאוד לצמיחה", אמר אייכל. מנוע הצמיחה של האשראי הצרכני נפל כמו מצוק

"דבר נוסף שעזר מאוד לעולם לצמוח עד סוף 2007 היא סביבת הריביות הנמוכה. תוסיפו לזה את העובדה שרמת התנודתיות היתה מאוד נמוכה. היום, למשל, המדדים המובילים בניו-יורק נסחרים בתנודתיות גבוהה פי 4 לעומת מה שהיה ידוע עד 2007 כך שהתאבון של המשקיעים לקנות ולהשקיע היה גדול. לזה צריך להוסיף את פעילות סוכנויות הדירוג. אף אחד לא ידע להבין ולנתח את המוצרים המורכבים, שמשקיעים רבים רצו וקנו אותם". "לזה צריך להוסיף את הגלובליזציה שעוד העצימה את התהליכים. פתאום לקוחות מכל העולם רצו לקנות את המוצרים שהורכבו באמריקה. כשהתמונה מתחילה להתהפך אז הגלובליזציה היא בעוכרינו וזה מה שקורה היום. העולם נמתח כמו אקורדיאון, בגלל כך מה שציינתי. הייתה מתיחה מאוד חזקה של הכלכלה העולמית וכרגע כל אותם גורמים פועלים בכיוון ההפוך, האקורדיון מתכווץ".

"מנוע הצמיחה של האשראי הצרכני נפל כמו מצוק, נעצר בבת אחת. מנוע צמיחה נוסף, מחירי הדיור, מתכווצים כעת בקצב של 20% בשנה, כך שהשווי הנכסי של משקי הבית מתכווץ והתמונה מתהפכת. ברגע שיש תחושה דפלציונית בציבור, שמחירי הדיור ימשיכו לרדת, זה משפיע פסיכולוגית על הצרכנים. האדישות לסיכונים והביטחון שמנהלי הפירמות הרגישו הביא אותם להאיץ את תחום המיזוגים והרכישות. היקף הפעילות הזה ברמה החודשית ב-2007 היה גבוה מ-300 מיליארד דולר לחודש, הייתה פעילות אדירה ואילו כיום, ב-2009, הפעילות היא מאוד מאוד חלשה. כמובן כשמנוע צמיחה כזה מפסיק לפעול זה גם משפיע. אחרי מה צריך לעקוב כדי לזהות את התחתית

איך היציאה מהמשבר צריכים להראות? הנחת העבודה שלנו היא שארצות הברית תוציא אותנו מהמשבר. היצירתיות תגיעה משם, המהלכים המשמעותיים ביותר מגיעים מארה"ב. סין לא מייצרת ביקושים לכלכלה העולמית. הצרכן האמריקני הוא בערך 9 טריליון דולר והסינים, עם כל הכבוד, זה בערך רק 1 טריליון דולר. אולי הם ישפיעו ממש בעוד 20-30 שנה. סין לא יכולה לשנות את המגמה האמיתית. המפתח הוא התייצבות של המערכת הפיננסית האמריקנית. לא תמיכה נוספת במובטלים תעזור אלא חזרה של הבנקים למתן אשראי ולפעילות נורמלית. היו בשבועיים האחרונים ידיעות חיוביות של בנקים מרכזיים בעולם, זה משמח ועוזר במשהו אבל עדיין לא ראינו את זה הלכה למעשה. עד שלא תתבהר התמונה, עד שלא יפרידו בין הנכסים הרעילים לפעילות הליבה, שתהיה הרבה יותר שקיפות, רק אז נצא לדרך חדשה. ואז השלב השני יהיה הצלחה של תוכניות הסיוע הפיסקאלית. בכדי שהצרכן האמריקני יחזור לקנות צריכים שהבטחון שלו יחזור להתייצב ולעלות, כלומר הצלחה של תוכניות הסיוע הפיסקאליות. כשנראה שיפור במצבת החובות של הצרכן האמריקני, ובעת שהבנקים יתחילו לתת אשראי חדש ולתמוך בפירמות ובצרכנים נראה שאנחנו על גל ברור של יציאה ומפנה. לצערי, בתור כלכלנים קשה מאוד לנו להבחין בנקודת השינוי. רמת התנודתיות של האינדיקטורים הכלכליים היא אדירה. אני לא מאמין שיש מודלים כלכליים שיכולים לאבחן ולתת אינדיקציות על סמך שינויים כל כך דרמטי בפרמטרים. לכן, צריך להסתכל על סל של אינדיקטורים מובילים וכשיש בהם שינויים לטובה אז אפשר לומר שבטווח של 6-9 חודשים קדימה יהיה שינוי לטובה בכלכלה. "למשל, מחירי בתים, התחלות בניה, ייצור תעשייתי, שיעור אבטלה, מדדי מניות מובילים וכו...בתחילת 2009 האינדיקטורים המובילים מאותתים לנו על המשך ההכווצות כך שנראה שבשנת 2009 הכלכלה העולמית עדיין תהיה בהתכווצות. בהנחה שתוכניות הסיוע תצלחנה, אז בהחלט יכול לבוא שינוי חיובי ב-2010. אין ספק שהמשבר קשה מאוד אבל הפעילות הנמרצת של הממשלות ובנקים מרכזיים בעולם בהחלט יכולות לעזור. הם צריכות להימשך, אגב, גם מעבר ל-2010 ועמוק לתוך העשור הבא". על השאלה איך נצא מהמיתון העולמי אמר אייכל כי "בשלב הבא נראה את ההנהגות הכלכליות צריכות לחשוב על צמצום החובות. יהיה לזה אפקט מאוד משמעותי על ההוצאות וכמובן שצריך לקחת בחשבון תסריט שהאינפלציה העולמית תתגבר. ייתכן שהעולם בעוד 3-5 שנים ימצא באינפלציה גבוהה. אני לא מאמין שזה יהיה דו ספרתי אבל אם הכלכלה העולמית תחזור לצמוח בקצב נאה אז האינפלציה תתרומם". לגבי תחומי ההשקעה המומלצים אמר אייכל כי "עדיין אנחנו חושבים שכיום עיקר ההתמקדות צריכה להיות באפיק הסולידי. יש עדיפות לאגרות חוב קונצרניות איכותיות. אנחנו עדיין לא רואים את הבנקים בעולם עוזרים לפירמות למחזר חובות. הפוטנציאל לרווחי הון באגרות חוב ממשלתיות בארה"ב ואירופה הוא מצומצם, אך אלו נכסים חשובים בתיק. בתחום המנייתי צריך להתמקד בחברות עם פעילות לא מחזורית: שירותי בריאות, תקשורת, מוצרי צריכה בסיסיים ותשתיות. ההסתכלות צריכה להיות סקטוריאלית ולא גלובלית".