מיסוי רווחים כלואים
מיסוי רווחים כלואים הוא מונח המתאר את חבות המס החלה על רווחים שנצברו בידי חברות שקיבלו הטבות מס במסגרת חוקי עידוד השקעות הון, ואשר טרם חולקו כדיבידנד לבעלי המניות. כל עוד הרווחים נותרים "כלואים" בחברה, נהנית החברה ממס מופחת, ואילו חלוקתם כרוכה בתשלום
מס נוסף.
בישראל עוגן הנושא בעיקר בחוק לעידוד השקעות הון, שנועד לעודד חברות תעשייתיות וחברות טכנולוגיה להשקיע ברווחיהן חזרה בפעילות עסקית, במקום לחלקם כדיבידנד לבעלי המניות. עם השנים בוצעו מספר תיקוני חקיקה שנועדו להסדיר את אופן המיסוי של רווחים אלו.
סוגיית מיסוי הרווחים הכלואים עומדת מעת לעת במרכז דיון ציבורי וכלכלי בישראל, בין היתר בהקשר של מהלכים ממשלתיים לעודד חברות גדולות לשחרר רווחים כלואים לטובת חלוקתם או השקעתם מחדש במשק המקומי. לצד ההיבט הפיסקלי, נדונה הסוגיה גם בהקשר של מדיניות תעשייתית רחבה
יותר, הבוחנת את האיזון הראוי בין עידוד השקעות הון לבין הבטחת הכנסות מס נאותות לקופת המדינה מפעילותן הרווחית של חברות גדולות. הדיון הציבורי בנושא מתעורר לרוב סביב פרסום נתוני תקציב המדינה או דיוני חקיקה בכנסת.
מהלכי חקיקה שנועדו לשחרר את הרווחים מציעים שיעור מס מופחת לתקופה קצובה, ובכך מקדימים הכנסות לקופת המדינה. עבור החברות זו החלטה על עיתוי חלוקת דיבידנד, והיא נבחנת מול חלופות השקעה ומול עמדת רשות המסים.