עמונה הוא שם מאחז שהוקם בשומרון על קרקע שנקבע כי היא בבעלות פרטית פלסטינית. לאחר הליכים משפטיים ממושכים הורה בית המשפט העליון על פינוי המקום, והמדינה ביצעה אותו בליווי כוחות גדולים. המהלך גרר
עלויות תקציביות ניכרות: פיצויים למפונים, הקמת מגורים זמניים, בניית יישוב חלופי והוצאות אבטחה. הפרשה הפכה למקרה מבחן ביחס בין דיני קניין לבין מדיניות התיישבות,
והשפיעה על חקיקה שניסתה להסדיר בדיעבד מבנים שנבנו על קרקע פרטית. מעבר לפן הפוליטי, היא ממחישה כיצד מחלוקות על רישום זכויות בקרקע מתורגמות להוצאה ציבורית ולסיכון משפטי עבור יזמים ומתכננים. הפרשה גם חידדה את חשיבות בדיקות הזכויות בקרקע לפני תחילת תכנון ובנייה
בכל פרויקט.
