רבעון מוצלח לריט 1 - רשמה גידול של 14% ב-FFO ריאלי ל-34 מיליון שקל
ריט 1 קרן השקעות הנדל"ן ריט 1 -0.34% מסכמת את הרבעון הרביעי של 2014 עם הכנסות מדמי שכירות נטו (NOI) של כ-48 מיליון שקל, זאת לעומת כ-45.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO הריאלי ברבעון הרביעי הסתכם ב-33.9 מיליון שקל, עלייה של 14% לעומת FFO ריאלי של 29.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי בשנת 2014 הסתכם בכ-172.4 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ- 141.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של כ-22%.
הקרן מעריכה כי ה-NOI שלה לשנת 2015 יגדל לכ-199-201 מיליון שקל וכי ה-FFO הריאלי צפוי לגדול בשנה הקרובה לכ-143-144 מיליון שקל.
כחלק ממדיניותה, ריט 1 מחלקת דיבידנד שוטף למשקיעיה. הדיבידנד בגין שנת 2014 הסתכם בכ- 76.2 מיליון שקל, לעומת 61 מיליון שקל בשנת 2013. מתוכו, כ-20.1 מיליון שקל (12.5 אג' למניה) יחולקו בחודש אפריל. אתמול החליט דירקטוריון החברה כי הדיבידנד המינימלי לשנת 2015 יעמוד על 84 מיליון שקל. הדיבידנד הצפוי משקף תשואה צפויה של כ-4.7%, על פי מחיר המניה הנוכחי. ריט 1 נכללת במדד התל-דיב, הכולל את המניות בעלות תשואת הדיבידנד השנתית הגבוהה ביותר הנסחרות בבורסה.
שיעור התשואה המשוקלל (Cap Rate) של הקרן הנגזר מהנדל"ן להשקעה של החברה, עומד על כ-7.85%. ההון העצמי הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל נכון לסוף 2014, עלייה של 25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יחס ההון למאזן עמד נכון לסוף 2014 על כ-51%, לעומת 46% ב-2013.
הקרן ביצעה מספר עסקאות במהלך הרבעון הרביעי של השנה. בתחילת דצמבר, זכתה החברה במכרז לרכישת חניון קרתא בירושלים, תמורת 107 מיליון שקל. לקראת סוף השנה הגדילה הקרן את חלקה במתחם המסחרי "גלובוס סנטר-נתיבות" תמורת 66 מיליון שקל, בעקבות הצלחת המתחם. במקביל, רכשה מרכז לוגיסטי של רבוע כחול בראשל"צ ב-61 מיליון שקל.
- ריט 1 מסכמת רבעון שלישי עם עלייה של 8.2% ב-NOI; מעלה תחזית
- ריט 1 מדווחת על צמיחה דו ספרתית ב-NOI ומעלה תחזיות להמשך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2015, לאחר תאריך המאזן, ביצעה הקרן כמה רכישות בולטות: בתחילת פברואר הודיעה הקרן כי תרכוש, ביחד עם חברת JTLV, 51% מהמרכז המסחרי "G בעמק" מידי גזית גלוב, תמורת 171.7 מיליון שקל. קודם לעסקה זו החזיקה ריט 1 ב-49% מהמתחם ולאחריה תחזיק ב-80%. עסקה זו צפויה להיות מושלמת עד סוף החודש, לאחר שלאחרונה התקבל אישור הממונה על ההגבלים העסקיים לעסקה. בשבוע שעבר הודיעה הקרן על הגדלת חלקה בבית פסגות בתל אביב תמורת כ-67.5 מיליון שקל.
תיק הנכסים של הקרן כולל, נכון לסוף 2014, 27 נכסים מניבים בשווי כולל של כ- 2.7 מיליארד שקל, עלייה של 14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. שיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה עומד על 95.1%, והוא כולל את המרכז הלוגיסטי בראשל"צ, אשר נרכש ביום האחרון של שנת 2014, ואשר תפוסתו נכון ליום הרכישה אינה מלאה. בנטרול נכס זה, שיעור התפוסה הוא כ-98%. נכסי החברה מאופיינים בשיעורי תפוסה יציבים וגבוהים במיוחד.
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון 0% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסף"סגרנו את הייצור בישראל כי הגבינה זזה"
צביקה שווימר בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.
מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.
אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.
למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- צביקה שווימר: "אנחנו לא החברה שהיינו לפני שנתיים, אנחנו נוגעים בכל תחומי החיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.09% - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.
