המספרים מאותתים: המשבר הגדול עוד לפנינו

הבורסות ברחבי העולם נסחרות בחודשים האחרונים בתנודתיות רבה ובכל זאת רושמות עליות. החשש הגדול מפני אינפלציה בארה"ב התפוגג כלא היה, בעוד קריאות על כך שמשבר המגורים "מנופח" ושמשבר האשראי לקראת סיום, נשמעות ברחבי העולם. אז מה אתם אומרים? בואו נראה מה המספרים אומרים.

מספרים באשר הם, מצריכים התייחסות מיוחדת. הם יכולים להצביע על קוצר נשימה, יכולים לשדר ביטחון, יכולים לייצר צהלות שמחה וגם יכולים להצביע על פוטנציאל גדול. הרבה אנשים אוהבים מספרים, כנראה כיוון שניתן לבצע דרכם הסתכלות החלטית ומכריעה. בני אדם תמיד חשבו בדרך כמותית, השוואתית, ניתוחית, מחקרית והגיעו למסקנות החלטיות בעזרת המספרים. אכן, הפתגם המפורסם, "מספרים לא משקרים", מסכם את רוב מה שמניע ולבסוף גם מספק אותנו.

אבל לא תמיד המספרים לצידנו ולכן השאלה הנשאלת היא איך אנחנו מתמודדים איתם כאשר הם לא?

כמה מילים לגבי כלי ה-CDO יבהירו נקודה משמעותית. תחילה הסבר, ה-CDO זהו כלי פיננסי שפרושו השקעה ברכישת חובות ולעניינו - רכישת חובות של משכנתאות (נכסים). ל-CDO ישנם מספר רמות סיכון, כמו לאג"ח ולרוב נקרא סוג השקעה זה בשם אג"ח מגובה נכסים. (המעוניין בהרחבה נוספת יגלול מטה לכוכבית)

עכשיו כשהבהרנו את העניין, נחזור לשאלה - איך מתמודדים עם המספרים, שלא תמיד מתחברים לסכום הרצוי. במקרה של CDO: אם מחירי הבתים עולים בממוצע 5% בשנה (כמו מה שקרה עד לפני שנתיים) - תזרים מזומנים הנובע מהאג"ח מגובה המשכנתאות מספק תמיכה לתזרימי מזומנים של חלק מהחובות המגובים, לחברות המשקיעות. אבל מה קורה כשהם לא עולים?

תזרים מזומנים עולה

נכסים המדורגים כ-AAA נחשבים ככאלה המוגנים על ידי תזרים מזומנים בטוח - הנובע מהחלק בעל הסיכון הנמוך יחסית - מוגן על ידי משקיעים לוקחי-סיכון שיקבלו כל עודף שייוצר מתזרים המזומנים כתמורה לכך שייקחו את הסיכון עליהם.

כמובן, בעסקאות של נכסים בשווי מיליארדי דולרים, מבחינה מתמטית לפחות, תזרימי המזומנים הללו מספקים תוצאות אשר גורמות נוחות רבה למשקיעים בכל רמות הדרוג של ה-CDO. יוצרי המכשירים הפיננסים, סוחרים, סוכנויות הדרוג, רגולאטורים והמשקיעים, כל אחד בשלבו וכולם כאחד, מוקסמים באותו הזמן מאותה טכניקה, אשר יוצרת את המודל המתמטי.

הרומן בין כל הנהנים נמשך זמן רב יותר והיה לוהט יותר, מאשר גרסו כל התחזיות בשוק, אבל מה קורה אם ההנחה העיקרית – העלייה של מחירי הבתים – הקריטריון היחידי שממנו נובעים כל תזרימי המזומנים הללו, אינו עוד הנחה תקפה?. בזמן שכל זה קורה, והרומן פתאום מסתיים בכל שלב, אתם כבר לא מקבלים את "קיץ של אהבה" אלא, את הקיץ של 2007.

היום, הדבר העיקרי שחייבים לטפל בו הוא הנכס המשמעותי ביותר אצל חיי רוב האמריקנים, הבית שלהם, אשר מחירו צונח, בעוד עלות המימון של ההתחייבות הגדולה ביותר שלהם, המשכנתא שלהם, עולה. כאשר אנחנו סוקרים את כל העולם מזווית שווקי האשראי של ארה"ב וצופים בשיבושים הגלובליים שמתרחשים, ובהמשך לכך מרכיבים את כל החלקים של הפאזל, מגיעים למסקנה הגיונית אחת: אנחנו צופים בהתפוצצותה של בועת חוב עולמית. כל הבנקים המרכזיים בעולם, אולצו להחליף חזיתות, ופתאום, מלוחמי אינפלציה הם הפכו ללוחמים בדבר שאין מעיזים להגיד את שמו... דפלציה. או אם נשתמש במילותיו של נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, בן ברננקי, אשר יתייחס למוצרי ה-CDO, "אני רוצה לדעת כמה הדברים הארורים הללו שווים". זוהי הצהרה מסכמת של סביבה דפלציונית.

רק לא דפלציה...

דפלציה, ההפך מאינפלציה, מתארת מצב בו המחירים יורדים. הדפלציה מדכאת השקעות וחסכונות, כי הכסף המזומן שווה יותר מיום ליום ואין טעם להשקיע אותו. כמו כן, במצב של דפלציה, המשכורות נוטות לרדת, עקב ירידת רווחיות החברות.

במשק המודרני, בו קיימת נורמה של הלוואות לטווח ארוך – משכנתא – הלווים נפגעים הרבה יותר ממעבר לדפלציה. במצב כזה, הלווה מפסיד פעמיים: מפסיד את האינפלציה שנמחקה במשק, לא מוחק לעצמו אותה מהחוב, ובנוסף, ירידת המחירים והמשכורות הופכת את החזרי החוב שלו לכבדים יותר.

כאשר הדפלציה יוצאת משליטה, המחירים יורדים לרמה כזו שבה המפעלים מפסידים. מפעלים אלה לא פורעים את חובותיהם לבנקים, ואז לבנקים יש כבר בעיה לשמור על יחס הרזרבה, דבר אשר גורר אחריו ירידה בהענקת הלוואות. מיעוט ההלוואות יוצר ירידה נוספת בכמות הכסף שבידי הציבור ובביקושים. אז מה יעשו הבנקים, יעקלו את נכסי החייבים וימכרו אותם? לא פתרון טוב, כי אז תיווצר עליה נוספת בהיצע המוצרים, ובהמשך לכך המחירים יוסיפו לרדת. נראה לכם מוכר?

לסיכום, אם אתם חושבים שכל "עניין" המגורים הזה אינו עניין גדול, אז תחשבו שוב, כי אם אנחנו כבר בענייני מתמטיקה, משבר המשכנתאות שווה ערך לכ-15% מהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב וגם אם אני טועה ב-50%, אז זה 7.5% מהתמ"ג - הצפוי להסתכם בכ-13,770 מיליארדי דולרים (13.7 טריליון דולר) בשנת 2007. אז תעשו את החשבון...

* CDO או בשמו המלא - Collateralized Debt Obligations: הינו מושג להשקעה בהון המניות של חברה המשקיעה את כספי בעלי מניותיה לצורך רכישת חובות של תאגידים. החברות מנפיקות אגרות חוב, כאשר את המזומן שהן מקבלות, הן משקיעות ברכישת תיק מגוון של חובות של חברות. את החובות רוכשות חברות ה-CDO בצורה של רכישת אג"ח, השתתפות במתן הלוואות (משכנתאות), או באמצעות ביטוח אשראי עסקי. כאשר, תשלומי הקרן והריבית אותם משלמת החברה הלווה ל-CDO משמשים להחזרת כספי המשקיעים. ל-CDO ישנם מספר רמות סיכון, כמו לאג"ח ולרוב נקרא סוג השקעה זה בשם אג"ח מגובה נכסים.