אושרה תכנית המתאר של ת"א - היתכנות לבניית 200 אלף דירות נוספות

כמו כן עוסקת התכנית בדיור בר השגה, תחבורה ועירוב שימושים של שטחי מסחר, משרדים ומגורים
לירן סהר | (2)
נושאים בכתבה תל אביב

הועדה המחוזית לתכנון ובנייה  תל אביב הודיעה היום על מתן תוקף לתכנית המתאר לעיר תל אביב-יפו (תא/5000) לאחר שהומלצה להפקדה על ידי הוועדה המקומית.

 

תכנית המתאר אשר גובשה ע"י מנהל ההנדסה בעיריית תל אביב-יפו בחמש השנים האחרונות, קובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר עד לשנת היעד 2025 וחשיבותה היא בהגדלת השקיפות והוודאות התכנונית, הן לתושבי העיר והן ליזמים הפועלים בה.

תכנית המתאר עוסקת בנושאים מרכזיים כגון:

  • מערך השטחים הציבוריים הפתוחים בעיר ושמירה על המשאבים הירוקים בעיר- חוף הים, הפארקים והגינות הציבוריות.
  • הבטחת היקף ואיכות השטחים הנדרשים לבנייני ציבור עבור האוכלוסייה הצפויה בעיר והנדרשים לשמירת מעמדה של העיר במטרופולין ובמדינה
  • הוספת עשרות אלפי יחידות דיור למאגר התכנוני העירוני
  • הוספת שטחי התעסוקה הנדרשים לעיר
  • הגדלת מספר הרחובות המסחריים בעיר ושמירה על הקצב בו חיה העיר
  • אופן התחדשות שכונות המגורים הקיימות
  • פיתוח דרום העיר ויפו
  • הגדרת אזורים לשימור והגדרת האזורים לבניה לגובה
  • עידוד תחבורה רב אמצעית כולל הליכה ברגל ורכיבה על אופניים

להלן עיקרי התכנית: 

א. היקף יחידות הדיור שיהיה ניתן לתכנן מכוח תכנית המתאר הוכפל פי 4: בנספח הפרוגרמתי שצורף להוראות התכנית המופקדת נקבע כי תוספת יחידות הדיור מכוח תכנית המתאר תעמוד על 30 אלף. במהלך שמיעת ההתנגדויות, ובעקבות קבלת חלקן והכללת סוגי יחידות הדיור שלא נמנו לעת ההפקדה, עולה כי, תוספת יחידות הדיור הגלומה בתכנית המתאר גבוהה לעין שיעור ועומדת על כ-115 אלף יח"ד: הכוללות גם 20 אלף יח"ד שניתן לתכנן באזורי התעסוקה המטרופוליניים, בהם ניתן לייעד 25% משטחי התעסוקה למגורים; 65 אלף יח"ד כתוצאה מהגדלת האזורים המיועדים להתחדשות עירונית, הגדלת זכויות הבנייה באזורים הללו והגדלת הרח"ק המרבי והצפיפות באזורי מגורים.

בנוסף, שטחים המוגדרים כאזורים לתכנון בעתיד (שדה דב ונווה שרת מזרח) יכילו כ-20 אלף יח"ד נוספות.

לפיכך, יחד עם כ-190 אלף יחידות הדיור הקיימות ו-75 אלף יחידות הדיור המאושרות או שנמצאות בהליכי תכנון, המספר הפוטנציאלי של יחידות הדיור בעיר יכול להכפיל את מספר יחידות הדיור הקיים בפועל בעיר.

ב. דיור בר השגה: הוועדה החליטה כי דיור בר השגה יוקם מכוח התוספת השישית לחוק ולא מכוח תכנית המתאר. עם זאת הוועדה קבעה כי הכללת דיור בר השגה בתכנית עתידית תהווה אחד מהקריטריונים למעבר מהרח"ק הבסיסי לרח"ק המירבי (כלומר, להוספת זכויות בנייה).

ג. תמריץ לעירוב שימושים: באזורים המעורבים הממוקמים בעיקר בדרום העיר תחול חובה להקמת חזית מסחרית בקומת הקרקע, ברם, החובה שנקבעה בנוסח המופקד בדבר תמהיל השימושים בוטלה, והתמהיל יהיה גמיש. עם זאת, התכנית מעניקה תמריץ לעירוב שימושים.

ד. באזורי התעסוקה המטרופוליניים: נערכה אבחנה בין מגרשים גדולים לקטנים על פי שתי רמות גודל ולא 4, כך שעבור חלק מהמגרשים הרח"ק המרבי הוגדל לעומת הגירסה המופקדת.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מסמכי מדיניות: הוועדה המקומית היא זו שתכין מסמכים אלו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מדהים איך כבר כמה שנים הכתב לירן סהר לא מתעייף (ל"ת)
    מכותרות נגד הנדל"ן.. 08/09/2015 20:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בלה,בלה,תכניות,בלה בלה (ל"ת)
    כבוד לממציא הנייר 06/09/2015 21:26
    הגב לתגובה זו
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.