מניית כיל סופגת הבוקר הורדת המלצה מצד כלל פיננסים, זאת לאחר עליה של יותר מ-50% מתחילת השנה. "בעוד אנו סבורים כי שוק הדשנים נמצא במומנטום חזק בשנתיים הקרובות, אנו חושבים כי במחיר המניה הנוכחי המניה מתומחרת קרוב לשלמות ומשוואת הסיכון-סיכוי החלה לנטות לרעת המשקיע. במחיר הנוכחי המניה מגלמת את מרבית ההתפתחויות החיוביות בענף", כך כותב בהמלצה אבירן רביבו, ממחלקת המחקר של בית ההשקעות.

רביבו מעדכן את ההמלצה ל"תשואת שוק" ואת מחיר היעד ל-84 שקלים. "כיל אכן מצוי בפתחן של 2-3 שנים מופלאות. המודל המעודכן שלנו גוזר רווח של 3.1 מיליארד דולר ב-2009 אך שנה זו צפויה להיות שנת השיא ולאחריה תרשם נסיגה בתוצאות החברה בשל התכנסות מחירי האשלג והפוספט לרמות נמוכות יותר".

את הסיבות לעליות אתם כבר מכירים, כותב רביבו בסקירה ומציין חלק מהסיכונים:

1. חשש מירידת מחירי הדשנים בטווח הבינוני – בטווח הקצר (גם שנתיים הן עדיין טווח קצר . .) צפויים המחירים להתייצב ברמות שיא. סימן השאלה העיקרי ממנו נוטים המשקיעים להתעלם הינו מחיר השיווי המשקל לטווח הבינוני לאשלג ולפוספט. ניתוח עלויות הפיתוח מוביל אותנו למסקנה כי מחיר האשלג יתייצב מ-2012 על רמות מחירים של כ-630 דולר לטון , נתון שכמובן יש לו השפעה מהותית על תמחור מניות הדשנים.

2. איום הזרעים המהונדסים – אומנם הדשנים הינם הפתרון המידי והזמין ביותר להגדלת התפוקה החקלאית, אולם תהיה זו טעות מרה להתעלם מהפוטנציאל הדרמטי להגדלת ההיצע החקלאי הקיים בתעשיית הזרעים המהונדסים.

בתחום מושקעים סכומים אסטרונומיים במטרה להביא לשוק כבר ב-2010 זרעים בעלי עמידות משופרת לבצורת ומליחות קרקע גבוהה. אימוץ נרחב יותר של השימוש בזרעים אלו, בייחוד במדינות מתפתחות, יוביל להגדלה משמעותית של ההיצע החקלאי וללחץ על מחירי הסחורות החקלאיות.

3. צפי לגידול בהיצע החקלאי – בשנתיים האחרונות נרשם עודף ביקוש בשווקי בסחורות החקלאיות שהוביל למצוקת מלאים אמיתית. אנו סבורים כי חלק מהגורמים שתמכו בזינוק במחירים נושאים אופי זמני. למעשה, ע"פ תחזיות ה-USDA, כבר ב-2008/9 צפוי ההיצע החקלאי העולמי לעלות על הביקוש במרבית הסחורות החקלאיות. קריסת מחירי החיטה בחודשים האחרונים (מעל 35% מהשיא) מרמזת על הסיכון הגלום בעליות האחרונות במחירי התירס והסויה.

4. תמחור הסיכון – לא ניתן להתעלם מהתנודתיות הגוברת במחירי מניות הדשנים. שימו לב לסטיית התקן שעלתה מממוצע של 26% בשנים 2004-07 ל-44% מתחילת 2008. להערכתנו עליית הסיכון חייבת למצוא ביטויה בקביעת מחיר הון ראוי. אנו מעדכנים את המודל ומעלים את שיעור ההיוון ל-9% .