זכאות לשיעור מס מופחת - תקנה 8(א) לתקנות מס רכישה

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים קבע, כי רשות מקומית שרכשה מקרקעין לצורך הפעלת תיאטרון, אינה זכאית לשיעור מס מופחת עפ"י תקנה 8(א) לתקנות מס רכישה.
עו"ד לילך דניאל |

ע"א 8817/04 וערעור שכנגד, עיריית רמת-גן נ. מנהל מס שבח מקרקעין תל אביב; ע"א 11716/04 עיריית הרצליה נ. מנהל מס שבח מקרקעין תל אביב

עיריית רמת-גן התקשרה בחוזה לרכישת זכויות במקרקעין. בחוזה התחייבו המוכרות להקים ולבנות עבור עיריית רמת-גן תיאטרון, אשר יכלול גם ציוד וריהוט. המנהל הוציא שומה זמנית לפי סעיף 78(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה, רכישה), התשכ"ג–1963 (להלן - החוק), בה קבע את סכום הרכישה וקבע את מס הרכישה לפי שיעור מס רכישה רגיל (5%).

על שומה זו הגישה עיריית רמת-גן השגה, בה טענה כי יש לחשב את מס הרכישה לפי תקנה 8(א) לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), התשל"ה-1975 (להלן - התקנות), וכי השווי איננו כולל את שווי המיטלטלין. המנהל דחה השגה זו ועיריית רמת-גן הגישה ערר לועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי.

ועדת הערר חייבה את עיריית רמת-גן במס רכישה בשיעור רגיל. לגבי הכללת ערך הציוד והמיטלטלין בשווי הרכישה, נקבע כי הציוד והמיטלטלין המופיעים במפרט הטכני המצורף לחוזה, לא יהיו חלק משווי המקרקעין. על כך הערעור והערעור שכנגד.

הסוגיה המשפטית אשר מתעוררת בע"א 11716/04, הינה מקבילה לסוגיה בע"א 8817/04, ועוסקת בשאלה האם זכאית עירית הרצליה, לשיעור מופחת של מס רכישה בגין העסקה שביצעה, בהתאם להוראות תקנה 8(א) לתקנות.

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים פסק

מסעיף 8(א) לתקנות משתמע, כי רשות מקומית המעוניינת ליהנות מהפטור בסעיף הנ"ל, נדרשת להוכיח, כי במקרקעין שרכשה, אין כל פעילות המניבה לה "הכנסה", ואף לא תתקיים במקרקעין זה כל פעילות שכזו בעתיד.

תכליתו של סעיף 8(א) לתקנות, להעניק הקלת מס לרשות מקומית הפועלת למען מטרה ציבורית, אך זאת כל עוד היא פועלת כגוף ציבורי למען מטרה ציבורית וכל עוד שאין בפעילות תחרות עם גופים מסחריים. לאור תכלית זו, הרי שיש לפרש את המונח "הכנסה" כ"הכנסה מפעילות מסחרית".

עיריית רמת-גן איננה מכחישה, כי בתיאטרון מתרחשים דרך קבע אירועים שונים, הצגות ומופעים, אשר להם נמכרים כרטיסים במחיר מלא. לפיכך, ניתן לומר כי התיאטרון פועל בתנאי תחרות מסחרית עם כל יתר אולמות התיאטרון בקרבתו הגיאוגרפית, הן מבחינת תוכן פעילותו והן מבחינת מחירי כרטיסיו, אשר מספקים לו הכנסה. ככזה, התיאטרון, אשר הינו עסק על-פי כל קריטריון, אינו זכאי להקלה בתשלום המס על-פי סעיף 8(א) לתקנות.

השימוש בכספים אותם מרוויחה העירייה באמצעות התיאטרון, לצורך סבסוד פעילויות שונות, איננו משנה לענייננו. כספים אלו מהווים למעשה הכנסה לעירייה, וזאת ללא קשר לאיזו מטרה וכיצד ישתמשו בהם, ובמנותק מהשאלה האם בסופו של דבר, יהוו רווח או לא. די בכך שבמקרקעין האמורים מתנהלת גם פעילות אשר נחשבת מסחרית, בכדי לפסול את מתן זכאות עיריית רמת-גן להקלה במס.

לענין האפשרות לכלול בשווי הרכישה של המקרקעין, גם את שוויו של הציוד והמיטלטלין שהותקנו בתיאטרון ואשר נכלל כחלק מהתמורה על פי החוזה - מחוברים הניתנים להפרדה, אינם בגדר מקרקעין לעניין החוק. בענייננו, מדובר בחפצים אשר על ידי הסרת ברגים, שבים להיות ניידים ואינם מאבדים את אופיים או זהותם העצמאיים, ומהווים למעשה מיטלטלין. לפן זה יש חשיבות מכרעת, ויש לאבחן בין ציוד שכזה, לבין מיטלטלין שאין הדבר כך לגביהם. לפיכך, בענייננו, המיטלטלין והציוד אינם חלק מן המקרקעין.

הסוגיה המשפטית העולה בע"א 11716/04, כמו גם אופייה, טיבה וטענותיה של המערערת בפרשה זו, דומות ואף כמעט זהות, לאלו אשר מתקיימות בע"א 8817/04. לפיכך, יש לדחות ערעור זה מאותם הסיבות והשיקולים.

הערעורים נדחו. אין צו להוצאות.

ניתן ביום: 8.3.2006 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה; כבוד השופט ס' ג'ובראן; כבוד השופט י' עדיאל.

ב"כ של עיריית רמת-גן: עו"ד אורן הירש; ב"כ של עיריית הרצליה: עו"ד בני גבריל ועו"ד עמית וינברג; ב"כ של מנהל מס שבח מקרקעין: עו"ד יהודה ליבליין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.