הישראלים מוציאים 10 מיליארד שקל על הימורים בשנה

כ-3.5 מיליארד הם עבור הימורים באמצעות הטוטו והלוטו, כ-1.5 מיליארד נוספים מוציאים הישראלים על הימורים חוקיים אחרים באמצעות מועדוני המנויים האינטרנט והסלולר. הממוצע לנפש בהימורים שנתיים עומד על 440 דולר מול 250 בארה"ב ו-135 דולר בשנה באירופה
שרות Bizportal |

הישראלים מוציאים כ-10 מיליארד AEK בשנה על הימורים לסוגיהם. כך עולה מסקירה שערכה חברת CIA קרדיט אינפורמיישן אסוסיאיישן מקבוצת גאון שוקי הון. עוד עולה מהסקירה, כי המהמרים הישראלים משיגים את האירופאים ואת האמריקנים בהוצאה הממוצעת לנפש על הימורים חוקיים. בעוד שהאירופאי מוציא בממוצע כ-135 דוךר בשנה והאמריקני כ-250דולר בשנה על הימורים חוקיים, מוציא הישראלי בממוצע כ-2000 שקל, שהם כ-440 דולר בשנה. מהסקירה עולה, כי מתוך 10 מיליארד שקל, כ-3.5 מיליארד הם עבור הימורים באמצעות הטוטו והלוטו, כ-1.5 מיליארד נוספים מוציאים הישראלים על הימורים חוקיים אחרים באמצעות מועדוני המנויים האינטרנט והסלולר. על הימורי הקזינו שאינם חוקיים מוציאים הישראלים כ-5 מיליארד שקל בשנה. חובבי הקזינו מהמרים בעיקר באתרי האינטרנט השונים ובבתי קזינו ברחבי העולם. עוד עולה מסקירת CIA, כי המשחקים הפופולארים ביותר בישראל הם משחקי הטוטו והלוטו. הישראלים מוציאים בשנה כמיליארד שקל על כל אחד מהמשחקים הללו. משחקי הלוטו השתכללו במשך השנים והיום, מלבד דוכני הלוטו "הכתומים" המסורתיים ונקודות המכירה בפיצוציות ובקניונים, מופעלים גם מועדוני מנויים המציעים תמורת דמי חבר לבצע את ההימורים באופן קבוע עבור הלקוח. מועדוני המנויים הם בעצם חברות קטנות שנוהגות לשווק את עצמן בעיקר בשיטת ה-MLL, שווק רב שכבתי. זוהי שיטה שמזכירה את שיטת הפירמידה ועקרונותיה דומים חבר צריך להביא כארבעה חברים על מנת לצבור רווחים. החברים במועדונים חותמים על מנויים חודשיים או שנתיים, במסגרתם הם משלמים דמי מנוי שנעים במחירים של 75 ש"ח עד 350 שקל בממוצע, חברות אלו מדווחות על אלפי מנויים כל אחת והם אחראיות על חלוקת הפרסים ולא המועצה להסדר הימורים ומפעל הפיס. במועדוני המנויים משתתפים בעיקר אנשים מבוגרים המחכים שהמזל ידפוק על דלתם ושומרים על נאמנות למועדון לאורך זמן מתוך הפחד שביום שיעזבו יואר מזלם. כמו כן קיימים גם מועדוני מנויים פרטיים המבצעים את ההימורים עבור לקוחותיהם. באופן עקרוני מפעל הפיס מתנגד בתוקף למועדוני ההימורים הפרטיים. הסיבה העיקרית להתנגדות היא שהמועדונים מוזילים משמעותית את מחירי ההשתתפות במשחקי הלוטו והכנסות הפיס נפגעות כתוצאה מכך. בסוגיה זו קבע בית המשפט כי פעילות המועדונים הפרטיים היא לגיטימית ומשרתת את האינטרסים של המהמרים. על פי כלכלני CIA המהמרים הישראלים, המהמרים באופן חוקי, הם לרוב גברים עירוניים בני 40-60, בעלי הכנסה ממוצעת, המהמרים במשחקי הלוטו טוטו חישגד וצ'אנס באופן קבוע. כ- 30% מהשחקנים הקבועים של משחקי הטוטו, לוטו וחישגד הם בני 16-35. קהל צעיר זה מעדיף לבצע את ההימורים באמצעות האינטרנט והסלולר מתוך מחשבה שבאמצעות מועדוני ההימורים הפרטיים המפעילים את ההימורים המקוונים, בהם ניתן לבצע הימורים בכל מקום ובכל שעה גדלים הסיכויים לזכיה בניגוד לשיטה המיושנת של מילוי טופסי הלוטו והטוטו. קהל צעיר זה הוא גם הצרכן העיקרי של הימורי הספורט באינטרט ובסלולר המגלגלים בשנה כ-125 מיליון שקל, ונמצאים בעלייה מתמדת של כ-10% כל שנה, בהימורי ספורט אלה ניתן לבצע הימורים שונים ומגוונים, כמו כמות השערים, זמן ההבקעה, מי השחקן שיבקיע ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה