רבעון מוצלח לריט 1 - רשמה גידול של 14% ב-FFO ריאלי ל-34 מיליון שקל

הדיבידנד בגין שנת 2014 הסתכם בכ- 76.2 מיליון שקל, לעומת 61 מיליון שקל בשנת 2013
לירן סהר |
נושאים בכתבה ריט 1

קרן השקעות הנדל"ן ריט 1 0.42% מסכמת את הרבעון הרביעי של 2014 עם הכנסות מדמי שכירות נטו (NOI) של כ-48 מיליון שקל, זאת לעומת כ-45.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO הריאלי ברבעון הרביעי הסתכם ב-33.9 מיליון שקל, עלייה של 14% לעומת FFO ריאלי של 29.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  

 

הרווח הנקי בשנת 2014 הסתכם בכ-172.4 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ- 141.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של כ-22%.

 

הקרן מעריכה כי ה-NOI שלה לשנת 2015 יגדל לכ-199-201 מיליון שקל וכי ה-FFO הריאלי צפוי לגדול בשנה הקרובה לכ-143-144 מיליון שקל.

 

כחלק ממדיניותה, ריט 1 מחלקת דיבידנד שוטף למשקיעיה. הדיבידנד בגין שנת 2014 הסתכם בכ- 76.2 מיליון שקל, לעומת 61 מיליון שקל בשנת 2013. מתוכו, כ-20.1 מיליון שקל (12.5 אג' למניה) יחולקו בחודש אפריל. אתמול החליט דירקטוריון החברה כי הדיבידנד המינימלי לשנת 2015 יעמוד על 84 מיליון שקל. הדיבידנד הצפוי משקף תשואה צפויה של כ-4.7%, על פי מחיר המניה הנוכחי. ריט 1 נכללת במדד התל-דיב, הכולל את המניות בעלות תשואת הדיבידנד השנתית הגבוהה ביותר הנסחרות בבורסה.

 

שיעור התשואה המשוקלל (Cap Rate) של הקרן הנגזר מהנדל"ן להשקעה של החברה, עומד על כ-7.85%. ההון העצמי הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל נכון לסוף 2014, עלייה של 25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יחס ההון למאזן עמד נכון לסוף 2014 על כ-51%, לעומת 46% ב-2013.

 

הקרן ביצעה מספר עסקאות במהלך הרבעון הרביעי של השנה. בתחילת דצמבר, זכתה החברה במכרז לרכישת חניון קרתא בירושלים, תמורת 107 מיליון שקל. לקראת סוף השנה הגדילה הקרן את חלקה במתחם המסחרי "גלובוס סנטר-נתיבות"  תמורת 66 מיליון שקל, בעקבות הצלחת המתחם. במקביל, רכשה מרכז לוגיסטי של רבוע כחול בראשל"צ ב-61 מיליון שקל.

 

גם ב-2015, לאחר תאריך המאזן, ביצעה הקרן כמה רכישות בולטות: בתחילת פברואר הודיעה הקרן כי תרכוש, ביחד עם חברת JTLV, 51% מהמרכז המסחרי "G בעמק" מידי גזית גלוב, תמורת 171.7 מיליון שקל. קודם לעסקה זו החזיקה ריט 1 ב-49% מהמתחם ולאחריה תחזיק ב-80%. עסקה זו צפויה להיות מושלמת עד סוף החודש, לאחר שלאחרונה התקבל אישור הממונה על ההגבלים העסקיים לעסקה. בשבוע שעבר הודיעה הקרן על הגדלת חלקה בבית פסגות בתל אביב תמורת כ-67.5 מיליון שקל.

 

תיק הנכסים של הקרן כולל, נכון לסוף 2014, 27 נכסים מניבים בשווי כולל של כ- 2.7 מיליארד שקל, עלייה של 14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. שיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה עומד על 95.1%, והוא כולל את המרכז הלוגיסטי בראשל"צ, אשר נרכש ביום האחרון של שנת 2014, ואשר תפוסתו נכון ליום הרכישה אינה מלאה. בנטרול נכס זה, שיעור התפוסה הוא כ-98%. נכסי החברה מאופיינים בשיעורי תפוסה יציבים וגבוהים במיוחד.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."