המספרים מאותתים: המשבר הגדול עוד לפנינו

הבנקים המרכזיים מורידים את הריבית פעם נוספת, אך מזהירים כי זו הפעם האחרונה. משבר האשראי ממשיך לאיים על צמיחת הכלכלה מבלי שנוסיף את בעיית המגורים. כולם אומרים שזהו, די, נגמר המשבר. אני אומר תעשו את המתמטיקה ותקבלו שהמשבר האמיתי עוד לפנינו
אריאל אטיאס |

הבורסות ברחבי העולם נסחרות בחודשים האחרונים בתנודתיות רבה ובכל זאת רושמות עליות. החשש הגדול מפני אינפלציה בארה"ב התפוגג כלא היה, בעוד קריאות על כך שמשבר המגורים "מנופח" ושמשבר האשראי לקראת סיום, נשמעות ברחבי העולם. אז מה אתם אומרים? בואו נראה מה המספרים אומרים.

מספרים באשר הם, מצריכים התייחסות מיוחדת. הם יכולים להצביע על קוצר נשימה, יכולים לשדר ביטחון, יכולים לייצר צהלות שמחה וגם יכולים להצביע על פוטנציאל גדול. הרבה אנשים אוהבים מספרים, כנראה כיוון שניתן לבצע דרכם הסתכלות החלטית ומכריעה. בני אדם תמיד חשבו בדרך כמותית, השוואתית, ניתוחית, מחקרית והגיעו למסקנות החלטיות בעזרת המספרים. אכן, הפתגם המפורסם, "מספרים לא משקרים", מסכם את רוב מה שמניע ולבסוף גם מספק אותנו.

אבל לא תמיד המספרים לצידנו ולכן השאלה הנשאלת היא איך אנחנו מתמודדים איתם כאשר הם לא?

כמה מילים לגבי כלי ה-CDO יבהירו נקודה משמעותית. תחילה הסבר, ה-CDO זהו כלי פיננסי שפרושו השקעה ברכישת חובות ולעניינו - רכישת חובות של משכנתאות (נכסים). ל-CDO ישנם מספר רמות סיכון, כמו לאג"ח ולרוב נקרא סוג השקעה זה בשם אג"ח מגובה נכסים. (המעוניין בהרחבה נוספת יגלול מטה לכוכבית)

עכשיו כשהבהרנו את העניין, נחזור לשאלה - איך מתמודדים עם המספרים, שלא תמיד מתחברים לסכום הרצוי. במקרה של CDO: אם מחירי הבתים עולים בממוצע 5% בשנה (כמו מה שקרה עד לפני שנתיים) - תזרים מזומנים הנובע מהאג"ח מגובה המשכנתאות מספק תמיכה לתזרימי מזומנים של חלק מהחובות המגובים, לחברות המשקיעות. אבל מה קורה כשהם לא עולים?

תזרים מזומנים עולה

נכסים המדורגים כ-AAA נחשבים ככאלה המוגנים על ידי תזרים מזומנים בטוח - הנובע מהחלק בעל הסיכון הנמוך יחסית - מוגן על ידי משקיעים לוקחי-סיכון שיקבלו כל עודף שייוצר מתזרים המזומנים כתמורה לכך שייקחו את הסיכון עליהם.

כמובן, בעסקאות של נכסים בשווי מיליארדי דולרים, מבחינה מתמטית לפחות, תזרימי המזומנים הללו מספקים תוצאות אשר גורמות נוחות רבה למשקיעים בכל רמות הדרוג של ה-CDO. יוצרי המכשירים הפיננסים, סוחרים, סוכנויות הדרוג, רגולאטורים והמשקיעים, כל אחד בשלבו וכולם כאחד, מוקסמים באותו הזמן מאותה טכניקה, אשר יוצרת את המודל המתמטי.

הרומן בין כל הנהנים נמשך זמן רב יותר והיה לוהט יותר, מאשר גרסו כל התחזיות בשוק, אבל מה קורה אם ההנחה העיקרית – העלייה של מחירי הבתים – הקריטריון היחידי שממנו נובעים כל תזרימי המזומנים הללו, אינו עוד הנחה תקפה?. בזמן שכל זה קורה, והרומן פתאום מסתיים בכל שלב, אתם כבר לא מקבלים את "קיץ של אהבה" אלא, את הקיץ של 2007.

היום, הדבר העיקרי שחייבים לטפל בו הוא הנכס המשמעותי ביותר אצל חיי רוב האמריקנים, הבית שלהם, אשר מחירו צונח, בעוד עלות המימון של ההתחייבות הגדולה ביותר שלהם, המשכנתא שלהם, עולה. כאשר אנחנו סוקרים את כל העולם מזווית שווקי האשראי של ארה"ב וצופים בשיבושים הגלובליים שמתרחשים, ובהמשך לכך מרכיבים את כל החלקים של הפאזל, מגיעים למסקנה הגיונית אחת: אנחנו צופים בהתפוצצותה של בועת חוב עולמית. כל הבנקים המרכזיים בעולם, אולצו להחליף חזיתות, ופתאום, מלוחמי אינפלציה הם הפכו ללוחמים בדבר שאין מעיזים להגיד את שמו... דפלציה. או אם נשתמש במילותיו של נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, בן ברננקי, אשר יתייחס למוצרי ה-CDO, "אני רוצה לדעת כמה הדברים הארורים הללו שווים". זוהי הצהרה מסכמת של סביבה דפלציונית.

רק לא דפלציה...

דפלציה, ההפך מאינפלציה, מתארת מצב בו המחירים יורדים. הדפלציה מדכאת השקעות וחסכונות, כי הכסף המזומן שווה יותר מיום ליום ואין טעם להשקיע אותו. כמו כן, במצב של דפלציה, המשכורות נוטות לרדת, עקב ירידת רווחיות החברות.

במשק המודרני, בו קיימת נורמה של הלוואות לטווח ארוך – משכנתא – הלווים נפגעים הרבה יותר ממעבר לדפלציה. במצב כזה, הלווה מפסיד פעמיים: מפסיד את האינפלציה שנמחקה במשק, לא מוחק לעצמו אותה מהחוב, ובנוסף, ירידת המחירים והמשכורות הופכת את החזרי החוב שלו לכבדים יותר.

כאשר הדפלציה יוצאת משליטה, המחירים יורדים לרמה כזו שבה המפעלים מפסידים. מפעלים אלה לא פורעים את חובותיהם לבנקים, ואז לבנקים יש כבר בעיה לשמור על יחס הרזרבה, דבר אשר גורר אחריו ירידה בהענקת הלוואות. מיעוט ההלוואות יוצר ירידה נוספת בכמות הכסף שבידי הציבור ובביקושים. אז מה יעשו הבנקים, יעקלו את נכסי החייבים וימכרו אותם? לא פתרון טוב, כי אז תיווצר עליה נוספת בהיצע המוצרים, ובהמשך לכך המחירים יוסיפו לרדת. נראה לכם מוכר?

לסיכום, אם אתם חושבים שכל "עניין" המגורים הזה אינו עניין גדול, אז תחשבו שוב, כי אם אנחנו כבר בענייני מתמטיקה, משבר המשכנתאות שווה ערך לכ-15% מהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב וגם אם אני טועה ב-50%, אז זה 7.5% מהתמ"ג - הצפוי להסתכם בכ-13,770 מיליארדי דולרים (13.7 טריליון דולר) בשנת 2007. אז תעשו את החשבון...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.19%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.