שיעור הילודה בישראל הוא הגבוה בין מדינות ה-OECD, ולכן תינוקות הם לא רק עניין משפחתי אלא גם גורם כלכלי משמעותי. השנה הראשונה של תינוק יכולה לעלות למשפחה יותר מ-100 אלף שקל, כשהסעיפים הכבדים הם מעון או מטפלת, ציוד כמו עגלה ומושב בטיחות לרכב, מזון וחיתולים,
לצד ירידה בהכנסה בזמן חופשת הלידה.
המדינה משתתפת בחלק מההוצאה. ביטוח לאומי משלם מענק לידה ודמי לידה בתקופת החופשה, והחוק מאפשר לבני הזוג לחלק ביניהם חלק מהחופשה, ואחר כך קצבת ילדים חודשית. מעונות
יום מוכרים מקבלים סבסוד לפי הכנסת ההורים ומספר שעות העבודה שלהם, ולהורים עובדים יש נקודות זיכוי במס הכנסה. עם זאת, מחירי המסגרות לגיל הרך עלו בשנים האחרונות והם חלק מרכזי בוויכוח על יוקר המחיה.
שוק מוצרי התינוקות הוא ענף מסחרי בפני עצמו, שבו רשתות ייעודיות מתחרות מול סופרמרקטים ואתרי קניות בחו"ל. לצדו צמחו גם שירותים חדשים, כמו יועצות שינה והורות, שפועלים כמעט בלי פיקוח. גם בתי המשפט עוסקים בתחום, בתביעות רשלנות רפואית סביב לידה ובתיקים של הורות
ופונדקאות.
סם אלטמן ובריאן ארמסטרונג נמנים עם המשקיעים בתחום שמבטיח למנוע מחלות תורשתיות, אך מעורר חשש מפיתוח מסחרי של תינוקות בעלי תכונות נבחרות. הדרך לשוק עדיין תלויה בהוכחת בטיחות ובהתגברות על מגבלות רגולטוריות