שעתן היפה של הקרנות השקליות

ירידות השערים האחרונות בבורסה, בישראל ובבורסות העולם, מצד אחד, ועליית הריבית בישראל, מצד שני, הובילו ומובילות להסטה של מיליארדי שקלים מאפיקי המניות לאפיקים הסולידיים - ובייחוד לפיקדונות ולקרנות הסולידיות. ההפסדים מניירות ערך, שנוצרו כתוצאה מהירידות, עלולים ליצור עדיפות להשקעה בקרנות השקליות (אלה הפטורות ממס) על פני הפיקדונות, לאור היכולת לקזז הפסדים וכתוצאה מכך - להשיג תשואה נטו השווה לתשואה ברוטו.

להלן מספר מילים על היחס בין ההשקעה בקרנות שקליות לבין ההשקעה בפיקדונות שקליים:

יועצי ההשקעות בבנק הסבירו לא אחת ללקוחות, המחפשים אפיק השקעה בטוח לסכומים לא גבוהים, כי במקום לקבל את הריביות הנמוכות על פיקדונות, יוכלו להשיג בקרן ריביות הניתנות להפקדות גדולות בהרבה - לאור העובדה, שהקרן משקיעה בסכומים של מיליוני שקלים רבים. על אף ההיגיון הנשמע מבטיח, להשקעה בקרנות השקליות יש מספר חסרונות עיקריים, שלא תמיד הדגישו יועצי ההשקעות בבנק מסיבות שניתן לנחש (בייחוד, כאשר הקרן המוצעת הייתה במקרה זה של הבנק עצמו):

ראשית - דמי הניהול של הקרן. אכן, הקרן תשיג תשואה טובה יותר מן המשקיע - לאור הסכומים שהיא מנהלת. אולם, מתשואה זו יש לנכות את דמי הניהול של הקרן, העומדיםשהם בדרך כלל בשיעורים של 1%-0.5% לשנה. לעתים יש להוסיף לכך גם עלות נוספת לקרן והיא של הפער בין שער הקנייה לשער המכירה (אם כי בדרך כלל, בקרנות השקליות אין הפרשים כאלה).

שנית - העמלות לבנק. החזקה בקרנות כרוכה בדמי משמרת ניירות ערך (או "דמי ניהול חשבון ניירות ערך", כפי שהם מכונים בחלק מן הבנקים) על פי התעריפון של עד שיעור 0.5% לשנה. גם אלה עשויים להקטין באופן משמעותי את התשואה (בייחוד, בסביבת ריבית נמוכה).

שלישית - יש לזכור תמיד, כי הריביות, שקובעים הבנקים על פיקדונות, אינן בהכרח משקפות. עם קצת מיקוח, אפשר להשיג ריביות טובות בהרבה, בייחוד על סכומים גדולים. מכאן, שגם נקודת ההשוואה הבסיסית בין הפיקדונות ובין הקרנות איננה בהכרח זו שהפקיד הציג בבנק.

לאור כל אלה ומסיבות נוספות, במרביתם המכרעת של המקרים, ההשקעה בקרנות השקליות לא הניבה תשואה עודפת על השקעה בפיקדונות שקליים, ובדרך כלל היא אף הניבה תשואה נמוכה יותר.

הירידות האחרונות בבורסות עלולות להפוך את התמונה מבחינת שיקולי הכדאיות: משקיעים (יחידים וחברות), שספגו הפסדים במסגרת ירידות השערים, לא יוכלו לקזז את ההפסדים מן הריבית על פיקדונות. אם וככל שהכסף יושקע בפיקדונות שקליים, ישולם מס בשיעור 15% על הריבית (שיעור 31% ביחס לחברה) על אף קיומם במקביל של הפסדים לצורך מס.

לעומת זאת, אם ההשקעה תיעשה בקרנות שקליות פטורות ממס (ברמת הקרן), הרווחים ממכירת הקרנות בידי המשקיע יקוזזו מן ההפסדים הקיימים, וכתוצאה מכך לא ישולם מס.

ליתרון זה ניתן להוסיף יתרונות נוספים כלליים של הקרנות השקליות, והם הנזילות הגבוהה, המאפשרת מכירה בכל יום מסחר (לעומת נזילות מוגבלת בלבד בפיקדונות), וכן דחיית המס הכללית, הגלומה ביחס למכירות ולרכישות שמבצעת הקרן עצמה (בקרנות פטורות).

חלופה נוספת לפיקדונות של השקעה סולידית, המאפשרת קיזוז ההפסדים, היא השקעה במק"מ (או אג"ח מדינה). שכן, בהתאם לחוק ניתן לקזז את הפסדי ההון גם מריבית על ניירות ערך. עם זאת, ככל שמדובר בהשקעה למשך תקופה קצרה (חודשים אחדים), עמלות הרכישה והמכירה של המק"מ, או של האג"ח, בתוספת עמלת משמרת ניירות הערך עלולות לפגוע בתשואה, באופן משמעותי ביותר ולהפוך את ההשקעה לבלתי כדאית. חשוב להדגיש, כי בכל מקרה, ההפסדים מניירות הערך אינם הולכים לאיבוד והם נשמרים בערכם הנומינלי לקיזוז בעתיד מן הרווחים מניירות ערך (או ריבית, או דיווידנדים מניירות ערך). מכאן, שאם וככל שצפוי מימוש רווחים ממקורות אחרים בעתיד הקרוב, מצטמצם היתרון היחסי שהוצג לעיל של ההשקעה בקרנות על פני הפיקדונות. לעומת זאת, אם וככל שהצפי הוא, שההפסדים לא יקוזזו בעתיד הנראה לעין, ובייחוד למי שמחפש השקעה בסיכון נמוך למשך תקופה קצרה יחסית ובנזילות גבוהה - הקרנות השקליות הופכות כיום להיות אפיק השקעה אטרקטיבי.

הכותב - ממשרד עו"ד ד"ר אברהם אלתר ושות', עורכי דין.