בנק ישראל: הצמיחה תרד השנה ל-3.5% ותתאושש ב-06'
בבנק ישראל מפרסמים הבוקר (ג') סקירה על ההתפתחויות העיקריות שהתרחשו במשק הישראלי במחצית הראשונה של 2005. הפעילות, לדברי הכלכלנים, גדל, אך בקצב נמוך מזה ששרר ב-2004. בייחוד הואט קצב גידול היצוא, וירדה, ברבעון הראשון, ההשקעה בנכסים קבועים.
המשך הצמיחה התבטא במגמות חיוביות המאפיינות את שוק העבודה: ברבעון הראשון נרשמו שיפור בתעסוקה וירידה בשיעור האבטלה, תוך עלייה מתונה של שיעור ההשתתפות.
בבנק ישראל חוזים כי ב-2005 צפויה האטה מסוימת בקצב גידולו של התוצר לקצב של 3.5%, ובשנת 2006 צפויה חזרה לקצב הגידול של 2004 לכ-4%. שיעורי צמיחה אלו יובלו על ידי הצמיחה של התוצר העסקי, תוצאת גידולם של היצוא והצריכה הפרטית.
יחד עם זאת חוזים בבנק ישראל כי בשנתיים הקרובות שיעור ההשקעה בענפי המשק ימשיך לרדת, דבר שעלול לפגוע בכושר הייצור של המשק לאורך זמן.
במחלקת המחקר מציינים כי מספר גורמים תומכים בהמשך הצמיחה. הראשון הוא המשך הצמיחה בעולם והתרחבות הסחר העולמי, שהביאו לעליית הביקושים לתוצרת המקומית, בפרט לתוצרת של תעשיות הטכנולוגיה העילית, אף כי לאחרונה התמתן קצב הגידול של הביקושים בעולם, על רקע מחירי הנפט הגבוהים.
השני הוא הרגיעה הביטחונית יחסית, שגם בזכותה נמשך השיפור בתיירות הנכנסת. השלישי הוא המדיניות הפיסיקלית המתיישבת עם עמידה ביעד הגירעון, מדיניות שהביאה את הריביות הארוכות לרמה נמוכה, תוך הפחתה של מסים ושל החוב הציבורי. הרביעי הוא המדיניות המוניטרית המרחיבה, שפעלה על רקע יציבות במחירים ובשווקים הפיננסיים.
במדיניות המקרו כלכלית נשמרה המשמעת הפיסקלית בנק ישראל הפחית את הריבית המוצהרת בראשית התקופה, ופער הריביות קצרות הטווח בין השקל לדולר ירד לשיעור נמוך במיוחד. מדד המחירים לצרכן עלה במחצית הראשונה של השנה בקצב הקרוב לגבול התחתון של יעד האינפלציה.
הציפיות לאינפלציה, לאחר עלייתן בתחילת השנה, נותרו כמעט ללא שינוי, נמוכות מעט מאמצע יעד האינפלציה. נמשכו מגמות הגידול באמצעי התשלום והנזלת תיק הנכסים של הציבור העשויות להעיד על אמינותה של המדיניות המוניטרית.
סקר החברות לרביע השני מצביע על המשך ההתרחבות של הפעילות במשק בקצב מהיר מזה של הרביע הראשון. על פי המדד המוביל, הנגזר מסקר החברות, והמאבחן את מצב הפעילות לרביע הבא, הצפיות לרביע השלישי של שנת 2005 הן להמשך גידולה של הפעילות במגזר העסקי.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
