הנבחרת האולימפית היא המשלחת המייצגת מדינה במשחקים האולימפיים, והיא מורכבת מספורטאים שעמדו בתנאי ההסמכה שנקבעו בכל ענף. בישראל מלווה שאלת הרכב המשלחת דיון תקציבי על אופן חלוקת המשאבים בין ענפי הספורט, שכן מרבית התקציב מגיע ממקורות ציבוריים
דרך הוועד האולימפי ומינהל הספורט. בכדורגל ובענפים קבוצתיים אחרים הכשירות למשחקים כפופה למגבלות גיל ולשחרור שחקנים מצד מועדוניהם, מגבלה המשפיעה על סיכויי הנבחרות. שווי השוק של שחקנים המשתתפים במשחקים משמש מדד להשוואה בין נבחרות, והישג אולימפי משפיע בדרך כלל
על חסויות ועל היקף התמיכה הציבורית בענף. פרסים כספיים לזוכי מדליות בישראל משולמים בידי גופי הספורט הלאומיים, והם נמוכים מאלה שמעניקות מדינות אחדות בעולם.
חלק מבעלי הקבוצות מודעים שבמהלך הזה מקובל עליהם כי הוא יוריד את השכר הממוצע של הכדורגלנים הישראלים, השחקנים יוצאים נגד ובמנהלת יוזמים מהלך שעשוי לשנות את רוע הגזירה: מספר דקות מינימלי לישראלים. האם זה יכול לעבוד?
