מכללות למשפטים
מכללות למשפטים הן מוסדות אקדמיים פרטיים וציבוריים בישראל המציעים תואר ראשון (LL.B) בתחום המשפטים, לצד הפקולטות למשפטים הפועלות באוניברסיטאות המחקר הוותיקות. הקמתן של מכללות אלו החל משנות התשעים והאלפיים הרחיבה משמעותית את מספר הסטודנטים למשפטים בישראל,
ואפשרה גישה לתואר במשפטים גם באזורי פריפריה שבהם לא פעלה עד אז פקולטה אוניברסיטאית.
חלק ממכללות אלו פועלות כמוסדות פרטיים בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה, ואחרות פועלות כיחידות אקדמיות בתוך מכללות ציבוריות אזוריות. ריבוי מוסדות ההוראה בתחום המשפטים
תרם לגידול
ניכר במספר בוגרי המשפטים הפוטנציאליים בשוק העבודה הישראלי מדי שנה, מגמה שהובילה בעשורים האחרונים לדיון ציבורי ומקצועי בנוגע לתחרות הגוברת על התמחויות ומשרות בענף עריכת הדין, ולצורך בעמידה בבחינות הרישוי של לשכת עורכי הדין.
בוגרי מכללות
למשפטים נדרשים,
כמו בוגרי הפקולטות האוניברסיטאיות, לעבור תקופת התמחות ולעמוד בבחינות לשכת עורכי הדין בטרם קבלת רישיון לעסוק במקצוע. איכות ההכשרה והזיקה בין המוסדות השונים לשוק העבודה נותרו נושא לדיון מתמשך בקרב אנשי מקצוע בתחום, לצד השוואות תקופתיות
בין שיעורי ההצלחה של בוגרי
מוסדות שונים בבחינות הלשכה.
מספר הבוגרים הגדול משפיע על שכר הפתיחה בענף ועל הביקוש להתמחויות במשרדים הגדולים. לשכת עורכי הדין עוסקת בהסדרת בחינות ההסמכה, והנתונים מזינים את הדיון בהצפת מקצוע עריכת הדין.