מנגנון בדיני המס בישראל המאפשר למוכר מניות בחברה להפחית מהרווח החייב את חלקו ברווחים שנצברו בחברה ולא חולקו כדיבידנד, ולשלם עליהם שיעור מס נמוך יותר. הרעיון שבבסיסו הוא מניעת כפל מס על אותם רווחים, שכן החברה כבר שילמה עליהם מס חברות. הכללים מגדירים
תקופות, תקרות ואופן חישוב, והם מוקד מתמיד למחלוקות מול רשות המסים ולפסיקות בבתי המשפט. הנושא קשור להקשר רחב יותר של רווחים כלואים בחברות ארנק ושל ניסיונות הממשלה לעודד חלוקת דיבידנד
ולהגדיל את גביית המסים. עבור בעלי חברות פרטיות ויועציהם, זהו שיקול מרכזי בתכנון עסקת מכירה, לצד מבנה התמורה ועיתוי החתימה על ההסכם.
רו"ח חן שרייבר, נשיא הלשכה תוקף את הוועדה של האוצר שקבעה שיש למסות את רווחי השותפויות הנצברים בדומה לחברות, לטענתו הוועדה פוגעת באופן סקטוריאלי ברואי חשבון ועורכי דין. הוא צודק, ודווקא מחזק את ההמלצות - גם רואי חשבון ועורכי דין צריכים לשלם מס כמו כולם