ענת גלעד

לא שכיר, לא מלצר ובעיקר לא עוצר באדום - בעוד הכלכלנים מתווכחים על יחסי עובד-מעביד, אלפי ישראלים הפכו את ה"וולט" לעסק שמכניס להם כסף בכל חודש: כפרנסה ראשית או כהשלמת הכנסה; למה כולם רוצים להיות "עצמאיים" ואיך האלגוריתם הפך למנהל הכי קשוח אבל הכי רווחי במשק?

תשכחו ממה שחשבתם על "עבודה זמנית לסטודנטים" - עם טיפים גבוהים, המלצרות הפכה למסלול מבוקש; למה כולם נלחמים על מקום במסעדות היוקרה, איך השירות לשולחן הפך למקצוע מבוקש והאם אפשר לעשות בישראל קריירה ממלצרות?

מי אלו הדרייברים, מה היקף הפעילות שלהם וכמה מרוויחים הסדרנים ומנהלי התחנות? 

למרות האינפלציה בתעודות והמהפכה הטכנולוגית, עריכת דין נותרה המקצוע של "העשירון העליון"; מהפער המתסכל בין הפריפריה למשרדי הבוטיק במגדלי בתל אביב, דרך הסטאז' המפרך ועד לשותפות הנכספת; והאם ה-AI תחליף את עורכי הדין? 

המדע חושף כי המוח האנושי אינו דועך, הוא פשוט מחליף מנוע: אומנם הזיכרון לטווח קצר מגיע לשיאו כבר בשחרור מהצבא, אבל האינטליגנציה שבונה אימפריות מגיעה לשיא דווקא כשצבע השיער דוהה; באיזה גיל אנחנו הופכים למנהלים הטובים ביותר, ולמה היזמים המצליחים באמת הם לא אלו שחשבתם?

שכחו מנדל"ן או קריפטו - הכירו את ה-ISA, המודל הכלכלי שמאפשר לכם לממן לימודים לצעירים כישרוניים תמורת אחוז מהשכר העתידי שלהם. בזמן שהריבית על הלוואות חונקת את הסטודנטים, המשקיעים מגלים אפיק חדש: לקנות "מניות" בכישרון של הדור הבא. האם המוח הישראלי הוא הנכס המניב החדש שלכם?

הם כבר מזמן לא מיעוט, אבל המערכת הכלכלית עדיין בנויה למשפחות של חמש נפשות. מהדירה הקטנה שעולה כמו ארמון ועד ליוגורט שמגיע רק במארזים - למה המעבר למגורי יחיד הפך למס היקר ביותר בישראל, ואיך זה שבסוף החודש הכסף שלכם שווה פחות רק בגלל שאין לכם שותפים לדירה?

מה לא מספרים לכם באולמות התצוגה, מה צריך לדעת על רכבי פלאג-אין הייבריד (PHEV) לעומת רכבי חשמלי מלא (BEV), ועל היתרונות והחסרונות של פלאג אין הייבריד

במשך עשורים הבטיחו לנו שלימודים אקדמיים הם כרטיס הכניסה הבטוח לחיים מסודרים, אבל שוק העבודה של העתיד משנה את הכללים; כשענקיות הטכנולוגיה מוחקות את דרישת התואר ממודעות הדרושים וה-AI מקצר את חיי המדף של הידע, עולה השאלה: האם שלוש שנים באוניברסיטה הן עדיין המהלך הכלכלי הנכון או פשוט בזבוז של זמן וכסף?