הפועלים מציג: רעיונות להשקעה בצרפת

בבנק מציגים תחזית לפיה, ב-2007-2008 תצמח הכלכלה הצרפתית ב-2.1% והאנפלציה תשאר מתחת ל-2%. איך זה משפיע על שוק המניות בפריס? ואיך נראית כדאיות ההשקעה מול שוק מתחרה כמו הבורסה של פרנקפורט? התשובות בכתבה הבאה
שי פאוזנר |

הכלכלה הצרפתית היא השנייה בגודלה בגוש האירו. בבחירות לנשיאות שנערכו בחודש מאי ניצח ניקולה סרקוזי. כמו כן, בבחירות לפרלמנט שנערכו לאחרונה השיגה מפלגתו רוב. על פי ההצהרות, צפויה תנופה של רפורמות

מבניות ובראשן רפורמה בשוק העבודה ובמערכת המיסוי (הרחבה בהמשך).

הצמיחה בשנה האחרונה הייתה מאכזבת בהשוואה לשאר מדינות הגוש והשאלה המרכזית היא האם לאחר הבחירות נמצאת כלכלת צרפת בנקודת מפנה. להערכתנו, "הדם החדש" במערכת הפוליטית עשוי לגרום לתחילתו של מומנטום חיובי בכלכלה. אינדיקטורים שוטפים:

• נתוני הצמיחה ברבעון הראשון עודכנו כלפי מטה ל-2.0% לעומת אומדן קודם של 2.8% (קצב שנתי).

• מרבית האינדיקטורים החודשיים טובים: המדד המוביל למצב המשק, מדד אמון העסקים ומדד אמון הצרכנים נמצאים ברמות שיא של השנים האחרונות או קרוב אליהן; מדד מנהלי הרכש ממשיך להצביע על התרחבות הכלכלה. אולם, הייצור התעשייתי ממשיך לאכזב והוצאות הצרכנים רשמו ירידה בניגוד לתחזיות (אם כי מדד המסחר הקמעונאי עלה).

• שוק העבודה – שיעור האבטלה מוסיף לרדת וכעת הוא מצוי ברמה של 8.2% לעומת 9.5% בראשית שנת 2006. כאמור, יש לבחון את ההשפעה של הרפורמות בשוק העבודה אם וכאשר הן תתרחשנה.

• האינפלציה ב 12- החודשים האחרונים הסתכמה ב- 1.2% וצפויה להמשיך ולשמור על רמה נמוכה מהרף העליון של הבנק המרכזי - 2%.

תחזיות

. • בשנים 2007-2008 צפויה הכלכלה לצמוח בשיעור של 2.1% בכל אחת מהשנים לעומת 2.0% ב-2006 הכלכלה צפויה להמשיך ולהישען על גידול בביקושים המקומיים על רקע שיפור בשוק העבודה. להערכתנו, תוצאות הבחירות, ובפרט אם תתממשנה ההבטחות של ראש הממשלה, אינן מגולמות במלואן בתחזיות.

• האינפלציה צפויה להישאר מתחת לרף העליון ( 2% ) של הבנק המרכזי האירופאי.

• ריבית הבנק המרכזי האירופאי עומדת על 4.0% . הריבית צפויה להמשיך ולעלות עד לכ 4.25%-4.5%- בסוף השנה, על רקע צמצום פער התוצר בגוש האירו, הירידה באבטלה וההתרחבות המהירה של מצרפי הכסף והאשראי.

• מתחילת השנה התחזק האירו מול הדולר בשיעור של כ-3.5%-. זאת, לאחר התחזקות של 11.5% בשנת 2006 והחלשות של 12.7% בשנת 2005. על פי קונצנזוס התחזיות בבלומברג, שער החליפין הצפוי בסוף 2007 הינו 1.32 דולר לאירו - 1.35 דולר לאירו ובסוף 2008.

שוק המניות

מדד ה-CAC 40 הינו מדד המניות המוביל בצרפת. מרבית החברות הנכללות במדד (כ-68% ) הינן מוטות יצוא, כאשר היתר מספקות חשיפה למכירות מבית. המדד רשם מתחילת השנה תשואה של 10% (כ-14% במונחי דולר).

המדד נסחר במכפיל נוכחי ( 4 רבעונים אחרונים) של 16 קרוב לממוצע ההיסטורי ( 17 ב-6 השנים האחרונות) ובמכפיל חזוי של 1.

תשואת הדיבידנד של המדד הינה כ-2.75% בדומה למדד DJ Euro - ונמוך מתשואת הדיבידנד של מדד ה-Stoxx 50 יורו - שהינה 3.3%.

על פי קונצנזוס תחזיות, צפויה רווחיות החברות בצרפת לצמוח בשיעור של כ-7.5% בשנת 2007 , ו- 10% בשנת 2008 לעומת קצב צמיחה של כ 10%- בגוש האירו כולו בכל אחת מן השנים לעיל.

הענפים העיקריים המרכיבים את מדד ה-CAC הם: הפיננסיים (כ-23% ), ענף מוצרי צריכה בסיסית (כ- 16%) וענף התעשייה (כ- 14%).

בחירתו של סרקוזי לנשיאות העלתה על סדר היום את תוכניתו ליישום רפורמות מבניות ובראשן רפורמות במערכת המיסוי ובשוק העבודה. הצורך ברפורמות אלו נעוץ בביצועיה הבינוניים יחסית של כלכלת צרפת

בשנים האחרונות. מטרת הרפורמות הינה להגדיל את התחרותיות בקרב החברות בצרפת, לשפר את כוח הקנייה של הצרכן ולהביא בתוך כך לשיפור כלכלי, קרי, האצת קצב הצמיחה, ירידה באינפלציה ובאבטלה. בד בבד, יישום הרפורמות עשוי להביא לשיפור ברווחי החברות ולצמצם את הפער אל מול גרמניה. עיקרי הרפורמות המוצעות הינם כדלהלן:

הרפורמה של סרקוזי

• קיצוץ מס לפרטיים - הגבלת תקרת המס הכולל ל- 50%

• שוק העבודה – הענקת פטור ממס הכנסה ומתשלומי ביטוח לאומי בגין שעות נוספות מעל מכסה של 35 שעות שבועיות.

• קיצוץ בהוצאות ממשלה – הקטנת מספר המועסקים, קיצוץ בהטבות פנסיה מיוחדות בסקטור הציבורי.

• נדל"ן – הפחתת מס הכנסה למשלמי משכנתאות.

בבחינת הפרמטרים הפיננסיים המפורטים להלן, נראה כי שוק המניות בצרפת פחות אטרקטיבי לעת עתה בהשוואה לזה בגרמניה:

• רמת המחירים - מדד ה-DAX נסחר במכפיל 14 לעומת ממוצע היסטורי של כ-20 כאמור, ה-CAC קרוב לרמתו ההיסטורית וגבוה ביחס למכפיל 13.7 ב-DJ Euro Stoxx.

• רווחיות החברות - על פי ההערכות צפויה רווחיות החברות בצרפת לצמוח בשיעור של כ- 7.5% ב-2007 ו-10% ב-2008, לעומת כ- 16% ו- 11.5% בגרמניה בהתאמה.

השוואת הרכב מדד ה-CAC ל-DAX מצביעה על כך שהצרפתי מאופיין במינון גבוה יותר של חברות אנרגיה (אחד הסקטורים המומלצים באירופה) ובנקים, הפגיעים בדרך כלל בתקופה של העלאת ריבית.

תוצאות יישום הרפורמות, קרי, גידול בהכנסה הפנויה והקלות במתן אשראי ללקוחות, עשויות לקזז את לעומת זאת, מאופיין במינון גבוה יותר של ,DAX - ההשפעה השלילית של העלאת הריבית בטווח הארוך. מדד החברות מוצרי צריכה מחזוריים, הנהנות בעתות של שיפור במצב הכלכלי והעסקי ובחברות המשתייכות לענפי תעשיות יסוד ותשתיות.

על אף האמור לעיל, מרבית ההערכות באשר לשוק המניות בצרפת הינן חיוביות ומתבססות בעיקר על הציפיות ליישום הרפורמות, שעשויות להצעיד את הכלכלה קדימה ולצמצם את הפערים הקיימים בינה לבין גרמניה כמו גם בהיבט של רווחיות החברות. נראה כי, מאזן הכוחות שבין הגומים המפורטים לעיל מוביל לכך שהשינוי הפוטנציאלי הטמון בהשלכות יישום הרפורמות עדיין אינו מגולם בשוק.

אפשרויות השקעה

בארץ ובחו"ל נסחרים מספר מכשירי השקעה המספקים חשיפה לשוק המניות בצרפת, בינהם תעודות סל העוקבות אחר מדד CAC 40 או MSCI France, קרנות נאמנות המשקיעות באירופה, מוצרים מובנים וכל מכשיר פיננסי אחר המשקיע בבורסות אירופה.

בצד הסיכונים: האטה חריפה מהצפוי בארה"ב ; התחזקות משמעותית של האירו; התמהמהות ועלות תקציבית גבוהה של יישום הרפורמות; העלאת ריבית/עליית תשואות אג"ח (פגיעה ברווחי חברות ובפעילות M&A ובייחוד הבנקים, לחץ שלילי על ענף הפיננסים).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: