הצ"ח אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים
ביום 5.6.2007 פורסמה ברשומות הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים, התשס"ז-2007 (להלן – הצעת החוק). להלן עיקרי הצעת החוק.
חקיקת העבודה מעניקה לעובד זכויות שונות כלפי מעבידו, הן מכוח הוראותיהם הישירות של החוקים השונים, והן בהענקת תוקף מחייב להסכמים קיבוציים ולצווי הרחבה המרחיבים את הוראותיהם.
לאור הסדרת תחום העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, התעצמה התופעה של העסקת עובדים במקומות עבודה שונים באמצעות קבלני כוח אדם. אופן העסקה זה הוביל לכך כי עובדי קבלני כוח אדם הועסקו אצל המעסיק בפועל תוך כדי פגיעה בזכויותיהם כעובדים (ניכויים בלתי חוקים מהשכר, שלילת זכויות וכו') על ידי מעבידם הרשמי (קבלן כוח אדם), מבלי שהמעסיק בפועל ראה עצמו אחראי לשמירת זכויותיהם.
בעקבות מצב זה, תוקן חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן - חוק שכר מינימום), והוסף לו סעיף 6א שענינו הזכות לשכר מינימום כלפי מעסיק בפועל אשר מאפשר לחייב את המעסיק בפועל בתשלום שכר המינימום. הצעת החוק באה לקבוע תנאים דומים לאלה הקבועים בסעיף האמור לגבי מזמין של שירותים מקבלן שירותים (מי שנותן שירות למזמין שלא כעובדו).
מוצע לקבוע כי מזמין (מי שמקבל בחצרים שבהחזקתו שירות מקבלן שירותים, למעט יחיד המקבל שירות שלא בקשר עם עסק או משלח יד), יהיה חייב בחובה לפי חיקוק או הסכם קיבוצי או חובה שהוסכמה בהסכם לביצוע השירות שבין המזמין לקבלן השירותים, שחב קבלן השירותים כלפי עובדו, בעד פרק הזמן שבו הוצב העובד בחצרים שבהחזקת המזמין, ובלבד שהשירות הוא מתמשך ולא חד פעמי, ונועד לביצוע משימה שאינה חולפת במהותה.
אחריותו של המזמין תהיה משנית לאחריותו של קבלן השירותים, ולא תצמח אלא אם כן נמסרה למזמין ההודעה מראש על אי מילוי החובה מצד קבלן השירותים כלפי העובד, והחובה לא מולאה גם בחלוף 21 ימים ממועד ההודעה. ההודעה יכול שתימסר או בידי מפקח עבודה שמונה לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי החוק המוצע, או ישירות על ידי העובד- לרבות באמצעות ארגון עובדים, ובהסכמתו – גם באמצעות ארגון העוסק בקידום זכויות עובדים, והן בהגשת כתב תביעה שבה נתבעים הן המזמין והן קבלן השירותים, ובלבד שחבותו של המזמין לא תקום לפני חלוף 21 ימים.
זמן הביניים נועד לאפשר למזמין לגרום לקבלן השירותים למלא את מחויבותו כלפי עובדו, בכל אמצעי העומד כדין לרשותו לעניין זה.
על מנת לעגן את זכויות העובדים, מוצע לקבוע איסור התניה על זכותו של העובד כלפי המזמין. כלומר, עובד לא יוכל לוותר מראש על זכותו כלפי מזמין בחוזה עבודה, ובמידה וויתר לא יהיה תוקף לויתור.
מוצע כי החוק יחול גם על המדינה כמזמינת שירותים, וכן בשירותים בתחומי ניקיון, שמירה, אבטחה, הסעדה וסיעוד. יודגש כי אין מדובר ברשימה סגורה של מזמיני שירותים שהחוק יחול עליהם. עוד מוצע להחיל את ההוראות גם לעניין זכויותיו של עובד קבלן כוח אדם כלפי המעסיק בפועל, לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, וזאת בלי לגרוע מההוראה המחייבת השוואת זכויות עובדי קבלן כוח האדם לעובדי המעסיק בפועל ומההוראה הקובעת הסדר של תחולת אחריות למעסיק בפועל, במסגרת חוק שכר מינימום, כאמור לעיל.
(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
