מימון משפטי הוא ענף פיננסי שבו גורם חיצוני מממן את עלויות ניהול התביעה של תובע, ובתמורה מקבל נתח מהפיצוי אם ההליך מסתיים בהצלחה. המודל מאפשר לתובעים שאין להם משאבים להתמודד מול נתבעים גדולים, והוא נפוץ בתביעות מסחריות בינלאומיות, בבוררויות ובתביעות
נגד מדינות. בעולם התפתחו שחקנים ציבוריים המנהלים תיקי תביעות כתיק השקעות לכל דבר, ומשקיעים בהם מנתחים את הסיכוי המשפטי כפי שמנתחים נכס פיננסי. בישראל הנושא רגיש במיוחד בהקשר של תביעה ייצוגית, ובתי המשפט
הביעו הסתייגות ממימון הליכים ייצוגיים בידי קרן פרטית למטרות רווח, מחשש שהאינטרס הכספי יגבר על טובת הקבוצה המיוצגת. עבור עורכי דין ולקוחותיהם מדובר בכלי שמשנה את מאזן הכוחות מול צד בעל כיס עמוק.
פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קובע כי תובענה ייצוגית הממומנת בידי חברה פרטית הפועלת למטרות רווח, אינה תואמת את הוראות החוק ואינה יכולה להתנהל. זאת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שסברה כי אין איסור בדין על מימון מסוג זה. השופטת יסכה
רוטנברג הדגישה כי העובדה שהחוק לא מתייחס לנושא מעידה על כוונה לאסור את המודל, והורתה על סילוק הבקשה על הסף
דעה