אושרה תכנית המתאר של ת"א - היתכנות לבניית 200 אלף דירות נוספות

כמו כן עוסקת התכנית בדיור בר השגה, תחבורה ועירוב שימושים של שטחי מסחר, משרדים ומגורים
לירן סהר | (2)
נושאים בכתבה תל אביב

הועדה המחוזית לתכנון ובנייה  תל אביב הודיעה היום על מתן תוקף לתכנית המתאר לעיר תל אביב-יפו (תא/5000) לאחר שהומלצה להפקדה על ידי הוועדה המקומית.

 

תכנית המתאר אשר גובשה ע"י מנהל ההנדסה בעיריית תל אביב-יפו בחמש השנים האחרונות, קובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר עד לשנת היעד 2025 וחשיבותה היא בהגדלת השקיפות והוודאות התכנונית, הן לתושבי העיר והן ליזמים הפועלים בה.

תכנית המתאר עוסקת בנושאים מרכזיים כגון:

  • מערך השטחים הציבוריים הפתוחים בעיר ושמירה על המשאבים הירוקים בעיר- חוף הים, הפארקים והגינות הציבוריות.
  • הבטחת היקף ואיכות השטחים הנדרשים לבנייני ציבור עבור האוכלוסייה הצפויה בעיר והנדרשים לשמירת מעמדה של העיר במטרופולין ובמדינה
  • הוספת עשרות אלפי יחידות דיור למאגר התכנוני העירוני
  • הוספת שטחי התעסוקה הנדרשים לעיר
  • הגדלת מספר הרחובות המסחריים בעיר ושמירה על הקצב בו חיה העיר
  • אופן התחדשות שכונות המגורים הקיימות
  • פיתוח דרום העיר ויפו
  • הגדרת אזורים לשימור והגדרת האזורים לבניה לגובה
  • עידוד תחבורה רב אמצעית כולל הליכה ברגל ורכיבה על אופניים

להלן עיקרי התכנית: 

א. היקף יחידות הדיור שיהיה ניתן לתכנן מכוח תכנית המתאר הוכפל פי 4: בנספח הפרוגרמתי שצורף להוראות התכנית המופקדת נקבע כי תוספת יחידות הדיור מכוח תכנית המתאר תעמוד על 30 אלף. במהלך שמיעת ההתנגדויות, ובעקבות קבלת חלקן והכללת סוגי יחידות הדיור שלא נמנו לעת ההפקדה, עולה כי, תוספת יחידות הדיור הגלומה בתכנית המתאר גבוהה לעין שיעור ועומדת על כ-115 אלף יח"ד: הכוללות גם 20 אלף יח"ד שניתן לתכנן באזורי התעסוקה המטרופוליניים, בהם ניתן לייעד 25% משטחי התעסוקה למגורים; 65 אלף יח"ד כתוצאה מהגדלת האזורים המיועדים להתחדשות עירונית, הגדלת זכויות הבנייה באזורים הללו והגדלת הרח"ק המרבי והצפיפות באזורי מגורים.

בנוסף, שטחים המוגדרים כאזורים לתכנון בעתיד (שדה דב ונווה שרת מזרח) יכילו כ-20 אלף יח"ד נוספות.

לפיכך, יחד עם כ-190 אלף יחידות הדיור הקיימות ו-75 אלף יחידות הדיור המאושרות או שנמצאות בהליכי תכנון, המספר הפוטנציאלי של יחידות הדיור בעיר יכול להכפיל את מספר יחידות הדיור הקיים בפועל בעיר.

ב. דיור בר השגה: הוועדה החליטה כי דיור בר השגה יוקם מכוח התוספת השישית לחוק ולא מכוח תכנית המתאר. עם זאת הוועדה קבעה כי הכללת דיור בר השגה בתכנית עתידית תהווה אחד מהקריטריונים למעבר מהרח"ק הבסיסי לרח"ק המירבי (כלומר, להוספת זכויות בנייה).

ג. תמריץ לעירוב שימושים: באזורים המעורבים הממוקמים בעיקר בדרום העיר תחול חובה להקמת חזית מסחרית בקומת הקרקע, ברם, החובה שנקבעה בנוסח המופקד בדבר תמהיל השימושים בוטלה, והתמהיל יהיה גמיש. עם זאת, התכנית מעניקה תמריץ לעירוב שימושים.

ד. באזורי התעסוקה המטרופוליניים: נערכה אבחנה בין מגרשים גדולים לקטנים על פי שתי רמות גודל ולא 4, כך שעבור חלק מהמגרשים הרח"ק המרבי הוגדל לעומת הגירסה המופקדת.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מסמכי מדיניות: הוועדה המקומית היא זו שתכין מסמכים אלו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מדהים איך כבר כמה שנים הכתב לירן סהר לא מתעייף (ל"ת)
    מכותרות נגד הנדל"ן.. 08/09/2015 20:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בלה,בלה,תכניות,בלה בלה (ל"ת)
    כבוד לממציא הנייר 06/09/2015 21:26
    הגב לתגובה זו
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה (שלומי יוסף)דירה להשכרה (שלומי יוסף)

שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה

כמה עולה לשכור דירה בת"א, בכמה עלה שכר העבודה שלכם ביחס לשכר הדירה ומה זה אומר?

רן קידר |

נתחיל בכמה נתונים. מחירי הדירות בעשור האחרון עלו ב-75%, מחירה של דירה ממוצעת עלה ביותר מפי 2. שכר הדירה הממוצע עלה בעשור ב-35% בלבד. שכר העבודה עלה בממוצע בתקופה זו ב-44%. הנתונים האלו מעידים על דבר אחד ברור - שכר הדירה הממוצע נשחק. השכר שלנו עלה ושכר הדירה עלה בפחות, לכאורה מצבנו שופר. שכר הדירה גם נשחק ביחס למחירי הדירות שעלו יותר. מהנתונים האלו עולה שלמרות הטענות של השוכרים, בסה"כ מצבם השתפר ביחס לעבר. 

מנגד, מצבם של רוכשי דירות פוטנציאליות הורע - הדירה ברחה להם. כן, יכול להיות שמדובר באותה משפחה שהחליטה לשכור כי היא לא יכולה לקנות. אז מצד אחד שכר הדירה נשחק, מצד שני מחירי הדירות התרוממו, אז בסה"כ היא בהחלט נפגעה. אבל כשבוחנים רק את מצבם של השוכרים מבלי להתייחס למשפחות ספציפיות, כוונות, רצונות ושוק הדיור בכלל, מקבלים שמצבם של השוכרים בממוצע השתפר. 

מה קרה לשכר שלכם בעשור האחרון?

לפני עשור - שכר הדירה הממוצע עמד על 3730 שקלים והשכר הממוצע במשק היה 9,900 שקלים, כעת השכר הממוצע כ-14,300 שקלים ושכר הדירה 4,880 שקלים. שכר העבודה עלה כאמור יותר. אבל זו לא כל התמונה. בפועל השכר נטו שהוא החשוב כי זה מה שאנחנו מקבלים בכיס, עלה הרבה יותר - בהערכה סביב 60% כי בתקופה הזו היו רפורמות במיסוי השכר, לרבות שינוי המדרגות כך שקיבלנו יותר בנטו, למעט כמובן בשנה האחרונה בה המדרגות הוקפאו. 

כ-60% עלייה בשכר לעומת עלייה של 35% בשכר הדירה, זה בהחלט לא ניצול של שוכרים ועל פניו לא היינו אמורים לשמוע שמחירי שכר הדירה מכבידים ומוגזמים. אבל לשוכרים יש באמת חור בכיס. יוקר המחיה עלה דרמטית וחיסל בעצם את ההכנסה הפנויה. הם מרגישים את זה בשכר דירה יותר מאשר בקניות השוטפות, כי בקניות רוכשים מדי יום, יומיים, שבוע, העליות הן מינוריות ולא שמים לב אליהן, אבל כשמקבלים מהמשכיר הודעה על כוונתו להעלות את שכר הדירה ב-5% בשנה אז אוי ואבוי. זה קורה בבת אחת וזה כסף גדול. בפועל, המציאות שונה. שכר הדירה עלה פחות מסל הקניות שלכם בסופרים. 


בשנה האחרונה זה משתנה. שכר הדירה עלה משמעותית. זה נובע בעיקר מהתשואה נטו שירדה (תשואת בעלי הדירות) וריבית המימון הגבוהה שלהם. לא בטוח שהמסלול הצפוי של הורדת ריבית ימתן את העלייה בשכר דירה. הרחבה - ניתוח השפעת הריבית על שוק השכירות.