רפורמות כלכליות הן שינויים מבניים במדיניות הכלכלית של המדינה, שמטרתם לשפר את יעילות המשק, להגביר את התחרות, לצמצם ריכוזיות ולהתאים את הרגולציה למציאות משתנה. רפורמות מסוג זה נוגעות למגוון רחב של תחומים, בהם המערכת הבנקאית, שוק ההון, התקשורת, האנרגיה,
שוק המזון והמגזר הציבורי.
בישראל, רפורמות מבניות רבות מקודמות במסגרת חוק ההסדרים המלווה את תקציב המדינה, לצד יוזמות של משרד האוצר, בנק ישראל ורשות התחרות. בין הרפורמות הבולטות בעשורים האחרונים נמנים ליברליזציה של שוק המט"ח, פתיחת שוק התקשורת
לתחרות שהוזילה את מחירי הסלולר, יישום חוק הריכוזיות שנועד לפרק פירמידות שליטה, ורפורמות שנועדו לפתוח את השוק הבנקאי לשחקנים דיגיטליים חדשים ולתשתית של בנקאות פתוחה.
ההשפעה של רפורמות כלכליות מורגשת ישירות בכיס הציבור - במחירי מוצרים ושירותים,
בעלות האשראי ובהיצע התחרותי. עם זאת, יישומן מלווה לרוב במחלוקות ובלחצים של קבוצות אינטרס, שכן הן משנות את מאזן הכוחות בין שחקנים ותיקים לחדשים. בשל כך, רפורמות רבות מתעכבות, מרוככות או מיושמות באופן חלקי, והדיון סביבן נותר מרכזי בסדר היום הכלכלי.
הובלת שינוי מבני נשענת על עבודת מטה במשרד האוצר ועל הערכות של בנק ישראל לגבי ההשפעה על האינפלציה ועל הצמיחה. ההשלכות ניכרות במחירי הצריכה,
ברמת התחרות בענפים ריכוזיים ובנטל הרגולציה על העסקים.
?הרפורמה תאפשר אוטוסטרדה של יבוא במינימום רגולציה ובירוקרטיה על בסיס העיקרון לפיו כל מוצר שנמכר כדין באירופה יכול להימכר בישראל מבלי לעבור תקינה או בדיקה ישראלית
