לידיעת אובאמה: מצב השחורים וההיספאנים כפי שעולה מנתון התעסוקה
בניגוד לישראל, הכלכלה האמריקנית מנפקת נתוני מאקרו בקצב מסחרר, כמעט כל יום מסחר נפתח באיזה נתון מאקרו או שניים - החל ממדד מנהלי הרכש לסקטור כזה או אחר, דרך נתוני מדדי המחירים למיניהם ועד הנתונים בדבר שוק הנדל"ן. כל הנתונים חשובים, בדר"כ כולם גם משפיעים על יום המסחר בו הם מתפרסמים אבל יש נתון אחד שעומד מעל כל השאר - נתון התעסוקה החודשי.
בנתון הזה אין יותר מידי פרשנויות, לא מדובר בסקר שבמידה והוא יוצא מעל 50 נקודות זה אומר משהו אחד ובמידה והוא יוצא מתחת זה אומר משהו אחר. גם לא מדובר במדד מחירים שאפשר להתווכח אם יש להתייחס לנתון הליבה או לזה הכללי. פה מדובר במצבם של המועסקים בארה"ב, חד וחלק.
לפני שניגע במספרים עצמם, חשוב להבין שמעבר לעובדה שמדובר בכלכלה הגדולה בעולם שמנוע הצמיחה שלה הוא פנימי ולא חיצוני, כלומר מסתמכת על הצרכן האמריקני (בניגוד לסין, ברזיל, רוסיה ושאר מדינות שמסתמכות על יצוא) , מדובר פה על מדינה שחייבת לייצר 100-150 אלף מקומות עבודה חדשים בכל חודש רק בשביל להדביק את קצב הנכנסים למעגל העבודה. בכל זאת מדינה של כ-300 מיליון תושבים.
ועכשיו למספרים
240 אלף משרות נגרעו בחודש אוקטובר מהמשק האמריקני, את הנתון הזה ראינו בכל הכותרות של האתרים הכלכליים ביום שישי האחרון וגם ראינו את הזינוק בנתון האבטלה הכללי לרמה של 6.5% אבל מבט בוחן על הדו"ח המקורי של לשכת הסטטיסיקה של משרד העבודה האמריקני (באנגלית זה נשמע יותר טוב - Bureau of Labor Statistics) אמור להעביר מסר נוסף לנשיא הנבחר, ברק אובאמה.
אובאמה היה הבחירה של ההיספאנים, של השחורים ושל הצעירים. למעשה, המגזר היחיד בו ניצח מקיין היה גברים לבנים מעל גיל 65 (לא ממש חלק משמעותי מכוח העבודה האמריקני).
נחזור לדו"ח המקורי של נתון התעסוקה. לפי הדו"ח, בעוד אחוז האבטלה בקרב הלבנים בארה"ב עומד על 5.9% בלבד, אחוז האבטלה בקרב ההיספאנים עומד על 8.8% ושלא לדבר על אוכלוסיית השחורים, אצלם שיעור האבטלה עומד על 11.1%. אגב, מצבם של האסייתים טוב בהרבה, שיעור האבטלה בקרב אוכלוסייה זו עומד על 3.8% בלבד.
אם נסתכל מבחינה ענפית, הסקטור היצרני חטף את המכה הקשה ביותר (בעיקר עובדים הקשורים לתעשיית התעופה, הרכב והרהיטים) 90 אלף משרות נגרעו מהסקטור היצרני. בתחום הבניין נגרעו 49 אלף משרות (663 אלף משרות נגרעו מאז השיא של סוף 2006).
על הפיטורים בענף הפיננסים אנחנו שומעים כמעט בכל יום, בחודש אוקטובר זה הסתכם בגריעה של 24 אלף משרות אבל בסה"כ מדובר על גריעה של לא פחות מ-200 אלף משרות מאז השיא בסוף 2006. אחד הענפים היחידים שבכל חודש ממשיך לצמוח הוא הבריאות. בחודש אוקטובר נוספו 26 אלף משרות בתחום זה ובסה"כ 348 אלף משרות נוספו ב-12 החודשים האחרונים.
אלו הם פניה של אמריקה, 10 חודשים רצופים של ירידה במספר המשרות, שיעור אבטלה בקרב השחורים שהינו כמעט כפול משיעור האבטלה בקרב הלבנים וגם מצבם של ההיספאנים לא ממש מעודד. מדובר בחלק בלתי מבוטל מהבוחרים של אובאמה ואליהם הוא מרגיש מחוייב. אם בוש נתפס כאייל הון מתחום הנפט שגם דואג לאינטרסים של אנשים שכמותו, אובאמה הוא בדיוק ההיפך וכנראה שבגלל זה הוא נבחר.
כעת עולות שתי שאלות: האחת היא כמה זמן ייקח לאובאמה לרסן את הגידול החד באבטלה, כאשר לפי שעה התחזיות (של גולדמן זאקס) מדברות על שיעור אבטלה של 8.5% בסוף השנה הבאה ואפילו יותר מכך ב-2010. השאלה השניה היא האם בסיום הקדנציה שלו (הראשונה או השניה) מצבם של השחורים וההיספאנים יהיה טוב יותר. כאמור, נתון האבטלה החודשי ייתן לנו את התשובות באופן הברור ביותר.
