אושרה תכנית המתאר של ת"א - היתכנות לבניית 200 אלף דירות נוספות

כמו כן עוסקת התכנית בדיור בר השגה, תחבורה ועירוב שימושים של שטחי מסחר, משרדים ומגורים
לירן סהר | (2)
נושאים בכתבה תל אביב

הועדה המחוזית לתכנון ובנייה  תל אביב הודיעה היום על מתן תוקף לתכנית המתאר לעיר תל אביב-יפו (תא/5000) לאחר שהומלצה להפקדה על ידי הוועדה המקומית.

 

תכנית המתאר אשר גובשה ע"י מנהל ההנדסה בעיריית תל אביב-יפו בחמש השנים האחרונות, קובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר עד לשנת היעד 2025 וחשיבותה היא בהגדלת השקיפות והוודאות התכנונית, הן לתושבי העיר והן ליזמים הפועלים בה.

תכנית המתאר עוסקת בנושאים מרכזיים כגון:

  • מערך השטחים הציבוריים הפתוחים בעיר ושמירה על המשאבים הירוקים בעיר- חוף הים, הפארקים והגינות הציבוריות.
  • הבטחת היקף ואיכות השטחים הנדרשים לבנייני ציבור עבור האוכלוסייה הצפויה בעיר והנדרשים לשמירת מעמדה של העיר במטרופולין ובמדינה
  • הוספת עשרות אלפי יחידות דיור למאגר התכנוני העירוני
  • הוספת שטחי התעסוקה הנדרשים לעיר
  • הגדלת מספר הרחובות המסחריים בעיר ושמירה על הקצב בו חיה העיר
  • אופן התחדשות שכונות המגורים הקיימות
  • פיתוח דרום העיר ויפו
  • הגדרת אזורים לשימור והגדרת האזורים לבניה לגובה
  • עידוד תחבורה רב אמצעית כולל הליכה ברגל ורכיבה על אופניים

להלן עיקרי התכנית: 

א. היקף יחידות הדיור שיהיה ניתן לתכנן מכוח תכנית המתאר הוכפל פי 4: בנספח הפרוגרמתי שצורף להוראות התכנית המופקדת נקבע כי תוספת יחידות הדיור מכוח תכנית המתאר תעמוד על 30 אלף. במהלך שמיעת ההתנגדויות, ובעקבות קבלת חלקן והכללת סוגי יחידות הדיור שלא נמנו לעת ההפקדה, עולה כי, תוספת יחידות הדיור הגלומה בתכנית המתאר גבוהה לעין שיעור ועומדת על כ-115 אלף יח"ד: הכוללות גם 20 אלף יח"ד שניתן לתכנן באזורי התעסוקה המטרופוליניים, בהם ניתן לייעד 25% משטחי התעסוקה למגורים; 65 אלף יח"ד כתוצאה מהגדלת האזורים המיועדים להתחדשות עירונית, הגדלת זכויות הבנייה באזורים הללו והגדלת הרח"ק המרבי והצפיפות באזורי מגורים.

בנוסף, שטחים המוגדרים כאזורים לתכנון בעתיד (שדה דב ונווה שרת מזרח) יכילו כ-20 אלף יח"ד נוספות.

לפיכך, יחד עם כ-190 אלף יחידות הדיור הקיימות ו-75 אלף יחידות הדיור המאושרות או שנמצאות בהליכי תכנון, המספר הפוטנציאלי של יחידות הדיור בעיר יכול להכפיל את מספר יחידות הדיור הקיים בפועל בעיר.

ב. דיור בר השגה: הוועדה החליטה כי דיור בר השגה יוקם מכוח התוספת השישית לחוק ולא מכוח תכנית המתאר. עם זאת הוועדה קבעה כי הכללת דיור בר השגה בתכנית עתידית תהווה אחד מהקריטריונים למעבר מהרח"ק הבסיסי לרח"ק המירבי (כלומר, להוספת זכויות בנייה).

ג. תמריץ לעירוב שימושים: באזורים המעורבים הממוקמים בעיקר בדרום העיר תחול חובה להקמת חזית מסחרית בקומת הקרקע, ברם, החובה שנקבעה בנוסח המופקד בדבר תמהיל השימושים בוטלה, והתמהיל יהיה גמיש. עם זאת, התכנית מעניקה תמריץ לעירוב שימושים.

ד. באזורי התעסוקה המטרופוליניים: נערכה אבחנה בין מגרשים גדולים לקטנים על פי שתי רמות גודל ולא 4, כך שעבור חלק מהמגרשים הרח"ק המרבי הוגדל לעומת הגירסה המופקדת.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מסמכי מדיניות: הוועדה המקומית היא זו שתכין מסמכים אלו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מדהים איך כבר כמה שנים הכתב לירן סהר לא מתעייף (ל"ת)
    מכותרות נגד הנדל"ן.. 08/09/2015 20:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בלה,בלה,תכניות,בלה בלה (ל"ת)
    כבוד לממציא הנייר 06/09/2015 21:26
    הגב לתגובה זו
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?