אגרוכימיה הוא תחום העוסק בפיתוח וייצור של חומרים כימיים המשמשים בחקלאות, ובהם דשנים, קוטלי עשבים, קוטלי חרקים ופטריות, המיועדים לשיפור התפוקה החקלאית ולהגנה על יבולים מפני מזיקים ומחלות. הענף מהווה חלק מרכזי בשרשרת האספקה החקלאית העולמית.
ישראל
היא ביתן של חברות אגרוכימיה משמעותיות, ובהן ICL וחברות נוספות העוסקות בייצור דשנים המבוססים על מחצבי אשלג וברום המופקים בים המלח. חברות אלה מייצאות חלק ניכר מתוצרתן לשווקים בינלאומיים, והכנסותיהן מושפעות ממחירי הסחורות החקלאיות והדשנים בשוק העולמי.
ענף האגרוכימיה מתמודד עם רגולציה סביבתית מחמירה בשנים האחרונות, לצד ביקוש גובר לפתרונות חקלאיים ידידותיים יותר לסביבה, מה שמוביל חברות בתחום להשקיע במחקר ופיתוח של תכשירים חדשים בעלי השפעה סביבתית מופחתת. ענף האגרוכימיה הישראלי מייצא תוצרתו למגוון
רחב של שווקים בעולם, ומהווה מקור הכנסה מטבע חוץ משמעותי עבור המשק, לצד תעסוקה ישירה ועקיפה בפריפריה ובאזורי התעשייה. חברות אגרוכימיה נדרשות להתמודד עם רגולציה מחמירה בנוגע לחומרי הדברה, ועם ביקורת ציבורית וסביבתית העוסקת בהשפעת חומרים כימיים חקלאיים
על בריאות הציבור ועל המערכת האקולוגית.
שוק התשומות החקלאיות תלוי במחירי הסחורות ובעלויות האנרגיה, ולכן תוצאותיה של אדמה, היצרנית
הישראלית הגדולה בענף, נחשבות אינדיקציה לביקוש העולמי לחומרי הגנת הצומח ולדשנים ולמצב שוק התשומות החקלאיות בכללותו.
חברת האגרוכימיה הסינית אדמה, עברה רבעון מאתגר בעקבות בעיות האספקה העולמיות, אך עדיין רשימה צמיחה במכירות; ה-EBITDA המתואם ירד ב-11% ביחס לרבעון המקביל, והסתכם ב-122 מיליון דולר
