אגורות

החברה פרסמה את התוצאות לרבעון השני של 2021, ועדכנה את התחזית השנתית; ה-NOI הסתכם בכ-87 מיליון שקל בהשוואה לכ-79.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

לאחר אובדן השליטה באל על לקני רוזנברג, גם חברת הליסינג למטוסים של משפחת מוזס-בורוביץ' נפגעה עם צמצום הצי. עדיין, החזקותיה הקטנות מסתמנות כבעלות רווחיות מעוררת כבוד בענף התעופה המדמם. וגם: למה החלפת המניות באל על היא צעד חכם?

השיפור בתוצאות צפוי: החברה מדווחת על NOI של 193 מיליון שקל ברבעון השני של 2021, גידול של 15% לעומת 168 מיליון ברבעון המקביל, ו-FFO של 145 מיליון שקל, גידול של 27% לעומת 114 מיליון שקל ברבעון המקביל

החברה נסחרת לפי שווי שוק של 637 מיליון שקל - שווי שמבטא מכפיל רווח של כ-12. הרווח הנקי עמד על 12.77 מיליון שקל לעומת 6.2 ברבעון המקביל אשתקד, ההכנסות עמדו על 28.4 מיליון שקל לעומת כ-21.6 מיליון שקל ברבעון המקביל

הבנק הוא הראשון מבין הבנקים שחוזר לחלק דיבידנדים; מדובר בדיבידנד בגובה 30% מרווחי הבנק של שנת 2020 - האחוז הגבוה ביותר שהפיקוח על הבנקים מתיר. היקף הדיבידנד חריג יחסית עבור הבנק וזו הפעם הראשונה מאז 2019 שהבנק מחלק דיבידנד

מחירי הדלק זינקו ב-33%. בלילה שבין שבת לראשון מחירי הדלק ימשיכו לעלות בעוד 5 אגורות - מדובר בעליה תשיעית ברציפות

האם זינוק של פי 8 במניית החברה, מוצדק? למה הנהלת החברה רוצה להכפיל פי 5 את תקרת הביטוח לסכום שמהווה את רוב ההוצאות השנתיות שלה?

המקורבים שהשקיעו בהנפקה הרוויחו יותר מ-100% מעל המשקיעים, חלק ניכר מהתשואה מיוחסת לאופציה של החברה - שנסחרת במחיר כמעט כמו של המניה, ומשכך האפסייד שלה מוגבל - הדאונסייד מנגד, מאוד גבוה; האם זו הרצת הנפקה?

הטיות פסיכולוגיות גורמות לכך שגם כשאנחנו כבר משווים מחירים ומשתדלים להיות צרכנים נבונים – אנחנו עושים טעויות קריטיות ומשקיעים את המאמצים במקומות הלא-נכונים. הפינות האפלות של הצרכנות הנבונה

הפיקוח הממשלתי וחסמי יבוא מעלים את יוקר המחיה וגורמים לכולנו לשלם סתם הרבה יותר. במסגרת חוק ההסדרים, האוצר הודיע אתמול (חמישי) על מהפך בתחום היבוא והסרת רגולציה ישראלית מיותרת. האם מה שלא עשו הממשלות מקום המדינה יקרה כעת, ומיהם הקרטלים שבהם האוצר עדיין חושש לגעת?