הפחתת פיצויי הלנה כאשר עובדת לא מילאה טופס 101

ד"מ 9177/04 רוסטוב גלינה נ. גשש (ז.א) בע"מ ואח', ניתן ביום 29.4.2005.

עובדות

גלינה נשלחה ע"י גשש (ז.א) בע"מ (להלן - גשש), אשר מספקת שירותי כח אדם, לביצוע עבודה בחברת אסם השקעות בע"מ (להלן - אסם), החל מיום 11.7.2004 ועד ליום 1.8.2004. אסם העבירה לגשש את פירוט שעות העבודה בפועל של גלינה באסם במשך כל תקופת העבודה אצלה כאמור. גלינה הגישה תביעה לתשלום שכר עבודה ודמי נסיעה, בגין תקופת עבודתה. לטענת גשש, גלינה לא הגיעה לעבודתה באסם דרכה, אלא באופן עצמאי, ולכן לא ברורה התביעה. בנוסף, טענה כי גם כשרצתה לשלם לגלינה את המגיע לה, גלינה סירבה למלא טופס 101, ולכן לא ניתן היה לשלם לה דבר.

במסגרת ההליך המשפטי הסכימו הצדדים לענין גובה השכר והוצ' הנסיעה המגיעים לגלינה, אך הצדדים נותרו חלוקים בדבר זכאותה של גלינה לפיצויי הלנת שכר. מכאן התביעה.

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק

בכל אחד מן המסמכים הנוגעים להתקשרות שבין הצדדים מופיע שמה המלא והמדויק של גלינה, אשר למרבה הצער, נעלם מעיני חברת גשש, דווקא כאשר היה עליה לשלם לגלינה את שכרה וחמור מכך, אף לאחר שזו עתרה לבית הדין וביקשה לקבל את זכויותיה.

סעיף 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע כי בית דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי. לפיכך, מעביד המבקש שלא יוטל עליו פיצוי הלנת שכר כאמור, או שפיצוי זה יופחת, נדרש להוכיח כי השכר נשוא המחלוקת, לא שולם מאחת הסיבות המנויות בסעיף זה.

אין לקבל את גרסת גשש לפיה גלינה הגיעה לעבודה באסם באופן עצמאי. הדרך בה נוצר הקשר בין הצדדים, אין לה כל רלוונטיות, שהרי בין אם הגיעה גלינה באופן עצמאי ובין אם גויסה באמצעות חברת גשש, הרי שבפועל, גשש קיבלה דו"ח עבודה של גלינה, ואף ידעה לכלול את שמה, ומספר שעות עבודתה, במסגרת החשבונית שהוציאה היא עצמה עבור אסם בדרישת תשלום.

יצוין, כי גם לאחר שהגישה גלינה את תביעתה, המשיכה גשש להכחיש את חובותיה. לפיכך, גם אילו ניתן היה להכיר בקיומה של טעות, במהלך תקופת העבודה ו/או בסמוך לאחריה, אזי משהוגשו כתב תביעה וכתב הגנה המשיכה גשש להתכחש לחובותיה, והרי שאין מדובר עוד בטעות.

אין לקבל את טענתה של גשש לפיה גם כשרצתה לשלם לגלינה את המגיע לה, לא יכולה הייתה לעשות כן, כל עוד לא מילאה גלינה טופס 101. עיון בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), תשנ"ג-1993, מלמד כי גלינה הינה "עובד יומי" כהגדרתו בתקנות אלה, אשר אינו חייב במילוי טופס 101. לפיכך, אין ולא הייתה כל מניעה מלשלם לגלינה את שכרה, גם לאחר שנתבררה כביכול הטעות.

חברת גשש חבה באחריות מוגברת כלפי גלינה, מתוקף היותה חברת כח אדם, אשר שולחת את עובדיה אל צד שלישי, שם אין להם "אב ואם". קל וחומר במקרה זה, כאשר גלינה אף אינה דוברת השפה העברית על בוריה ומתקשה לעמוד על זכויותיה.

בכל הנוגע למרבית תקופת ההלנה הרלוונטית, לא הוכיחה גשש כל טעם, אשר יצדיק הפחתת פיצויי ההלנה, ודאי שלא ביטולם. יחד עם זאת, לנוכח אי תשלום השכר, בסברה בטעות כי לא ניתן לעשות כן, כל עוד לא מילאה גלינה טופס 101, הרי שיש מקום להפחית את פיצויי ההלנה באופן חלקי, הואיל ואף טעות משפטית עשויה להיחשב לעיתים בגדר טעות כנה.

סוף דבר - התביעה התקבלה ברובה. גשש תשלם לגלינה הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח.