ע"ע 1386/04 משה עזרן נ. אפדור בע"מ, ניתן ביום 8.1.2006.

עובדות

משה הועסק על ידי אפדור בע"מ (להלן - החברה) כקצין בטחון באילת. בין הצדדים נערך ונחתם ביום 10.1.1994 חוזה עבודה אישי (להלן - ההסכם).

במכתבה, מיום 23.1.2001, של החברה למשה, נאמר כי על פי סיכום דברים בין הצדדים ועל פי הוראות ההסכם, נסתיימה עבודתו של משה בחברה.

לאחר סיום עבודתו של משה בחברה, הגיש משה לבית הדין האזורי לעבודה תביעה לתשלום הפרשי שכר.

מרבית תביעותיו של משה נדחו על ידי בית הדין האזורי ומכאן הערעור.

בית הדין הארצי לעבודה פסק

חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן - החוק), הוא העוגן לזכויות העובד לשעות עבודה; שבוע עבודה ומנוחה שבועית, ומכוחו משולמת תמורה מיוחדת לעבודה מעבר למסגרת הרגילה. אותו חוק עצמו גם קובע במפורש על מי אין הוראותיו חלות.

סעיף 30(א)(5) לחוק קובע, כי החוק אינו חל על העבדתם של עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת אמון אישי.

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים שמשה הועסק על ידי החברה, תחילה כקצין בטחון בבית המלון "הולידיי אין" ובשנות עבודתו הבאות היה הוא קצין הביטחון של כל בתי מלון רשת "הולידיי אין" באילת.

במסגרת תפקידיו אלה היה משה אחראי על כל ענייני הביטחון והאבטחה של בית המלון ואחר כך של בתי המלון ברשת. אין ספק שהתפקידים שהיה על משה לבצע במסגרת תפקידו עונים במדויק על הגדרת "מנהל".

לא רק שהצדדים התייחסו אל תפקידיו של משה כאל תפקידי "מנהל", בתואר זה הוא כונה בהסכם, אלא שעצם חתימתו של ההסכם בין הצדדים – שעה שהצדדים מודעים לקיומו של הסכם קיבוצי בענף המלונאות ומציינים בו שהסכימו על תנאי העבודה שבהסכם העדיפים על תנאי ההסכם הקיבוצי – מלמדים על כך שמשה קיבל שכר של מנהל ולא של עובד – עובדה התומכת בראיית הצדדים את בכירות מעמדו ותפקידו.

בנוסף, בהסכם מדובר מחד, על שכר חודשי ברוטו גלובלי, ותנאים נלווים ומאידך, שהתמורה המשולמת כוללת את קיום המטלות הדרושות לשם מילוי תפקידו ואחריותו של משה, ללא תמורה נוספת עבור עבודה בימי עבודה נוספים או בשעות עבודה נוספות.

מכאן, שמשה בא בגדר סעיף 30 לחוק, והחוק אינו חל עליו. לכן, תביעת משה להפרשי שכר בגין עבודתו בימים נוספים או בשעות נוספות, אין לה על מה להישען.

הערעור נדחה. על משה לשלם לחברה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ.