ההערכות: הנגיד יותיר מחר את גובה הריבית ללא שינוי
שקלול הגורמים בעד ונגד העלאת ריבית מביאה את כלכלני בית ההשקעות מיטב להעריך שהנגיד יודיע מחר (ב') על הותרת הריבית ללא שינוי ברמה של 5.5%.
מבית ההשקעות נמסר היום (א'), כי בחודשים האחרונים התקשו הכלכלנים בשוק לגבש דעה אחידה בנוגע להחלטות הנגיד על גובה הריבית במשק, אך החודש נראה, כי ישנו קונצנזוס מובהק לגבי החלטת הריבית הקרובה, לפיו הנגיד יותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי.
ניזכר, בחצי הראשון של השנה צמח המשק הישראלי בקצב מרשים של 5.9% כאשר נתונים אלו משקפים, כמובן, את מצב המשק ערב הלחימה בצפון, והם מצביעים על המשך הצמיחה המהירה במשק. אולם, החל מאמצע חודש יולי השתנה התמונה. לאחר כחודש של לחימה בצפון ברור, כי צמיחת המשק נפגעה ושיעורי הצמיחה הגבוהים להם הורגלנו בשנה אחרונה לא יחזרו על עצמם.
עם זאת, עדיין אין בידינו את הנתונים המלאים על מנת לקבל תמונה ברורה ולהעריך את השלכות הלחימה והשפעתן על תוצר המשק. אי לכך, מעריכים במיטב, כי בזמן של האטה אפשרית בצמיחת המשק אין מקום להעלאת ריבית. כמו כן, גם היציבות שמפגין השקל מהווה כר ביטחון נוספת לנגיד להותיר את הריבית לחודש ספטמבר על כנה.
נושא הריבית בארה"ב אינו הגורם המרכזי כרגע, אך הוא מוסיף להוות גורם משפיע במכלול השיקולים של בנק ישראל. בתחילת החודש החולף הודיע יו"ר ה"פד", כי לאחר 17 העלאות ריבית רצופות שהחלו ביוני 2004, הריבית בארה"ב תישאר לא שינוי ברמה של 5.25%. מהלך זה, נעשה בעקבות החששות להאטה אפשרית בצמיחתה של המעצמה מספר אחת בעולם.
כלכלני מיטב מסרו, כי אם נבחן את מכלול הגורמים המשפיעים על נגיד בנק ישראל בבואו להחליט על גובה הריבית, ניווכח לראות, כי החודש אין גורמים התומכים באופן מובהק בהעלאת הריבית.
האינפלציה, אשר מהווה את השיקול המרכזי של הנגיד בהחלטותיו על הריבית, אינה נמוכה, אך לא מהווה כעת איום על יעד המחירים. מדד המחירים לצרכן לחודש יולי אמנם עלה ב-0.1%, בניגוד להערכות השוק שצפו דווקא ירידה בשיעור דומה. נראה, כי החלטת האוצר להפחית את המע"מ (שהייתה להערכתם טעות ונבעה משיקולים "פוליטיים") לא באה לידי ביטוי במחירי המוצרים לצרכן ועל כן לא ראינו ירידה במדד בחודש יולי.
מתחילת השנה עלה המדד ב-1.7%, כאשר ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-2.4%. בהודעה שפורסמה יחד עם ההחלטה האחרונה של הנגיד נכתב, כי קצב עליית המדד מתחילת השנה הינו גבוה בהתחשב ביעד יציבות המחירים. עוד עולה מהודעת הבנק, כי קיימים כוחות לעליית מחירים הנובעים מצמצום פער התוצר, עליית מחירי האנרגיה ועליית מחירי יבוא אחרים וכי עקב הלחימה בצפון גברה הערכת הסיכון של המשק, ובכלל זה גם הסיכון האינפלציוני.
בנוסף, אין להתעלם מההשלכות הפוליטיות העשויות לנבוע מלחימה בצפון. ההוצאות הכבדות שנוצרו בעקבות הלחימה הממושכת בצפון והביקורת על תפקוד הדרג הפוליטי עשויות להוביל למשבר קואליציוני (כפי שראינו השבוע) על רקע ההצבעה על תקציב 2007, ולערער את יציבות הממשלה.
