מעילה בהיקף 3.8 מיליון שקל בבנק אוצר החייל
אחרי פרשת אתי אלון והבנק למסחר פרשת מעילה חדשה נחשפה היום. בנק אוצר החייל שנמצא בשליטתו של איש העסקים צדיק בינו מודיע כי גילה מעילה בסדר גודל של כ-3.8 מליון שקל בסניף אשדוד.
על פי הדיווח, מעשה המעילה התגלה באקראי לאחר שלקוחה בסניף תל-נוף ביקשה להצטרף לחשבונו של בעלה בסניף, ומנהלת הסניף ראתה, שלפי רישומי הבנק יש ללקוחה כבר חשבון בסניף אשדוד, בו קיימת יתרת חוב של כ-372 אלף שקל.
יחד עם זאת, בבנק הדגישו כי הכסף לא ירד ישירות מחשבון הלקוחה, וכי מדובר בפגיעה בכספי הבנק בלבד ואיש מלקוחותיו לא נפגע.
החשוד במעילה, סגן מנהל סניף אשדוד של הבנק, אברהם מייזליש ממושב חמד הושעה מעבודתו בבנק. מערך הביקורת של הבנק בודק כעת את נסיבות המקרה ויגיש בהקדם דו"ח למנכ"ל הבנק. בבנק אמרו, כי מייזליש ניצל את תפקידו הבכיר ויחסי האמון שנהנה מהם, תוך שימוש בידיעותיו על פעילות הבנק לצורך ביצוע הונאה מתוחכמת וגדולה מאוד בהיקפה.
למרות כל מנגנוני האבטחה המתוחכמים שפיתחו הבנקים עם השנים כנגד אותם עובדים חמדנים, נראה כי הפתרון המוחלט בסוגיית המעילות עדיין רחוק מסיום. בשנת 2005 לבדה דווחו לפיקוח על הבנקים 21 מעילות, בסכום כולל של 7.5 מיליון שקל.
מדו"ח שנחשף על ידי המפקח על הבנקים עולה כי כ-75% מסכום המעילות הינו - מעילה בודדת. ב- 9 מקרים נפגעו לקוחות הבנק מהמעילה בסכום כולל של 5.8 מיליוני שקל. סכום זה הוחזר ללקוחות במלואו. עוד עולה מן הדו"ח כי 19 ממקרי המעילות הסתיימו בפיטורי העובד המועל ו- 18 מקרים הועברו לטיפול המשטרה.
בין המעילות הבולטות של השנים האחרונות: עובדת בסניף גבעתיים של בנק מזרחי שהודתה במעילה בהיקף של כ-2 מיליון שקל, מעילה של פקיד בכיר בבנק בכפר הדרוזי בית ג'אן בהיקף של למעלה ממיליון שקל, ואיך אפשר בלי אתי אלון שמחזיקה בשיא המפוקפק עם היקף המעילות הגדול ביותר של 250 מיליון שקל.
מנגנוני הבקרה של הבנקים
בעקבות פרשת הבנק למסחר, הורה המפקח על הבנקים דאז (יובל להמן), כי העובדים בבנקים יחויבו ברוטציה ובחופשות ארוכות כדי למנוע מעילות וגניבות מחשבונות הלקוחות. בנוסף נדרשים הבנקים לחייב במכסה מינימלית של ימי חופשה רצופה כל אחד ממנהלי הבנק או העובדים. בעלי תפקידים רגישים יחויבו ב-10 ימי חופשה רצופה ושאר בעלי התפקידים יחויבו ב-6 ימי חופשה רצופה.
בתקופת החופשה הרצופה ייאסר על העובד להימצא בין כותלי הבנק כדי למנוע ממנו ביצוע פעולות בחשבונות הלקוחות. הבנק ינקוט באמצעים לחסימת הרשאות העובד והאפשרות שלו לבצע פעולות בתקופת החופשה הרציפה שלו. לחלופין יקבע הבנק מנגנוני בקרה שיבטיחו איתור פעולות של עובד הנמצא בחופשה רציפה. עוד נקבע כי ממלאי מקום של בעלי תפקידים רגישים שייצאו לחופשה יהיו ככל הניתן עובדים, שאינם נמנים על עובדי הסניף או היחידה של בעל התפקיד.
לדברי בנק ישראל, מנגנון הבקרה נועד למנוע הישנותם של מקרי מעילה. כך גם הלקוח יוכל לבצע מעקב צמוד אחר הנעשה בחשבון העו"ש שלו. ברגע שהלקוח יחשוד כי משהו אינו כשורה, הוא יוכל לבדוק את העניין במישרין מול מנהל הסניף. אם גם אז התשובות לא יניחו את דעתו, הוא יוכל לפנות לגורמי הביקורת בבנק הרלבנטי או במישרין לפיקוח על הבנקים.מתחילת השנה החל בנק ישראל בהפעלת הוראות גילוי נאות חדשות המסייעות ללקוח לקבל מידע זמין ושוטף בזמן אמת על הנעשה בחשבון העו"ש שלו.
לאחרונה הוגשה הצעת חוק שעשויה לתרום ליצירת שקיפות ציבורית נאותה. על פי הצעת החוק, המפקח על הבנקים יפרסם בפומבי, אחת לשנה, את דו"ח המעילות בבנקים, נוסף על דיווחו לוועדת הכספים של הכנסת, בו יפורט מספר המעילות בבנקים, אופן הטיפול בהן, הממצאים שהתגלו (למעט דרכי השגת המידע), ולגבי מעילות שהמפקח סיים את טיפולו בהן ולא מצא לנכון לדווח על מעילה זו למשטרה - הסיבות לכך.
