תכנון המס שהיה (כנראה) לרועץ
ביום 15.1.2006 קרס בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תכנון המס שנעשה ע"י בעלי מקרקעין בתל-אביב, ונראה כי פקיד השומה יצא מהעניין עשיר יותר מכפי שצריך היה להיות מלכתחילה.
ביום 15.1.2006 קרס בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (לפי שעה) תכנון המס שנעשה ע"י בעלי המקרקעין שברחוב נחלת בנימין 52 (פינת רוטשילד) בתל-אביב, הכוללים את חלקה 6 ואת חלקה 7 בגוש 6924, ונראה כי פקיד השומה יצא מהעניין עשיר יותר מכפי שצריך היה להיות מלכתחילה.
הגברת רוני בר-בנין (להלן: "בנין") הקימה ביום 3.6.1992 חברה בשם גליתה בע"מ (להלן: "החברה") והעבירה לחברה, ללא תמורה, את הבעלות בחלקה 7 בגוש 6924 (המשמשת לחניה).
ביום 14.6.1994 החכירה בנין לחברה את החלקה השנייה (חלקה 6), שעליה מתנשא בנין משרדים פינתי בן חמש קומות (להלן: "הנכס"), לתקופה בת 15 שנה, כנגד דמי חכירה בסך 15 מיליוני ש"ח, ששולמו מראש. הנכס הועבר לחברה כשהוא טעון השבחה. בנין טענה, כי מדובר במכירת זכות במקרקעין (בהתאם להגדרה שנכללה באותה תקופה בספר החוקים), ויחול עליה מס בשיעור של 12% בלבד, עקב יום הרכישה "ההיסטורי" של החלקה.
פקיד שומה ת"א (4) לא התרשם מתכנון המס, והצליח לשכנע את בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בנסיבות המקרה - ובהעדר ניגודי אינטרסים של ממש בין בנין לבין החברה - כי מדובר בעסקה במישור הפירותי, וניתן להטיל עליה מס, בשיעורים הרגילים, מכוח סעיף 2(6) לפקודת מס הכנסה.
בפסק הדין שניתן בנושא זה ביום 20.1.2002 (עמ"ה 1067/99) רמזה השופטת, ברכה אופיר-תום, כי העובדה שהצדדים קבעו מלכתחילה שבתום תקופת החכירה (הקצרה יחסית) ישוב הנכס המושבח לבנין, מעידה על כך - בין היתר - שאין מדובר בעסקה שבתחום ההוני.
מסתבר, כי פקיד השומה לא הסתפק בכך, ומצא לנכון אף לחייב את בנין במס בשל הכנסה רעיונית, בסכום של כ-6.6 מיליוני ש"ח, בשל עלויות השיפוצים בנכס שבוצעו בשנים 1996 ו-1997 על ידי החברה.
במהלך המשפט, התברר כי בהתאם להתקשרות המקורית הייתה אמורה בנין לקבל כתום תקופת החכירה את הנכס המושבח ללא כל תמורה, ורק לאחר התייעצות עם מומחה מס שונו התנאים, ונקבע כי שווי השיפוצים במועד תום החכירה (אם יהיה כזה) ישולם לחברה, בעת שהנכס יושב לחזקתה של בנין.
ניתן להניח, כי גם במקרה דנן התרשם בית המשפט שמדובר בהתקשרות שנועדה בעיקר לצרכי תכנון המס (הפחתת עלויות השיפוץ במהלך תקופת החכירה, במקום במשך 25 שנים) ובנסיבות העניין קבע השופט מגן אלטוביה (עמ"ה 1065/02) כי, אכן, הגב' בנין זכתה בערך נוכחי חיובי כתוצאה מעבודות השיפוצים שנעשו בנכס על ידי החברה.
את הערך הנוכחי האמור (לאחר ניכוי הפחת המיוחס לחברה החוכרת) ניתן להביא בחשבון לעניין קביעת הכנסה רעיונית של בנין, תוך התחשבות בפחת בר-הניכוי.
התיק הוחזר אפוא לפקיד השומה, על מנת שיאמוד את סכום ההכנסה הרעיונית בהתאם לכך.
מתקבל הרושם, כי במקרה זה העשירה הגב' בנין, שלא בטובתה, את אוצר המדינה (מדובר בעיקר בהקדמת המס) וניתן לקבוע בדיעבד כי אילו בחרה מלכתחילה לבצע את השיפוצים בעצמה, ללא כל תכנוני מס, הייתה עשויה לחסוך ממון רב, שלא לדבר על עגמת הנפש שבוודאי נגרמה לה.
חשוב לציין, כי במסגרת פסק הדין בחר השופט מגן להמעיט במבחן הכוונות של הצדדים (מה שידוע בשם "מבחן המתנדב"), כל שכן כאשר מדובר בעבודות בניה המחייבות קבלת הסכמת בעלי המקרקעין, וכך אמר:
..."כפי שציינתי בפתח דברי, לדידי האבחנה אינה נעוצה במבחן כוונות סובייקטיבי בדבר כוונת מי מהצדדים אלא בבחינת היתרון הכלכלי הצומח לבעל המקרקעין בשל ביצוע עבודות השיפוץ ויכולתו להפיק תשואה כלכלית כזו או אחרת בשל שיפוץ זה, עתה או בעתיד..."

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
