רבעון מוצלח לריט 1 - רשמה גידול של 14% ב-FFO ריאלי ל-34 מיליון שקל

הדיבידנד בגין שנת 2014 הסתכם בכ- 76.2 מיליון שקל, לעומת 61 מיליון שקל בשנת 2013
לירן סהר |
נושאים בכתבה ריט 1

קרן השקעות הנדל"ן ריט 1 2.07% מסכמת את הרבעון הרביעי של 2014 עם הכנסות מדמי שכירות נטו (NOI) של כ-48 מיליון שקל, זאת לעומת כ-45.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO הריאלי ברבעון הרביעי הסתכם ב-33.9 מיליון שקל, עלייה של 14% לעומת FFO ריאלי של 29.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  

 

הרווח הנקי בשנת 2014 הסתכם בכ-172.4 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ- 141.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של כ-22%.

 

הקרן מעריכה כי ה-NOI שלה לשנת 2015 יגדל לכ-199-201 מיליון שקל וכי ה-FFO הריאלי צפוי לגדול בשנה הקרובה לכ-143-144 מיליון שקל.

 

כחלק ממדיניותה, ריט 1 מחלקת דיבידנד שוטף למשקיעיה. הדיבידנד בגין שנת 2014 הסתכם בכ- 76.2 מיליון שקל, לעומת 61 מיליון שקל בשנת 2013. מתוכו, כ-20.1 מיליון שקל (12.5 אג' למניה) יחולקו בחודש אפריל. אתמול החליט דירקטוריון החברה כי הדיבידנד המינימלי לשנת 2015 יעמוד על 84 מיליון שקל. הדיבידנד הצפוי משקף תשואה צפויה של כ-4.7%, על פי מחיר המניה הנוכחי. ריט 1 נכללת במדד התל-דיב, הכולל את המניות בעלות תשואת הדיבידנד השנתית הגבוהה ביותר הנסחרות בבורסה.

 

שיעור התשואה המשוקלל (Cap Rate) של הקרן הנגזר מהנדל"ן להשקעה של החברה, עומד על כ-7.85%. ההון העצמי הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל נכון לסוף 2014, עלייה של 25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יחס ההון למאזן עמד נכון לסוף 2014 על כ-51%, לעומת 46% ב-2013.

 

הקרן ביצעה מספר עסקאות במהלך הרבעון הרביעי של השנה. בתחילת דצמבר, זכתה החברה במכרז לרכישת חניון קרתא בירושלים, תמורת 107 מיליון שקל. לקראת סוף השנה הגדילה הקרן את חלקה במתחם המסחרי "גלובוס סנטר-נתיבות"  תמורת 66 מיליון שקל, בעקבות הצלחת המתחם. במקביל, רכשה מרכז לוגיסטי של רבוע כחול בראשל"צ ב-61 מיליון שקל.

 

גם ב-2015, לאחר תאריך המאזן, ביצעה הקרן כמה רכישות בולטות: בתחילת פברואר הודיעה הקרן כי תרכוש, ביחד עם חברת JTLV, 51% מהמרכז המסחרי "G בעמק" מידי גזית גלוב, תמורת 171.7 מיליון שקל. קודם לעסקה זו החזיקה ריט 1 ב-49% מהמתחם ולאחריה תחזיק ב-80%. עסקה זו צפויה להיות מושלמת עד סוף החודש, לאחר שלאחרונה התקבל אישור הממונה על ההגבלים העסקיים לעסקה. בשבוע שעבר הודיעה הקרן על הגדלת חלקה בבית פסגות בתל אביב תמורת כ-67.5 מיליון שקל.

 

תיק הנכסים של הקרן כולל, נכון לסוף 2014, 27 נכסים מניבים בשווי כולל של כ- 2.7 מיליארד שקל, עלייה של 14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. שיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה עומד על 95.1%, והוא כולל את המרכז הלוגיסטי בראשל"צ, אשר נרכש ביום האחרון של שנת 2014, ואשר תפוסתו נכון ליום הרכישה אינה מלאה. בנטרול נכס זה, שיעור התפוסה הוא כ-98%. נכסי החברה מאופיינים בשיעורי תפוסה יציבים וגבוהים במיוחד.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.