חיסכון חיסכון תשואות גמל פנסיה מטבע קרנות תעודות סל
צילום: Istock
קרנות נאמנות

קרנות נאמנות ממונפות - הסיכון גובר על הסיכוי

הקרנות הממונפות עפות למעלה או צונחות למטה במהירות אך מהבדיקה שלנו עולה שהסיכויים להפסד גבוהים מאשר לרווח גם בשל דמי הניהול הגבוהים וגם בשל סיכונים לא מחושבים של מנהלי הקרנות
דור עצמון | (4)

הקרנות הן עולם ומלואו. הן מכשיר שמאפשר השקעה בכל תחום - מניות, אגרות חוב, סחורות, מטבעות וכל השקעה שתעלו על דעתכם. 

למדור קרנות נאמנות>> לחצו כאן

בסקירה הזאת נתמקד בקרנות ממונפות. אלו משתמשות באסטרטגיות שונות כדי לתת החזר של פי כמה על נכס הבסיס. ישנן קרנות שמנסות למנף מדד כלשהו (S&P500, ת"א 35 וכדו'), בנוסף ישנן קרנות נאמנות שמשקיעות לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן, וגם פה הן משתמשות במינוף כדי להגדיל את תוחלת הרווח. יחד עם זאת, מדובר באסטרטגיה מסוכנת במיוחד, כיון שגם ההפסדים מוכפלים בשיעור דומה.

לדוגמה, קרן ממונפת פי 2 היא כזו שלפחות בתיאוריה היא מניבה תשואה כפולה מאשר התשואה שמייצר המדד. כלומר, אם המדד עולה פי 2 אז גם היא מניבה תשואה של פי שניים מהמדד, ואם הוא נופל ב-10% אז היא נופלת ב-20%. קרן סל ממונפת פי 3 היא אותו דבר רק כפול שלוש.

כאן נכנס למשחק מה שנקרא נקודות ייחוס. כלומר, נניח שמחיר הקרן הוא 100 שקל, במהלך היום היא נסחרת, המחיר שלה משתנה והיא ננעלת בסוף היום בירידה של 5%. המינוף בעצם הכפיל את אחוז השינוי וכעת היא עולה 90 שקל. נקודת הייחוס היא בעצם שער הנעילה של אותו יום המסחר ומכאן שהיא "מתאפסת" כל יום מחדש  (ישנן גם קרנות שמתאפסות אחת לחודש ולא אחת ליום). כעת, על מנת שמחיר הקרן יחזור ל-100 שקל, עלייה של 5% לא תספיק כי נקודת המוצא שלנו נמוכה מהמקור והיא תצטרך עליה 5.5% כדי לחזור לנקודת ההתחלה. באחוזים גבוהים יותר השינוי הוא משמעותי.

המשמעות היא שהסיכוי להפסד גבוה בהרבה מהסיכוי להרוויח ומכאן שהמכשיר הנ"ל יתאים יותר למי שמוכנים להמר עליו בטווח הקצר כשלהערכתם המגמה תהיה חיובית. ישנן גם קרנות ממונפות בשורט, כשהמשמעות היא שירידה נותנת רווח בשיעור המינוף ועליה - הפסד. גם פה תוחלת ההפסד גבוהה מהרווח, וקרנות אלו מיועדות למי שסבור שתהיינה ירידות בטווח הקצר. 

כמו קרנות הנאמנות, גם קרנות הסל שהן מכשיר לחיקוי המדד נתונות לסיכון דומה. עם זאת, דמי הניהול שונים לחלוטין - בעוד בקרנות הנאמנות אנו רואים דמי ניהול גבוהים במיוחד, קרנות הסל גובות דמי ניהול נמוכים בהרבה באופן יחסי. בין הקרנות ישנם שינויים קטנים בעקיבה, אבל באופן כללי זה חסר משמעות. 

להלן השוואה בין קרנות נאמנות ממונפות בשיעור של פי 2. בהשוואה התעלמנו מקרנות העוקבות אחר מדדים מסוימים שנותנות פחות או יותר את החזר המדד עצמו, ובהן אין כמעט הבדלים בין החברות השונות. 

מספר נקודות מעניינות שעולות מן הטבלה שמתמקדת בקרנות הטובות בשלוש השנים האחרונות ומתחילת השנה. קרן קבין בולטת בתנודתיות הגבוהה, כשמצד אחד היא מציגה את התשואה הטובה ביותר לשלוש שנים, אך הגרועה ביותר מתחילת שנה. כך זה בתחום של הממונפות, כשמצד אחד "הימור" טוב יכול להקפיץ את התשואות ואחד גרוע לחתוך את התשואות. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

הקרנות הן יחסית קטנות בהיקף הגודל באופן יחסי, כיון שמדובר בהשקעות שהן בשוליים של עולם ההשקעות. הדבר הזה גם משפיע על התנודתיות הגבוהה כשמספר ההשקעות של כל קרן קטן יחסית, ולכל השקעה יש משקל גבוה בביצועי הקרן. 

בנוסף ניכר גם שיש דמי ניהול גבוהים במיוחד, כשגם פה אין קורלציה בין גובה דמי הניהול לבין ההצלחה. הקרנות ה"צנועות" יותר מבחינת דמי ניהול לוקחות כ-2% ואלו הגבוהות כבר מתקרבות ל4% - דמי הניהול הגבוהים בתעשייה. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 14/07/2022 07:37
    הגב לתגובה זו
    הן לטווח קצר אלא אם כן היה אירוע קיצוני כמו מפולת 2008 ואז מי שנכנס ב מ ז ל בתחתית בקרן ממונפת עשה מאות אחוזים
  • 1.
    יוסי אלקין 13/07/2022 10:54
    הגב לתגובה זו
    אבל יתרונותיהם שלמעשה אתה מקבל הלוואה של 66% מהשווי הכולללאחר המינוף של ההשקעה שלך בלי ריבית ובלי margin call...
  • יויו 13/07/2022 23:45
    הגב לתגובה זו
    ולכן במינוף כפול למשל, אם המדד ירד לחצי הקרן תתאפס (50% כפול 2 = 100%). לעומת זאת במקרה של הלוואה השווי ירד בחצי ויוכל לעלות או להמשיך לרדת
  • יוסי אלקין 13/02/2024 12:37
    יש ירידה כל פעם מהסכום החדש. נסה עם מחשבון לבדוק
עוני כסף
צילום: ISTOCK
קרנות נאמנות

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים

גיא טל |

נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.

אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.

קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות.​ בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. 

קרנות מנייתיות

בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:


במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות. 

עוני כסף
צילום: ISTOCK
קרנות נאמנות

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים

גיא טל |

נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.

אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.

קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות.​ בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. 

קרנות מנייתיות

בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:


במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.